חורבת קסטרא

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.788231,"lon":34.968442,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"TERRAIN","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.788231,"lon":34.968442,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":9,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב

מבט מעל

הסימון הוא על קניון קסטרא הסמוך - המקום המשוער הוא צפונה-מזרחה

שרידי בית בד המקור: אתר רשות העתיקות

שריד בית מגורים המקור: אתר רשות העתיקות

חורבת קסטרא הוא אתר ארכאולוגי בדרומה של העיר חיפה בשיפולים המערביים של הר הכרמל. על יישוב באזור זה ידוע ממקורות שומרונים, המוסרים על קיום יישוב בשם "קסטרא של השומרונים" - בשלב זה טרם נמצא לכך תמיכה בממצאים.

ממצאי החפירות

בחפירות שנערכו במקום על-ידי רשות העתיקות בהנהלתם של זאב ייבין וז'ראלד פינקלשטיין ובמימונה של חברת "נתיבי כרמל" נחשפה עיר קדומה בשטח של 35 דונם. העיר כללה: אזור מגורים, מבנים תעשיתיים ושתי כנסיות, המעידות על קיום ישוב נוצרי. העיר התקיימה מראשית התקופה הביזאנטית ועד לראשית התקופה הערבית הקדומה - המאות ה-4 וה-8.

מההתקופה הרומית נמצא מקווה הטהרה וממצאים נוספים המצביעים על קיומו של יישוב יהודי במקום בתקופה זו. לציון מיוחד ראוי חותם לחם עשוי חרס ועליו חרותה באותיות מרובעות המילה "שביעית", הקושרת אותו לשנת השמיטה. ‏‏

בהתקופה העות'מאנית, המאות ה-16 וה-17 הוקםבמקום כפר סמיר.

ייצור תעשייתי

הממצא המרשים בחורבת קסטרא הוא ההיקף של הייצור התעשייתי של יין ושמן זית: בתחום העיר נתגלו ארבע-עשרה גתות ושלושה-עשר בתי בד. שלוש מתוך ארבע-עשרה הגתות היו מורכבות וגדולות, ובהן משטח עבודה מרכזי ובו אבן לעיגון הבורג.

באוקטובר 1993 ערך יהושע דריי מהמרכז לטכנולוגיה עתיקה בבנימינה בשיתוף על חברת כרמל מזרחי ניסוי להפקת יין בגת בעתיקה. נבחר בית גיתות שנשמר היטב, עם שבע גיתות סביבו. לאחר ביצוע פעולות תחזוקה הובאו למקום 3 טונות של ענבים מהזן קריניאן ופוזרו בשתי גתות.‏‏

הגת הראשונה הוגדרה בתור "גת פקוקה", דהיינו:"פקוקה - שפקקו הצנור ע"פ הבור שלא יכול לירד והיא היתה כולה מלאה ענבים ולא נמשך בה יין ולא זז ממקומו אלא במקום שנסחט שם עומד" ‏‏. בגת זו עברו הענבים "דריכה" עדינה לפיצוח הפרי בלבד והושארו בה לתסיסה. צינור היציאה נפקק היטב ונשאר סגור עד תום התסיסה.

בגת השנייה, נדרכו הענבים זמן ארוך יותר עד שנראה שכל מה שניתן למצות בדריכה ברגלים מוצה. פתח היציאה היה פתוח ומיץ הענבים ירד לאחד משני בורות האיגום ושם בוצעה התסיסה.

זמן התסיסה נקבע לחמישה ימים על-ידי מעבדות יקבי "כרמל מזרחי" אשר ביצעו בו בדיקות יום-יומיותושע באוקטובר 1993 בשיתוף על חברת כרמל מזרחי ניסוי להפקת יין בגת בעתיקה. נבחר בית גיתות שנשמר היטב, עם שבע גיתות סביבו. לאחר ביצוע פעולות תחזוקה הובאו למקום 3 טונות של ענבים מהזן קריניאן ופוזרו בשתי גתות.

התוצאות היו: בבור האיגום היה נוזל עכור ואפור שטעמו ירוד (50 ליטר) לעומת זאת היין בגת (1,500 ליטר) היה צלול, אדום ואיכותי. המסקנה היתה כי בעבר היין הופק באמצעות השהיית הענבים בגתות ולא באמצעות דריכה במשטח העבודה. בשיטה זו מפיקים ענבים עד היום בכפרי טוסקנה שבאיטליה, דרום צרפת ובקפריסין.

עוד על הגתות

המקור: זאב ייבין וג'ראלד פינקלשטיין, קסטרא בימי המשנה והתלמוד — עיירה יהודית-נוצרית, המקור: אתר רשות העתיקות

בשטח העיר נתגלו ארבע-עשרה גתות ושלושה-עשר בתי בד. מרביתם נמצאו בחלק המזרחי, בין בתי המגורים, ואילו האחרים נמצאו בחלק המערבי של העיר, באזור התעשייה וליד בית הקברות. שלוש מתוך ארבע-עשרה הגתות היו מורכבות וגדולות, ובהן משטח דריכה שבמרכזו אבן גדולה לעיגון הבורג. סביב משטח הדריכה, צמוד לצלעותיו, היו סדורים משטחי העבודה, או תאי האחסון, ושניים או שלושה בורות איסוף. שאר הגתות היו גתות טוריות פשוטות, ובהן משטח דריכה אחד ולידו בור איסוף אחד. להוציא גת אחת (כנראה הקדומה שבהן), שהיתה מטויחת בטיח עמיד לנוזלים, היו כל הגתות מרוצפות פסיפס תעשייתי לבן. פעמים שולבו ברצפות הפסיפס גם עיטורים או מסגרות צבעוניים. הפסיפסים כיסו את כל החלקים המרכיבים את הגתות.

מרבית בתי הבד, להוציא אחד, היו מטיפוס זהה. כל בית בד היה מורכב ממערכת פריכה אחת ששירתה שתיים או שלוש מערכות סחיטה. מערכות הפריכה היו מורכבות מ'ים' ו'ממל', ומערכות הסחיטה פעלו בעזרת קורה ומשקולות. אלה היו בדרך כלל תלויות על קורה באורך של 5–6 מ' שהקצה האחד שלה היה נעוץ בקיר. בור האיסוף במערכות אלו היה מתחת למרכז הקורה ושימש גם את נקודת הלחץ על העקלים. בבית בד אחד פעלו שתיים מתוך שלוש מערכות הסחיטה בעזרת בורג ארוך מחובר למשקולת כבדה אחת. בית בד אחד, באזור המערבי, היה גדול במיוחד וכלל מערכות כפולות: שתי מערכות פריכה ושש מערכות סחיטה.

קישורים חיצוניים

• זאב ייבין וז. פינקלשטיין, קסטרא למרגלות הכרמל :העיר וצפונותיה, בהוצאת אוצר התערוכה: אבשלום זמר ; עיצוב גרפי ופיקוח: עטרה איתן]. חיפה : מוזיאון חיפה החדש, המוזיאון הימי הלאומי, 1999. 73 ע' : צילומים ; 28 ס"מ.