{{בעיקר}] - גורסת יוני 2008
חתך סטרטיגרפי מציג את השינויים בהרכב הסלעים במרחב נתון , בהתאם לסוג החומרי של הסלע - יחידה ליתוסטרטיגרפית, יחידת הזמן המוגדרת להרכב לוח הזמנים הגאולוגי יחידת "סלע - זמן" שהיא צרוף מוגדר של סוגי סלע נתון בזמן מוגדר ולפי היחידה הביוסטרטיגרפית , הנקבעת בהתאם למאובנים המנחים שנמצאו בהרכב הסלעים הנתון. מאובנים מנחים הם האמצעי היעיל להשוואות של הרכב סלעים בחתך סטרטיגרפי ממרחב אחד למרחבים אחרים.
נוהגים לערוך "חתך-עמודי" סטרטיגרפי (colummnar section) . התיאור של הרכב המסלע מוצג באמצעות שרטוט של העמוד הסטרטיגרפי - במרחב מסויים. על מנת לבסס את ההגדרות של סדר שכבות הסלעים לפי יחידות הגיל משתמשים במושג "חתך טיפוסי" סטרטיגרפי (type section) זהו חתך עמודי, ערוך בפרוטרוט, ומתאר מרחב , אשר בו צרוף סלעים מסויים נמצא לראשונה בחשיפה מירבית. חתך כזה נבדק מדעית ומאושר על ידי ועדה סטרטיגרפית לאומית. אם עמד בדרישותיה , כל החתכים במחשופים אחרים הנעשים באותו צרוף שכבות, בני אותו גיל, משווים לחתך הטיפוסי כדי לראות האם חלו בהם שינויים אופקיים.
נסיגה ימית[]
באמצעות חתך סטרטיגרפי ניתן להעריך האם בנקודה הנחקרת הייתה הצפה של ים עם מים מלוחים או ים עם מים מתוקים. אם נמצא בעומק נתון סלעים הנוצרים בסביבת היווצרות ימית נוכל לקבוע כי היה ים היה פעם באותו עומק. אם בהמשך אותו החתך נמצא סלעים הנוצרים בסביבת היווצרות יבשתית, נוכל להעריך כי הים נסוג מנקודה זו. כך אנו עשויים לקבל כי במרחב נתון היו פעמים אחדות הצפות ונסיגות של הים .
בשני אזורים ניתן היה להגיע למסקנות לאור החתכים:
הרי ישראל[]
בקעת הירדן[]
דוגמא להסקת מסקנות התקבל מחתך סטרטיגרפי בחבורת ים המלח. החבורה נוצרה במחזוריות של הצפה של מים של ימת הלשון:
- תצורת סדום הורבדה לאחר התאדות המים שהגיעו לבקעת הירדן מהים התיכון. התאדות שגרמה
ליצירת גבישי מלח גדולים.
- תצורת עמורה - נוצרה עם ניתוק ימת הלשון מהים התיכון. הוא החל להצטמצם ומפלסו ירד לארבע מאות וחמישים מטרים מתחת לפני הים.
- תצורת הלשון - הורבדה כאשר עלה מפלס המים באגם, עקב עליה בלחות שהחלה לאחר תקופת קרח בחצי הכדור הצפוני. מפלסה המירבי עמד על מאה ושישים מטרים מתחת לפני הים.
- תצורת צאלים נוצרה לאחר תקופת הקרח האחרונה, אשר הביא ליובש קיצוני ולאידוי נמרץ וימת הלשון
הצטמצה לגובה הנוכחי - ארבע מאות וחמישים מטרים מתחת לפני הים.
סקיצה של החתך סטרטיגרפי בחבורת ים המלח
פעילות וולקנית[]
תבנית:להשלים
אי התאמה[]
בעקבות חתך סטרטיגרפי ניתן להגיע למסקנה האם שכבות הסלע נוצרו לפי סדר הזמנים הידוע לוח הזמנים הגאולוגי. אם נמצא כי חסרה שכבה או סדר השכבות אינו לפי הסדר הידוע נגדיר מישור אי התאמה. ההפסקה שנוצרה בסדר השכבות - אי-ההתאמה - עלולה לקרות כאשר בתהליך של הצפה של מים ונסיגתם, קיימת סחיפה של מסלע קיים. השכבה תעדר מהחתך היום כי במרחב הנבדק היא נסחפה.
מבחינים בין "אי התאמה מקבילה" , כאשר יש דמיון בשכבות המצויות מעל למישור אי ההתאמה לבין אלו המצויות תחתיו ושכבה "זרה" חדרה בינהם . לעיתים, "אי ההתאמה היא זוויתית", דהיינו יש קבוצת שכבות אשר כל אחת מהן בנטיה שונה, האחת מהשניה . הגורם לכך יכול להיות שינויים טקטוניים
שימושים[]
שימוש אפשרי מביצוע חתך סטרטיגרפי אפשר לקבל ממחקר שנערך מטעם עירית הרצליה על מדיניות לפיתוח בר קיימא של המצוק החופי בתחומי העיר הרצליה. לשם ביצוע הבדיקה נערכו חתכים לאורכו של המצוק, מפארק אפולוניה בצפון עד לתל מיכל בדרום . בחתך הגאולוגי המלא נחשפו במצוק שבע יחידות גאולוגיות, מוגדרות, המורכבות מסלעים הבאים: כורכר, חול חרסיתי עד חול דק, חמרה וחולות מייצבים. נלמדו השינויים שחלו בשכבות לאורך זמן ולאור זאת מדיניות לשימור המצוק.
קישורים חיצוניים[]
- על חבורת ים המלח - בקעת הירדן היבטים גאולוגיים
- לימוד תת הקרקע של ישראל בשיטת הרפלקציה הסייסמית - באזור משמק העמק - העתק הכרמל על בניית התוכן הליתופציאלי - פיתוח מתקדם בו נעשה שימוש בחתכים סטרטיגרפיים
מבחר חתכים המוצגים בקישורים חיצוניים[]
- חתך סטרטיגרפי סכמתי של סלעי הניאוגן בעמק יזרעאל - עמק יזרעאל
- עודד כץ ועדן אלמוג - המכון הגיאולוגי לישראל, טור הסלעים החשוף בפני השטח באזור העבודה - באזור העיר חיפה וצפון הכרמל - מתוך מיפוי טיפוסי כשל המדרון האפשריים באזור העיר חיפה וצפון הכרמל בעת רעידת אדמה
- רעי סופר; פרופ' זאב רכס; דר' דניאל וקס - האוניברסיטה העברית ירושלים, חתך עמודי של סלעי חבורת יהודה המורכב משני מקטעים בעובי כולל של 306.4 מטר - סלעי חבורת יהודה , מתוך מיפוי גיאוטכני של מרחב צור הדסה מבוא ביתר [1]
- סלמאן אבו רוכן, יעקב שורר, הכרמל וחופו ורמות מנשה - הכרמל וחופו ורמות מנשה
הערות שוליים[]
- ↑ המקטע הראשון מגדת נחל רפאים ועד לראש הר רפאים (נ.צ. 1605/1275 אל נ.צ. 1600/1270 ) ומקטע שני מבסיס תצורת עמינדב ועד לנקודה( הגבוהה ביותר בה חשופה תצורת ורדים במעלה נחל בית"ר (נ.צ. 1621/1245 אל נ.צ. 1615/124
לקריאה נוספת[]
- עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980