קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
יבש גלעד היא עיר מקראית בנחלת שבט מנשה המופיעה כמה וכמה פעמים בתנ"ך. כמשתמע משמה, שכנה ממזרח לנהר הירדן, באזור הגלעד.
פרשת פילגש בגבעה[]
הופעתה הראשונה היא בספר שופטים, בסיפור פילגש בגבעה. למרות המלחמה הכוללת של בני ישראל בשבט בנימין, לא השתתפו אנשי יבש גלעד במאמץ המלחמתי. משתמה המלחמה לחמו בהם בני ישראל, והרגו את כל תושבי יבש גלעד, חוץ מארבע מאות נשים. את הנשים לקחו לנשים לבני בנימין, שבשל שבועה לא הותרו להינשא לאלו מבני ישראל שנלחמו בהם (שופטים):
| וְהִנֵּה לֹא בָא-אִישׁ אֶל-הַמַּחֲנֶה, מִיָּבֵישׁ גִּלְעָד--אֶל-הַקָּהָל. וַיִּתְפָּקֵד, הָעָם; וְהִנֵּה אֵין-שָׁם אִישׁ, מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד. וַיִּשְׁלְחוּ-שָׁם הָעֵדָה, שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ--מִבְּנֵי הֶחָיִל; וַיְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר, לְכוּ וְהִכִּיתֶם אֶת-יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד לְפִי-חֶרֶב, וְהַנָּשִׁים, וְהַטָּף. וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: כָּל-זָכָר, וְכָל-אִשָּׁה יֹדַעַת מִשְׁכַּב-זָכָר--תַּחֲרִימוּ. וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד, אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעָה אִישׁ, לְמִשְׁכַּב זָכָר; וַיָּבִאוּ אוֹתָם אֶל-הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. וַיִּשְׁלְחוּ, כָּל-הָעֵדָה, וַיְדַבְּרוּ אֶל-בְּנֵי בִנְיָמִן, אֲשֶׁר בְּסֶלַע רִמּוֹן; וַיִּקְרְאוּ לָהֶם, שָׁלוֹם. וַיָּשָׁב בִּנְיָמִן, בָּעֵת הַהִיא, וַיִּתְּנוּ לָהֶם הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר חִיּוּ מִנְּשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד | ||
| – שופטים כא ח-יד | ||
פרשת נחש העמוני[]
הפעם השנייה שבה מוזכרת יבש גלעד, היא בסיפור המלכתו של שאול למלך. לאחר ששאול מומלך בפעם הראשונה, מאיים נחש מלך עמון לכבוש את יבש גלעד:
| וַיַּעַל, נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי, וַיִּחַן, עַל-יָבֵישׁ גִּלְעָד; וַיֹּאמְרוּ כָּל-אַנְשֵׁי יָבֵישׁ, אֶל-נָחָשׁ, כְּרָת-לָנוּ בְרִית, וְנַעַבְדֶךָּ. | ||
| – שמואל א' יא פס' א' | ||
בני העיר ניגשים למשא ומתן על חייהם, ומקבלים הבטחה מנחש, על פיה אם ינקרו את עינו הימנית של כל אחד מהתושבים, הוא יחוס על חייהם:
| וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי, בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם, בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל-עֵין יָמִין; וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל | ||
| – שמואל א' יא פס' ב' | ||
שאול המלך חש עם צבאו לעזרת אנשי יבש גלעד, ומציל אותם מציפורני המלך העמוני[1]:
| וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת-הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים, וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ-הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּכּוּ אֶת-עַמּוֹן עַד-חֹם הַיּוֹם | ||
| – שמואל א' יא פס' יא | ||
פרשת קבורת שאול[]
בפעם השלישית מוזכרים אנשי יבש גלעד כאלו שקברו, מתחת לאשל בעירם, את שאול המלך ואת יהונתן בנו, שנתלו על ידי הפלשתים על חומות בית שן, לאחר התבוסה בגלבוע:
| וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו, יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד, אֵת אֲשֶׁר-עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים, לְשָׁאוּל. וַיָּקוּמוּ כָּל-אִישׁ חַיִל, וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה, וַיִּקְחוּ אֶת-גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו, מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן; וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם. וַיִּקְחוּ, אֶת-עַצְמֹתֵיהֶם, וַיִּקְבְּרוּ תַחַת-הָאֶשֶׁל, בְּיָבֵשָׁה; וַיָּצֻמוּ, שִׁבְעַת יָמִים. | ||
| – שמואל א', פרק לא, פס' יא-יג | ||
זיהוי האתר[]
מספר חוקרים, ביניהם נלסון גליק, הציעו לזהות את תל אבו חרז שממזרח לנהר הירדן, בסמוך לואדי יאבס, עם יבש גלעד המקראית. בחפירות שנערכו עד כה באתר נחשפו ממצאים מתקופות שונות וביניהן גם מתקופת הברזל I ו-II המתאימות לתקופה המזוהה כתקופת המאורעות המתוארים בתנ"ך, אך לא נתגלו ממצאים שתמכו בזיהוי המדויק של האתר.[2]
הערות שוליים[]
- ↑ ויקיטקסט: מלחמת יבש גלעד בספר שמואל
- ↑ Biblical Identity - Jabesh Gilead?, Swedish Archaeology in Jordan, Palestine, Cyprus
en:Jabesh-Gilead ja:ヤベシュ