|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
אל-ראעי, נכבש באוקטובר 48 על ידי חטיבת גבעתי מידי עבד-אל-נאצר. חפירות במקום בוצעו ב 2016 על ידי יוסי גרפינקל והתגלה ישוב מתקופת הברזל 2א, עם ממצאים דומים לקיאפה. ראו בהמשך קישור להרצאה ביוטיוב על סיכום החפירות (עמוד ענן)
מתוך דו"ח רשות העתיקות[]
נפתחו שני שטחי חפירה (B ,A; כ-250 מ"ר; איורים 1, 2) בגבעה בגדה הדרומית של נחל לכיש, במקומות שבהם הובחנו שרידי בנייה על פני השטח. התגלו בעיקר שרידי בנייה איתנה מתקופות הברזל 1 ו-2, גדרות מהתקופה העות'מאנית וכן חרסים מתקופות אלה: הברונזה התיכונה, הברזל 1 ו-2, הפרסית-ההלניסטית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית. האתר (כ-17 דונם) נמצא בין השפלה הגבוהה לשפלה הנמוכה והוא חולש על שטח רב לכיוון החוף במערב, הרי חברון וירושלים במזרח ומרשה ותל גודד בצפון (איור 3). הגבעה שולטת על דרך ראשית המקשרת בין מישור החוף לשפלת יהודה ולגב ההר. נראה שמיקומו של האתר התאים לשמש מוצב קידמי של הערים ששכנו בתל לכיש. האתר לא נחפר עד כה, אך הוא נסקר כמה פעמים בעבר (Conder and Kitchener 1883:380; דגן 1992: אתר 197; רישיון מס' 437/2013-S).המקור
מפת האתר[]
סרטון הסבר[]
סרטון נוסף[]
קנקן גדול[]
כאלו נמצאו כ-20 באתר.
נחשפה צקלג המקראית משלחת מחקר של האוניברסיטה העברית, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קווארי בסידני אוסטרליה חשפו ||| האתר, מימי דוד המלך, נחשף ליד קרית גת ||| עפ"י הסיפור המקראי, דוד התגורר בצקלג כשנמלט משאול המלך, ומצגלג עלה להימשח למלך בחברון ||| באתר הקדום מלפני 3,000 שנה, נחשפו עשרות כלי חרס כשהם שלמים ||| כל הפרטים והסיפור בהמשך…
האם נמצאה צקלג המקראית?
חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה, מאמינים שגילו ליד קרית גת את העיר הפלשתית הנודעת מסיפורי המקרא. צקלג מוזכרת בספר שמואל א' ובספר שמואל ב' מספר רב של פעמים בהקשר לדוד. על פי הסיפור המקראי, אכיש מלך גת נתן לדוד להתגורר בצקלג כשנמלט משאול המלך, ומצקלג יצא דוד להימשח למלך בחברון. בצקלג אף התרחש, לפי הכתובים, אירוע דרמטי, במהלכו פשטו העמלקים, נוודי המדבר, על העיר, תוך שהם לוקחים בשבי נשים וילדים.
חורבת אל-ראעי - סקירה יפה[]
החפירה, שהחלה בשנת 2015 באתר חורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה – בין קרית גת ללכיש, נערכה בשיתוף פעולה של פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה. במימון החפירה השתתפו ג'ואי סילבר מירושלים, אהרון לוי מניו ג'רסי, ומשפחת רוט ויצחק ואקיל מסידני. מאז החלה החפירה ועד היום נערכו שבע עונות חפירה, ונחפרו שטחים גדולים – כ-1,000 מ"ר, מהם עולה התגלית החדשה מימי דוד.
השם צקלג יוצא דופן באוצר השמות של ארץ ישראל מכיוון שאינו שם כנעני-שמי מקומי, אלא שם פלשתי, שניתן לעיר על ידי אוכלוסייה זרה, שהיגרה לארץ ישראל מאזור יוון. עד היום, הועלו הצעות לזיהוי צקלג במספר אתרים, כגון בתל חליף ליד קיבוץ להב, בתל שרע בנגב המערבי, בתל שבע, ועוד. אולם, לדברי החוקרים, "בכל האתרים הללו לא נמצא רצף יישובי, הכולל גם ישוב פלשתי וגם ישוב מימי דוד. בחורבת אל-ראעי, לעומת זאת, נמצאו מאפיינים של שתי האוכלוסיות גם יחד".
צקלג הפלישתית - באתר נמצאו עדויות להתיישבות מימי הפלשתים, מהמאות 11-12 לפנה"ס: נחשפו מבני אבן רחבי ידיים ומאסיביים, ובהם ממצאים האופייניים לתרבות הפלשתית. ממצא מיוחד שנתגלה, הן קערות ונר – מנחות שהונחו מתחת לרצפות המבנים מתוך אמונה שאלה יביאו מזל טוב בהקמת המבנה. בנוסף, נמצאו כלי אבן וכלי מתכת. ממצאים דומים מתקופה זו, התגלו בעבר בחפירות אשדוד, אשקלון, עקרון וגת, הערים של סרני הפלישתים.
צקלג הישראלית - מעל לשרידי היישוב הפלשתי התגלה יישוב כפרי מתקופת המלך דוד- תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. היישוב בא לקיצו בשריפה עזה, שהחריבה את המבנים. עשרות כלי חרס שלמים נמצאו בחדרים השונים. כלים אלה, זהים לאלו שנמצאו בעיר היהודאית המבוצרת של חורבת קיאפה שהתגלתה בשפלת יהודה ומזוהה עם שעריים המקראית. בדיקה בשיטת פחמן 14 מתארכות את אתר חורבת אל-ראעי לתקופת דוד המלך.
המגוון הגדול של כלי החרס מעיד על חיי היום-יום בימי דוד. במהלך החפירה התגלו כמויות גדולות של קנקנים, בינוניים וגדולים, אשר שימשו לאגירת שמן ויין. כן נמצאו כלים להגשת מזון, פכים וקערות, אשר היו מעוטרים בצבע אדום, ובסגנון שנקרא "מירוק פרוע", האופיני לימי דוד