Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
יבנה שוכנת בשפלת החוף, כחמישה קילומטרים מחוף הים התיכון, על גבולם המזרחי של חולות יבנה. היא נמצאת בין: המושב בן זכאי השוכן בתחומי המועצה האזורית חבל יבנה - בדרום, אשדוד - בדרום מערב, גן רווה וכפר הנגיד - בצפון, וגאליה בית גמליאל ורחובות - במזרח. יבנה הוכרזה כעיר בשנת 1986, שטחה הוא 10.7 קמ"ר, ובסוף 2011 התגוררו בה 33,333 תושבים.

לקריאת הערך במלואו הקש :יבנה קישור לויקיפדיה


קבר יוחנן בן זכאי[]

קבר יוחנן בן-זכאי - 1980

שמה של יבנה הלך לפניה מאז שרבן יוחנן בן זכאי, גדול הרבנים בדורו, עבר אליה מירושלים וחידש בה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאים, לאחר חורבן ירושלים בידי הרומאים. פעולה זו נעשתה כדי להמשיך את החיים ברוח היהדות גם לאחר חורבן בית המקדש.

מסופר שלאחר שהושמה ירושלים במצור על ידי הרומאים, רצה רבן יוחנן בן זכאי לפגוש את אספסיינוס, שליט רומא. הוא נכנס לארון קבורה ותלמידיו נשאוהו לשערי העיר, כביכול כדי לקבור אותו מחוץ לה. השומרים הרומאים רצו לדקור את ארון הקבורה כדי לוודא שבתוכו מונחת גופה, אך תלמידיו הזהירו את השומרים, שאם יעשו כך יחללו את כבוד המת ויעוררו את חמת היהודים. כך הצליח רבי יוחנן לצאת מעבר לחומות ולשוחח עם אספסיינוס. השליט, שהתרשם מאוד מאישיותו של רבי יוחנן, הציע למלא את בקשתו ורבן יוחנן ביקש שלושה דברים, שאחד מהם: "תן לי יבנה וחכמיה".

בתלמוד נאמר

Cquote2.svg חזי לי תקנתא לדידי - שיניחוני לצאת מן העיר: נקוט נפשך בקצירי - החזק עצמך כחולה הוציא קול שאתה חולה: לישיילו בך - כמו שאתה גוסס: ואייתי מידי סריא - דבר מסריח כגון נבילה: ואגני גבך - והשכב במטתך עמך שיאמרו מת הוא ומסריח כבר: וליעיילו בך תלמידך - יכנסו תחת רגלי מטתך לשאת ולא יניחו אחרים לשאת דאינון ידעין דחייא קליל ממיתה: בעו - הנך בריוני: למדקריה - ברמחים שמא מערים הוא: אמר להו - אבא סקרא: יאמרו - הרומיים עליכם שאפילו רבן דקרו: למידחפיה - אולי יצעק: דלאו מלכא אנא - והתעללת בי:מסכת גיטין, נ"ו Cquote1.svg


הסנהדרין ישב ביבנה כשבעים שנה. רבן יוחנן בן זכאי היה נשיאה הראשון, ורבן גמליאל דיבנה ירש אותו. לפי המסורת היהודית, רבן גמליאל נקבר ביבנה בגן הסנהדרין, לאחר מרד בר כוכבא עברה הסנהדרין צפונה, לאושא, ויבנה ירדה מגדולתה.

תל יבנה[]

תל יבנה שוכן בדרומה של העיר. התל הוא אחד התילים הבולטים במישור החוף, ונשקפת ממנו תצפית פנורמית אל הרי יהודה]במזרח, הים התיכון במערב וראשון לציון וחולון בצפון. שטחו של התל הוא כ-155 דונם. המקום לא נחקר באופן מסודר.

בתקופה הצלבנית שכנה כנסייה גדולה על התל, ועם כיבוש העיר על ידי הממלוכים ב-1244, היא הפכה למסגד שכונה "המסגד הגדול" (אל ג'מעה אל כבירה). כמאה שנים לאחר מכן הקימו הממלוכים מינרה בצמוד למסגד, וזהו הממצא הבולט ביותר בתל עד היום. בצידו הצפוני של המינרה חקוקה כתובת הקדשה לאמור:

"בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה לבנות את המגדל המבורך הזה הוד מעלתו הסולטאן המלומד והאמיר הגדול א-סייאפי בשתאך א-נאצרי בראשית חודש רביע שנת שבע מאות שלושים ושמונה".[1]

התאריך בכתובת מקביל לשנת 1337. המסגד עצמו פוצץ בהוראת אלוף פיקוד דרום משה דיין. במחצית הראשונה של שנת 2010 שופץ המינרה על ידי עיריית יבנה ורשות העתיקות, בעלות של 417,000 ש"ח. העבודות כללו שימור וייצוב הנדסי, השלמת אבנים חסרות, הסרת כתובות גרפיטי והתקנת תאורה.

תמונות משנת 1980

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל יבנה וויקישיתוף

הגשר הממלוכי[]

הגשר - 1980

הגשר הממלוכי (המכונה גם הגשר הקופץ) הממוקם למרגלות תל יבנה נבנה במאה ה-13 לספירה, על ידי מושל ממלוכי בשם ביבראס. בתקופה דרך הדואר הממלוכית הייתה הדרך הייתה הדרך הגדולה ממצרים לסוריה והגשר נבנה על מנת להקל על תנועת השיירות העוברות בדרך זו.

הגשר הממלוכי היה פעיל למעלה מ-650 שנה. הגשר בנוי משלוש קשתות, כשהאמצעית רחבה וגבוהה יותר משתי האחרות.

בעבר עבר עליו כביש יבנה-רחובות. כיום נבנה שם גשר חדש והגשר הממלוכי משמש להולכי רגל ומהוה חלק מגן סמוך.

מפעל היין הגדול ביותר באימפריה הביזנטית נחשף בחפירות ביבנה[]

  • מפעל_היין_הגדול_ביותר_הידוע_בעולם_(!)_מהתקופה_הביזנטית,_נחשף_ביבנה!

    מפעל היין הגדול ביותר הידוע בעולם (!) מהתקופה הביזנטית, נחשף ביבנה!

מפעל היין הגדול ביותר באימפריה הביזנטית נחשף בחפירות ביבנה - החוקרים מעריכים כי היקב, כבן 1,500 שנה, ייצר כשני מיליון ליטרים של יין מדי שנה שיוצאו מנמלי אשקלון ועזה לרחבי העולם העתיק. הוא התגלה במהלך הקמת שכונה חדשה בעיר וייפתח לציבור

ניר חסון כתב: פורסם ב-11:27 מפעל היין הגדול ביותר באימפריה הביזנטית נחשף בחפירות הצלה של רשות העתיקות ביבנה. להערכת החופרים היקב העצום, כבן 1,500 שנים, ייצר לא פחות משני מיליון ליטרים של יין מדי שנה - סדר גודל של יקב מודרני בינוני. המפעל, שנחשף בחפירת ענק במסגרת הקמת שכונה חדשה, היה ככל הנראה המקור המרכזי למותג "יין עזה ואשקלון" שהיה נפוץ בכל העולם העתיק.

פרויקט חפירת ההצלה ביבנה מוגדר כ"מגה-חפירה" - אחת החפירות הגדולות ביותר של רשות העתיקות בשנים האחרונות. בפרויקט נחשף אזור התעשייה של היישוב הביזנטי יבנה ובמרכזו מפעל היין. המפעל כולל חמש גיתות, מחסנים ליישון היין, כבשנים לצריפת קנקני החרס לאחסון היין, דרכי גישה ותעלות ניקוז וכן עשרות אלפי שברי קנקנים. לדברי מנהלי החפירה, ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, אין בכל העולם הביזנטי אף מפעל בסדר גודל כזה.

לראשונה ביבנה נמצאו ממצאים ארכיאולוגים מימי הסנהדרין[]

שרידי-המבנה-מימי-הסנהדרין-צילום-אמיל-אלגם-רשות-העתיקות

בין התגליות נמצאו שרידי מבנה עתיק, בית קברות, ספלי מדידה מאבן ובקבוקוני זכוכית. ממצאים אלו מעידים על נוכחות יהודית במקום.

בחפירות ארכיאולוגית המתקיימות בעיר יבנה נחשפו לראשונה שרידי מבנה המתוארך לימי הסנהדרין. בתוך המבנה נמצאו ספלי מדידה עשויים אבן גיר. כלים אלו שלא מקבלים טומאה מעידים על נוכחות יהודית ועל שמירת הלכות טומאה וטהרה במקום.

במהלך החפירות התגלה אף בית קברות רחב היקף. לדברי פבלו בצר וד"ר דניאל וורגה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "מצאנו עשרות קברים המסודרים באופן יוצא דופן, בשורות ובמרחקים קבועים, דבר שעשוי ללמד על קיומה של מן 'חברה קדישא' כגורם אחראי על הקבורה". אומנם ניתן לשער כי על פי מיקומו, בית הקברות הוקם מחוץ לגבולות העיר בהתאם להלכה היהודית ולחוק הרומי, אך כיוון שלא מופיעים עליהם סימנים אתניים מזהים, עוד לא ידוע אם אלו קברים יהודיים או פגאניים.

חפירה נחשף ממצא מפתיע נוסף – יותר מ-150 בקבוקוני זכוכית התגלו כשהם מונחים מעל לקברים. ד"ר יעל גורין-רוזן, ראש ענף זכוכית ברשות העתיקות, מסבירה כי הבקבוקונים שימשו ככל הנראה, לשמירת נוזלים יקרי ערך, כגון שמנים ריחניים. נוסף לממצאים אלו, נחשף באחרונה בקרבת מקום מפעל עצום להפקת יין מהתקופה הביזנטית.

"גילוי הממצאים מימי הסנהדרין מאוד מרגש", אומרים וורגה ובצר. "זו דרישת שלום ישירה מהתקופה שבה אספה ההנהגה היהודית את השברים אחרי חורבן בית המקדש, גלתה ליבנה, ושם החלה לשקם מחדש את העם היהודי".

לעיר יבנה חשיבות גדולה בהיסטוריה היהודית. כך מתאר צבי גוב-ארי, ראש עיריית יבנה: "לפני חורבן בית המקדש השני, נמלט רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה לעיר, ועם חורבן הבית לפיד היהדות ניצת שנית עם הקמת הסנהדרין ביבנה. כמו כן, בתקופה החשמונאית, היה לה תפקיד חשוב במאבק בין צבא המכבים לבין השלטון היווני".

בין נחל שורק לתל יבנה - חידושים ארכיאולוגיים לאור החפירות האחרונות[]

בין_נחל_שורק_לתל_יבנה_-_חידושים_ארכיאולוגיים_לאור_החפירות_האחרונות

בין נחל שורק לתל יבנה - חידושים ארכיאולוגיים לאור החפירות האחרונות

יד יצחק בן-צבי

בין נחל שורק לתל יבנה - חידושים ארכיאולוגיים לאור החפירות האחרונות

יום רביעי | 22.12.21, י"ח בטבת תשפ"ב | 18:30-17:00 | בשיתוף רשות העתיקות

ערב שני בסדרה 'מבט אל העבר' - חידושים בארכיאולוגיה לשנת תשפ”ב סדרת ערבי עיון על שם ד”ר דוד עמית ז”ל

מרצים: ד"ר אלי הדד, ליאת נדב־זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות מגיב: ד"ר איתמר טקסל, רשות העתיקות

ערות שוליים[]

Advertisement