קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
תבנית:תבנית מידע
יד האלוהים (באיטלקית: È stata la mano di Dio) הוא סרט דרמה איטלקי משנת 2021 שכתב, ביים והפיק פאולו סורנטינו. מככבים בו פיליפו סקוטי, טוני סרבילו, תרזה ספואנג'לו, מרלון ז'וברט, לואיסה ראניירי, רנאטו קרפנטירי, מסימיליאנו גאלו, בטי פדרצי, ביאג'יו מאנה וצ'ירו קאפאנו.
הסרט התחרה על פרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-78 של ונציה, שם זכה בפרס הגדול של חבר השופטים ושם קיבל פיליפו סקוטי את פרס מרצ'לו מסטרויאני. הסרט הופץ במהדורה מוגבלת ב-24 בנובמבר 2021, ולאחר מכן עלה לצפייה דיגיטלית בנטפליקס ב-15 בדצמבר 2021. הוא נבחר כנציג איטליה לפרס אוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר בטקס האוסקר ה-94.[1][2]
עלילה[]
נאפולי, שנות ה-80. פבייטו סקיזה הוא נער בגיל ההתבגרות חסר דאגות החי עם הוריו סבריו ומריה והאחים מרצ'ינו ודניאלה בדירת שני חדרים. השישה, מוקפת בשפע של קרובי משפחה וחברים, קרובים מאוד זה לזה ומטפחים חיבה הדדית גדולה, אבל שלוותם נפגעת עם פרוץ כמה אירועים: פטריציה היפה וחסרת המצפון, אחותה של מריה, מוכית על ידי בעלה פרנקו לאחר שסיפרה לו על מפגש מופלא עם סן ג'נארו והנזיר הקטן, שמאחוריו מסתתרת נטייתן של נשים לזנות; אחיו מרצ'ינו, שחקן שאפתן, נדחה באודישן עם הבמאי פדריקו פליני ומאבד אמון ביכולותיו; לבסוף מריה מגלה שסבריו בגד בה עם עמיתה לעבודה, וזורקת אותו מהבית בעקבות ריב זועם. כדי להקל על הבעיות הללו מתרחש אירוע היסטורי: הכדורגלן דייגו ארמנדו מראדונה נרכש על ידי נאפולי; השמחה והציפייה לחדשות האלה מערבות את השישה, את חבריהם ואת נאפולי כולה, ועבור פבייטו, מחונן ברגישות קיצונית, זה הופך למעוז הרגשי להיאחז בו כדי להתגבר על כל עצב.
סבריו ומריה מתפייסים וקונים וילה ברוקארסו שבה הם יכולים לבלות את החגים עם המשפחה. יום אחד הם מציעים לפבייטו לעקוב אחריהם לשם לסוף שבוע בהרים, אך הילד מסרב כי באותו יום ראשון ייערך המשחק בין נאפולי לאמפולי, בו ישתתף לראות את האליל שלו מראדונה משחק. באותו יום, סבריו ומריה מתים מדליפת פחמן חד-חמצני. האירוע מכניס את האחים ליאוש ולכאב; פבייטו במיוחד יעמוד בסימן העובדה שהרופאים מונעים ממנו לראות את גופות הוריו. במקביל, הנער מתוודע לכך שאם לא היה עוצר בנאפולי למשחק, כנראה גם הוא היה מת: לכן היה זה מראדונה שהציל אותו.
חסר התמצאות וללא נקודות התייחסות, פבייטו מנסה להתגבר על האבל ולמצוא את דרכו. הוא מסיים את מערכת היחסים המינית הראשונה שלו עם הברונית הקשישה פוקאלה, מתיידד עם המבריח ארמנדו שיוביל אותו לגלות את הסבך של הפשע הנפוליטני; בינתיים הוא חולם ללמוד קולנוע, מוקסם מסרט סוריאליסטי של אנטוניו קפואנו ושל השחקנית הדרום אמריקאית יוליה. בינתיים, הדודה פטריציה מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי: כשהוא הולך לראות אותה, האישה מגלה לו שלאחר הפגישה עם סן ג'נארו והנזיר הקטן היא נכנסה בהריון בנס, אך בעקבות מכותיו של בעלה היא סבלה הפלה, וביקשה להכלא כדי להימלט מהחיים שדיכאו אותה; כתוצאה מכך, הרעיון לעבור לרומא מתחיל להתפתח גם אצל הילד. בינתיים פבייטו גם רואה את ההידרדרות ביחסיו עם מרצ'ינו, המגיב לכאב בהימנעות מדאגה לעתיד, ועם דניאלה, שחושפת בפניו את קיומו של אח למחצה לא חוקי שהיה לו מאביו עם אהובתו.
במהלך הופעה של יוליה, פבייטו רואה את אנטוניו קפואנו עצמו מתערב, אשר מרסק את השחקנית בחירוף נפש, ומדגיש את כל הפגמים שלה. הוא מנהל שיחה ארוכה עם הבמאי, שבה הוא מביע את רצונו לנסוע לרומא ללמוד קולנוע; קפואנו, לעומת זאת, מבין שזה יהיה רק ניסיון שלו להימלט מכאב, ומגלה לו שלקולנוע לעולם לא יהיה הכוח לרפא אותו מהאבל; לכן הוא מזמין אותו "לא להתפרק", כלומר לא לברוח מנאפולי ומעברה, ומציע לו לעשות איתו סרטים כדי לספר את הסיפורים הרבים שהעיר מציעה.
בעקבות הפגישה עם הבמאי פבייטו מבין שהוא כבר לא יכול לעמוד בכאב, ולכן מחליט לשמור אמונים מתוך כוונה לנסוע לרומא. לאורך הדרך ברכבת, בתחנה שוממה, פבייטו רואה את הנזיר הקטן מופיע, שמקבל את פניו בחיוך נדיב.
שחקנים ודמויות[]
- פיליפו סקוטי - פביאטו סקיזה
- טוני סרווילו - סאבריו סקיזה
- תרזה ספואנג'לו - מריה סקיזה
- לואיסה ראניירי - פטריציה
- מסימיליאנו גאלו - פרנקו
- רנאטו קרפנטירי - אלפרדו
- מרלון ז'וברט - מרצ'ינו סקיזה
- בטי פדרצי - הברונית פוקאלה
- ביאג'יו מאנה - ארמנדו
- צ'ירו קאפנו - קפואנו
- אנצו דה קארו - סן ג'נארו
- סופיה גרשביץ' - יוליה
- רוברטו אוליברי - מאוריציו
- לינו מוסלה - מרייטילו
- כריסטיאנה דל'אנה - אחותו של ארמנדו
- מוניקה נאפו - סילבנה
- כרמן פומלה - אנארלה
- אדריאנו סלרי - עוזרו של פליני
הפקה[]
ביולי 2020, הוכרז שפאולו סורנטינו יכתוב, יביים ויפיק את הסרט, עם נטפליקס שתמשמש כמפיצה רשמית.[3] בספטמבר 2020, טוני סרווילו הצטרף לצוות השחקנים של הסרט, כאשר הצילומים החלו באותו חודש, בנאפולי, איטליה.[4]
איום בתביעה משפטית[]
ביולי 2020, עורך דינו של דייגו מראדונה הצהיר שהוא בוחן הליכים משפטיים נגד הסרט על שמו, שכן מדובר בהתייחסות לשער של מראדונה במונדיאל 1986 נגד אנגליה והשימוש בתמונה של מראדונה נעשה ללא רשות. מנטפליקס נמסר בתגובה כי הסרט אינו סרט ספורט או על מראדונה ובמקום זאת סיפור אישי בהשראת נעוריו של סורנטינו.[5]
הפצה[]
הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-78 של ונציה ב-2 בספטמבר 2021. הופץ ישודר ברחבי העולם לצפייה בשרתי נטפליקס ב-15 בדצמבר 2021.[6]
קישורים חיצוניים[]
הערות שוליים[]
- ↑ Oscar 94^ Edizione: "È stata la mano di Dio" È il film Italiano designato per la categoria "International Feature Film Award", ANICA
- ↑ קדימון הסרט תבנית:עברית
- ↑ Paolo Sorrentino to Direct 'The Hand of God' for Netflix, Variety
- ↑ Toni Servillo Joins Paolo Sorrentino's 'The Hand of God' as Shooting Starts, Variety
- ↑ Diego Maradona Exploring Legal Action Over Paolo Sorrentino Netflix Film 'The Hand Of God', Deadline Hollywood
- ↑ Tartaglione, Nancy (19 August 2021). "‘The Hand Of God’: Teaser For Paolo Sorrentino’s Venice-Bound Story Of Fate, Family, Sports, Cinema, Love & Loss". https://deadline.com/2021/08/paolo-sorrentino-the-hand-of-god-trailer-netflix-venice-film-festival-video-1234817797/. Retrieved 19 August 2021.
תבנית:בקרת זהויות