ידיד נפש

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

ידיד נפש -Yedid Nefesh

ידיד נפש

ידיד נפש -"פרויקט שירי שבת"

ידיד נפש -"פרויקט שירי שבת" - מנגינה מסורתית

יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16. נהוג לשיר ותו בקהילות אשכנזיות וחסידיות רבות בתפילת קבלת שבת בליל שבת ובשבת אחר הצהריים בסעודה שלישית. בקהילות ספרדיות מסוימות נהוג לשיר אותו לפני תפילת שחרית כחלק משירת הבקשות.

יש שייחסו בטעות את הפיוט לרבי יהודה הלוי או לרבי ישראל נג'ארה, אך למעשה נכתב על ידי יליד צפת, רבי אלעזר אזכרי (1533 - 1600), שהיה דרשן ומקובל ונמנה עם ענקי הרוח שהסתופפו באותה תקופה בצפת, כדוגמת: הרדב"ז, שלמה אלקבץ, הרמ"ק, יוסף קארו, חיים ויטל, האר"י, ישראל נג'ארה, ועוד.

הפיוט נדפס לראשונה בשנת 1600 בספרו המפורסם של אזכרי, "ספר חרדים", שם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה".

הפיוט התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים נוסח אשכנז, שהראשון שהביא אותו הוא היעב"ץ בסידורו "בית יעקב", ושם העיר על הפיוט כי הוא "זמר לעורר הנפש לאהבת השם יתברך".

בשל תפוצתו הרבה של הפיוט נפלו בו שינויים ושיבושים רבים, שהבולט והמפורסם שבהם הוא החלפה של המשפט "והייתה לך שפחת עולם" ל"והייתה לה שמחת עולם". שיבושים נוספים היו במשפט "אנא אלי מחמד לבי", שבנוסח אשכנז שובש ל"אלה חמדה לבי" (שהפך לאחר מכן לשיר בתנועות הנוער), ובחלק מנוסחי עדות המזרח שונה ל"אנא אלי חמדת לבי", ככל הנראה מתוך רצון להתרחק משמו של מוחמד. פרופ' מאיר בניהו גילה את כתב היד המקורי של הפיוט כתוב בעצם כתיבת ידו של המחבר בגנזי בית המדרש לרבנים באמריקה הוא הדפיס אותו בעלה בודד יחד עם אהרן מירסקי שניקדו. נוסח זה, המוגה מתוך כתב ידו של המחבר עצמו, מופיע בסידור רינת ישראל; אחר כך, הוציא מכון "יד בן צבי" בירושלים מהדורה מדעית שלו, אף היא מתוך כתב יד של המחבר.

הפיוט

יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן מְשךְ עַבְדָךְ אֶל רְצונָךְ יָרוּץ עַבְדָךְ כְמו אַיָל יִשְתַחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ כִי יֶעְרַב לו יְדִידוּתָךְ מִנּפֶת צוּף וְכָל טָעַם הָדוּר, נָאֶה, זִיו הָעולָם נַפְשִי חולַת אַהֲבָתָךְ אָנָא אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ בְהַרְאות לָהּ נעַם זִיוָךְ אָז תִתְחֵזֵק וְתִתְרַפֵא וְהָיְתָה לָךְ שִפְחַת עולָם

וָתִיק, יֶהְמוּ רַחֲמֶיךָ וְחוּס נָא עַל בֵן אוהֲבָךְ כִי זֶה כַמֶה נִכְסף נִכְסַף לִרְאות בְתִפְאֶרֶת עֻזָךְ אָנָא אֵלִי, מַחְמָד לִבִי חוּשָה נָא, וְאַל תִתְעַלָם הִגָלֵה נָא וּפְרשׂ, חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַת שְלומֶךְ תָאִיר אֶרֶץ מִכְבודָךְ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ מַהֵר, אָהוּב, כִי בָא מועֵד וְחָנֵנִי כִימֵי עולָם

קישורים חיצוניים

• פרופ' אפרים חזן, ‏ידיד נפש לר' אליעזר אזיכרי, באתר דעת
• ד"ר בני גזונטהייט, ‏"ידיד נפש" - מחברו, מקורותיו ומשמעות הפיוט, באתר דעת
• לחנים שונים של הפיוט.

סדר השבת

• ליל שבת: הדלקת נרות • מנחה של יום חול • קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • סעודת ליל שבת
• שבת בבוקר:תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת
• שבת אחרי הצהריים:תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית
• מוצאי שבת: תפילת ערבית לחול • הבדלה • מלווה מלכה