Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

חוּרְבַּת יַתִּיר היא שרידי מבנים בדרום הרי חברון ליד "דרך הפטרולים", הכוללים מבנה שצבי אילן מגדירו "אולי בית כנסת". עם זאת הוא מונה אותו ברשימת בתי הכנסת הקדומים. בתקופה הביזנטית בארץ ישראל היה במקום כפר נוצרי גדול.

אזכורים מקראיים[]

במקרא היא מוזכרת בתור אחד מערי הכוהנים, כמו אשתמוע, כפי שנאמר בספר יהושע: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת-חֶבְרוֹן... וְאֶת-יַתִּר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (פרק כ"א, י"ד). הוא אחת הערים שדוד שולח לה שלל שנאמר: בספר שמואל: " וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'. לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל ... וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר.. (פרק ל' כ"ז).

כפר נוצרי[]

אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 מזכיר את יתיר שלוש פעמים:

  • בתור מרכז "דרומא" הדרומית כאשר הוא מכנה אותה "דרומא הפנימית".
  • הוא מזהה אותה עם יַתִּר המקראית.
  • כפר גדול מאוד, כולו נוצרים, כ-20 מיל מבית גוברין.

המקום מופיע במפת מידבא. אשתורי הפרחי, בן המאה ה-14, מזכיר ששם המקום "עתיר" ואכן זה גם שם השייח' הקבור במקום, אולי עדות לשימור השם המקראי. לפי חרסים במקום יש עדות ליישוב ישראלי.

המבנה[]

בשנת 1806 שמע החוקר אולריך יאספר זטצן על כתובת במקום ושרידי מבנה, אולי כנסייה. החוקר מאדר מספר על שתי כנסיות במקום. סקר של צבי אילן משנת 1987 - 1989 השלים את המידע על האתר. הכפר היה גדול ואמיד. הבנייה מאבני גזית משובחות. אותרה כנסייה וגם מבנה ציבורי נוסף, אולי בית כנסת.

המבנה הציבורי, בולט על סביבתו ופונה לירושלים. המכלול שלו דומה למעון העתיקה בנגב. הקיר הצפוני, בו הייתה אמורה להיות גומחה לארון הקודש נהרס. על המשקופים יש חריטות הדומות לאלו שבסוסיא העתיקה: רוזטות ומרובעים בולטים. לידו מצאו פריטים העשויים להציע על קיום בית כנסת: על קשתות העמודים מדליונים משריגי גפן. עמודי לב מהסוג שנמצאו בחזית בימת ארון הקודש.

ההשערה כי המבנה הוא בית כנסת מבוססת על מיקומו, כיוונו, אופיו הציבורי והפריטים שנמצאו לידיו.

צבי אילן מנסה להסביר מדוע אין אוסביוס מזכיר את היישוב היהודי. ייתכן כי המבנה הציבורי הוא מתקופה קודמת לתקופתו. אולי בצד הנוצרים היו גם יהודים - אם כי במספר מועט יותר. המבנה הוקם לאחר תקופת אוסביוס.

"מעלה חרס בידו"- הפינה הארכיאולוגית[]

מאת: ד"ר דורון שר-אבי חבל יתיר
בגיליון הקודם של פיסת מדבר אהרן פיינסילבר, מדריך בית ספר שדה סוסיא, הפנה את תשומת הלב להקמת חוות הטורבינות ביער יתיר ולהשלכותיה השונות בעתיד. בכך פתח לנו אהרן הזדמנות לעסוק במקור שמו של יער יתיר. יער יתיר נקרא של שמה של חורבת יתיר, הממוקמת בקצהו הצפון מערבי של היער, ולה נקדיש רשימה זו. אך לפני כן כמה מילים על החבל כולו.
אלמלא היער הנטוע בידי אדם, לא יכולנו להגדיר מאפיינים גיאוגרפיים ייחודיים לחבל יתיר. קו הגבול ישראל-ירדן שעבר באזור עד מלחמת ששת הימים, וכן פעולות הייעור שנעשו כאן החל משנת 1964 , הפכו בתודעת המטיילים והחוקרים את יער יתיר למרחב עצמאי. אולם, לאמיתו של דבר, מכל בחינה
שהיא - גיאולוגית, אקלימית, בוטנית ואף גיאוגרפית היסטורית, חבל יתיר הינו חבל בלתי נפרד מדרום הר חברון, החבל המהווה את השתפלותו של גב ההר דרומה, אל בקעות ערד ובאר-שבע.
ואכן שימו לב לדבר מעניין: השם 'יתיר' נזכר לראשונה בפרק ט"ו בספר יהושע, המונה את ערי נחלת יהודה על פי מחוזותיה השונים: הנגב, השפלה, ההר והמדבר. השם יתיר נזכר בפסוקים אלו בנשימה אחת עם יישובי מחוז ההר של יהודה: "ּובָ הָ ר שָ מִ יר וְיַתִ יר וְׂשֹוכֹה: וְדַ נָה וְקִ רְ יַת סַ נָה הִ יא דְ בִ ר: וַעֲנָב וְאֶ שְ תְ מֹה וְעָ נִים: וְגֹשֶ ן וְחֹֹלן וְגִ ֹלה עָ רִ ים אַ חַ ת עֶ ׂשְ רֵ ה וְחַ צְ רֵ יהֶ ן:" )מח- נא(. כלומר, מבחינתו של ספר יהושע, אם שוכה
)המזוהה בחורבת שוֵיכֶה, ליד הישוב המודרני שמעה(, דביר )המזוהה בחורבת רּבּוד ליד הישוב עתניאל(, ענב )המזוהה בחורבת ענָּב אל- כביר ליד הישוב אשכולות(, ואשתמֹה היא אשתמוע )המזוהה בכפר הערבי סמוע(, נזכרים כולם יחד עם הישוב יתיר, הרי שיתיר הוא ישוב המשתייך לקבוצת יישובי דרום הר חברון. הייעור והמצב הגיאופוליטי )גבול ישראל-ירדן( נעדרים כמובן מעולם המקרא.
נעבור אל "כלת השמחה"- חורבת יתיר, שהקנתה את שמה לכל החבל.
כאמור, הישוב יתיר נזכר מספר פעמים בתנ"ך. ברשימת ערי נחלת יהודה )יהושע, ט"ו, מח(, כעיר כהנים )שם, כ"א, יד(, וכמקום אליו שלח דוד מתנות משלל מלחמתו בעמלק )שמו"א, ל', כז(.
באונומסטיקון של אב הכנסיה, אווסביוס, בן המאה השלישית לסה"נ, נזכר הישוב יתיר שלוש פעמים. באחת מהן הוא כתב: במטה יהודה, עיר כהונה, והוא היום יתירא, כפר גדול מאוד, כולו נוצרים, בכ' מילין מבית גוברין בדרומא הפנימית סמוך למלחתא". יתיר נזכרה גם במפת מידבא, מן המאה השישית לסה"נ.
שמו הערבי של המקום - שיח' אל עתירי - משמר את שמה הקדום של יתיר. עד שנות השבעים של המאה העשרים עוד ניתן היה לראות בראש הגבעה, את קבר השיח'.
האתר ביתיר נחפר בין השנים תשנ"ה- תשנ"ט, על ידי אוניברסיטת בר אילן והקרן הקיימת לישראל.
לאלה מכם המסיירים בעקבות שורות אלה - תוך כדי חיפוש חלמוניות ביער יתיר בימי הסתיו - כדאי לפתוח את הסיור מראש הגבעה לידה מונחת אבן ריסוק גדולה שהשתייכה לאחד מבתי הבד הרבים שהיו באזור. חלקם נמצאו בסקר שנערך בסביבת יתיר במקביל לחפירה שהתנהלה באתר. מראש הגבעה ניתן להביט צפונה ולראות )ממזרח למערב( את העיירה ד'האריה, את אשתמוע )סמוע(, את יוטה )יטא( וחברון, וכן את היישובים טנא )עומרים(, ושמעה.
במדרון הדרום מזרחי של הגבעה, עקבות החפירה הארכיאולוגית נראים היטב בשטח. בעבר, סברו חלק מן החוקרים כי בדומה לחורבת ענים, גם כאן חבוי בית כנסת מתחת לפני השטח. חפירתנו נועדה לברר השערה זו. עוד לפני החפירה יכולנו להבחין במבנה קמרוני גדול שהשתמר כמעט למלוא גובהו. בסמוך לו, ממזרח, ניתן היה להבחין בעמודים שחלקם מוטלים על הקרקע, וחלקם יוצרים מעין מתאר רבוע הנסמך אל המבנה. על פני השטח, היו פזורות אבני ריצוף ופריטים ארכיטקטוניים רבים. עבורנו היו כל אלה הבטחה מושלמת לקיומו של בית הכנסת שכל שנותר לנו הוא לחושפו. לאט לאט,
עמוד | 6
בס"ד
אחרי שתי עונות חפירה, קיץ אחר קיץ, הלכו הקירות ונחשפו אך במקום הגומחה המצופה של ארון הקודש הפונה צפונה לירושלים, הלכה והתגלתה גומחה הפונה דווקא דרומה... למכה!
התברר כי זהו מסגד, והוא תוארך לתקופה הממלוכית. הרמנו את הרצפה על מנת לבדוק שמא שלב בית הכנסת עדיין ממתין לנו תחת המסגד, והנה התברר למרבה ההפתעה כיצד הולכים ונחשפים בפנינו קירות מבנה מימי...יאשיהו מלך יהודה! אז יער יש, דובים לא, וגם לא בית כנסת, אך דרישת שלום משלהי ימי בית המקדש הראשון הינה בהחלט הפתעה נעימה.
בקצה המערבי של יתיר נחשפו כל חלקיה של מנזר וכנסיה, אחת משתים שנמצאו ביתיר. עיטורי הפסיפס של רצפת הכנסיה התגלו כמעט בשלמותם והם כיום קבורים תחת שכבת אדמה שנועדה לשמור עליהם מפני פגעי הזמן.
השלב המאוחר של הפסיפס כולל כתובות וסמלים מאגיים רבים. סמלים אלו אינם מצויים בכנסיות הידועות לנו מרחבי ארץ ישראל, והם כנראה מהווים ביטוי ארכיאולוגי לקהילה נוצרית שונה במקצת מן הקהילות המוכרות בתקופה הביזנטית. היו שטענו כי היו אלה כיתות של "יהודים נוצרים" המייצגים שלבים קדומים בנצרות, שאיכלסו את יתיר, ואולי אף את ענים העליונה הנמצאת בסמיכות, גם היא בתחומי יער יתיר. קהילות אלה הוקעו מן הנצרות, אך גם מן היהדות )ה"מינים" המוכרים מן המקורות(, וכך מצאו עצמם נדחקים אל שולי הארץ הנושבת.
לפני שנעזוב את חורבת יתיר, נוכל לעלות לאחר מספר דקות הליכה, אל הרמה הטופוגרפית המתנשאת מעל וממערב לחורבת יתיר. מנקודה גבוהה זו, נוכל להוסיף לתצפית הקודמת באופק המזרחי את הישוב יתיר המתנשא לגובה של 912 מטרים מעל פני הים, ואת פסגות הר עמשא החצי מיוערות מעט דרומה משם. בכיוון דרום מערב נראה את הישוב מיתר ובאופק גם את העיר באר שבע. זוהי נקודת תצפית מצוינת הממחישה את אזור המעבר מן ההר דרומה אל המדבר.

גלריית תמונות[]

ראו גם[]

לקריאה נוספת[]

קישורים חיצוניים[]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורבת יתיר וויקישיתוף
דרומא



Advertisement