ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
טבלת גידוד היא משטח סלעי, באזור הכרית שגלי הים כרסמו בו עד לגובה פני הים הממוצע. טבלאות שטוחות אלה נוצרו בתהליך גידוד, ובו נשחק הסלע על ידי תהליכים פיזיקליים שונים, הכוללים בליה פיזית, על ידי פירורי סלעים קשים המוסעים על ידי גלי ים, והמסה כימית בזמן השפל.
במקומות אחדים הגידוד נעצר בגובה פני הים בזכות הגנתם של חלזונות קבועי מקום הגרים בצברים. קונכייתם הדבוקה לסלע קשה ממנו ולכן עוצרת את הכרסום, כך שמהסלע נותרה טבלה שטוחה.
קו חוף שעוצב משמעותית על ידי גידוד קרוי "חוף מגודד". "חוף מגודד" הוא תופעה נדירה בעולם, אך בארץ, לאורך חופי הים התיכון של הכרמל והגליל יש טבלאות גידוד רבות.
טבלאות הגידוד עשיות במערכות צומח ימיות, אצות, רכיכות, סרטנים ודגים. בין מיני הדגים זוהה דקר הסלעים, מין טורף אופייני לחוף הסלעי. על פני טבלאות הגידוד ישנה פעילות רבה של עופות ים.
טבלאות גידוד בישראל[]
בעבר הניחו שטבלאות הגידוד בחופי ישראל הן תוצאה של תהליך בלייה בו גלים שהתנפצו אל בסיס המצוק העשוי סלע כורכר הביאו לשחיקתו ובסופו תהליך להתמוטטותו ול"נסיגה" של קו המצוק. העובדה שטבלאות סלע מצויות בצד מזרח בו עוצמת מפץ הגלים נמוכה, והחוזק המכני הגבוה יחסית של סלעי הכורכר, מעידים שעיצוב החוף הסלעי מושפע ברובו מתהליכי בלייה מכניים פיזיקליים בהשפעת גידול גבישי מלח. הערכת קצב הבליה שנעשתה במתקנים שנחצבו בתקופות שונות נמצא שקצב היווצרות הצנירים עומד על כ־10 ס"מ לאלף שנים. קצב זה אינו מספק על מנת להסביר את התפתחות טבלאות הסלע המגיעות לעשרות מטרים. חתכים טופוגרפיים בטבלאות הסלע מראים שקיימים לרוחבן הבדלי גובה, מעין מדרגות שגובהן מגיע ל-10 ס"מ. במקומות אחרים נראים סימני חציבה ברורים. המסקנה היא, שהטבלאות עשויות להיות תוצר של חציבות סלעי הכורכר ששימשו לצורך בניה של אתרים לאורך מישור החוף. הקדמונים חצבו את הסלעים עד למפלס פני הים, העמיסו אותם קרוב לוודאי על סירות או רפסודות, והובילו אותם לאתרי בניה.
לאחר שהסתיימה החציבה, ונותרה טבלת סלע, מתפתחת במקום אוכלוסייה מגוונת של אצות ובעלי חיים. זמן קצר לאחר שנוצרת הטבלה מתפתחת מושבה של צינורן בונה (Dendropoma petraeum) ממשפחת הוורמטידים. הצינורנים יוצרים כרכוב בחזית הפונה לים. כתוצאה מכך, נוצרת על פני משטח הטבלה מעין בריכה המכוסה במים. כיסוי זה קיים גם בים שקט וגם בשעת שפל. ניתן לשער ששמירת הטבלה במצב של הצפה מדכאת אפשרות בלייה כתוצאה מהתייבשות וגידול גבישי מלח.
הכוונה בישראל היא להכריז על טבלאות הגידוד אל מול חופי הים התיכון כשמורות טבע ימיות.
קישורים חיצוניים[]
- לאופיים של תהליכי העיצוב של טבלאות הסלע בחופי הכרמל והגליל תבנית:Webarchive - הרשת הגאוגרפית
- הסבר על תהליך גידוד ונסיגת מצוק בחוף הים - הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
- סרטון של מבקרים במחוז קורנוול שבדרום-מערב אנגליה, שתיעדו במצלמת הווידאו שלהם רגע נדיר ולא צפוי של התמוטטות צוק אל תוך הים בעקבות גידוד, אתר YouTube.
- האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, "טבלאות הגידוד בישראל: תמונת מצב, חשיבות סביבתית ודרכי פעולה אפשריות לשיקום טרם היעלמותן", נערך על ידי ערן ברקוביץ', 2015