Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב - המשטח הירוק דר'-מז' לחרשה הוא עין חרשה- מעיין בעל שפיעה חזקה ובריכה גדולה המשמשת כמקור השקאה לבוסתנים, חממות ושדות לארוך ואדי חרשה היורד לנחל דולב

מבט מעל

חרשה הוא ישוב בעל אופי תורני. הוקם בינואר 1997. ממוקם על גבעה מעל "גוש טלמונים" - 770 מטר מעל פני הים

תמונות מהסיור: HARESHA DOLEV 2019-9-6 מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים


אקטואליה[]

יהושע בריינר, מערכת וואלה! חדשות כתב ב-16 בספטמבר 2011 מרות ששטח המאחז חרשה הוא כמה עשרות דונמים בלבד, המנהל האזרחי הכריז על מאות דונמים מסביבו כאדמות מדינה, במסגרת הליך ההכשרה. שלום עכשיו: "מהלך חמור של מתן פרס לפורעי החוק"

המנהל האזרחי הכריז על 815 דונמים צפונית לרמאללה כעל אדמות מדינה, במטרה להכשיר את המאחז חרשה, זאת על אף ששטח המאחז אינו עולה על כמה עשרות דונמים, כך נודע אמש (חמישי) לוואלה! חדשות. ההכרזה נעשתה בהנחיית הדרג המדיני, במסגרת עתירה לבג"ץ שהוגשה כנגד המאחז שנבנה לטענת פלסטינים מהכפרים הסמוכים על אדמותיהם.

ביוני האחרון הוציא הממונה על הרכוש הנטוש במנהל האזרחי צו הכרזה על רכוש ממשלתי הכולל לא רק את שטח המאחז, בו מתגוררות 50 משפחות, אלא גם מאות דונמים נוספים הנמצאים בסמוך למאחז. על פי צו המנהל, מדובר בקרקעות המצויות על אדמות הכפרים מזרעה אל-קבליה ואל-ג'אניה הסמוכים. בעקבות ההכרזה, ניתן לפלסטינים 45 יום להגיש ערר, ואכן הגישו שניים מתושבי הכפרים ערעור על ההחלטה בטענה כי אדמותיהם הפרטיות הופקעו.

במסגרת הליך זה, המבוסס על חוק מהתקופה העות'מאנית, נבדקים תצלומי אוויר של האזור על מנת לבדוק האם בוצע עיבוד חקלאי כלשהו בקרקע. במידה ולא מתגלה עיבוד שיכול להעיד כי הקרקע שייכת לפלסטיני מתושבי האזור, יכולה המדינה להכריז על השטח כעל אדמות מדינה.

Haresha

המקור:"נתניהו וברק מבקשים להפוך מאחז קטן בלב השטחים לעיר שלמה". השטח עליו הכריז המנהל האזרחי כשטח מדינה מסומן בכחול (צילום: יח"צ) מפת ההפקעה של התנחלות חרשה , ספטמבר 2011 (יחצנים, שלום עכשיו)

יהודה אליהו, נציג חרשה, אמר כי "ההכרזה על הקרקע בוצעה לאחר הנחיות של הדרג המדיני להסדיר כדין את היישוב. במסגרת ההכרזה, הוכרזו כאדמות מדינה כלל שטחים הראויים להכרזה ואשר לגביהן אין קביעת בעלות פרטית.

תולדות הישוב[]

הישוב הוקם לפני מס' שנים, ביום חורפי וגשום, ע"י קבוצת בחורים מישיבת מרכז הרב שהחזיקו במקום בהתמדה ובמסירות, מתוך אמונה בבורא עולם המצוונו להאחז ולהתנחל בכל מרחבי ארץ קודשנו. בתקופה זו, בה היו הבחורים, היו קשיים רבים: הבחורים גרו בשתי מכולות קטנות בהם ישנו, אכלו והתפללו. תנאי השטח בחורף, בדרך לא סלולה, גם הם לא הקלו על החיים במקום בגבעה קרה וחשופה, וההגעה למקום היתה כמעט בלתי אפשרית. לאחר זמן מה עלו 2 המשפחות הראשונות לישוב, וגם הן גרו בתנאים לא תנאים במכולות עם ילדים, בלי ציוד רב שלא יכול היה להכנס לתוך המכולה.

בתקופת ממשלת ברק, כאשר הישוב מנה כ - 10 משפחות,חרב הגירוש הונפה על הישוב בין שאר המאחזים שעמדו בסכנת גירוש. אך בהסכם שנקרא"הסכם המאחזים" הישוב אושר ונשאר על מקומו.

בשנים האחרונות הישוב ב"ה המשיך להתפתח, נוספו קראונים, משפחות נקלטו, נבנה בית כנסת, מקוה ואף שכונת הקבע התחילה להבנות עם 8 בתים ראשונים.


חינוך ושירותים[]

בית כנסת, מקוה, 3 כיתות מעון, 2 כיתות גן, ספריה עשירה ומגוונת לכל הגילאים

המקור: אתר המועצה האזורית

יישובי מועצה אזורית מטה בנימין[]

Advertisement