Family Wiki

יורם אלמכיאס הביא במאמרו: "פעילות ציונית בחברון מראשית המאה ה-20 ועד למאורעות תרפ"ט" במחקרי יהודה ושומרון – קובץ כ' את עיקרי הפעולות שנעשו מטעם התנועה הציונית בחברון.

ראו גם יורם אלמכיאס / החוג ללימודי ארץ-ישראל, אוניברסיטת חיפה : http://www.hebron.org.il/hebrew/articles.php?cat_id=8&limit=9 התנועה הציונית והישוב היהודי בחברון

במבוא להרצאה נאמר:מקובל לראות את העיר חברון כאחת מארבע 'ערי הקודש', בעיקר במובן המנטלי, תרבותי, כאחת ממרכזי ה'יישוב הישן בארץ-ישראל מאז המאה ה-16, בעלת צביון שמרני דתי. עיר זו בדומה לשאר ערי הקודש, צפת, טבריה וירושלים זכתה לכאורה להתייחסות מינורית מצד מוסדות התנועה הציונית, ובכל אופן בולט היחס השונה הניכר של מוסדות התנועה להתיישבות הכפרית-חקלאית החדשה במושבות ובקבוצות לבין יחסה להתיישבות בערים העתיקות והמעורבות.

יחד-עם-זאת, ניתן להצביע על מספר אספקטים מעניינים השופכים אור על מערכת יחסים מיוחדת שהייתה בין התנועה הציונית ומוסדותיה בארץ ובין העיר חברון והקהילה היהודית שבה, מסוף המאה ה-19 ועד מאורעות אוגוסט 1929.

עדות לכך היא מערכת קשרים ענפה בין אישים ומוסדות בתנועה הציונית לקהילה היהודית בחברון שפעלו בין השאר לפיתוח ההתיישבות העירונית והחקלאית בעיר ובסביבתה, לרבות רכישת קרקעות בחסות המשרד הארצישראלי והקק"ל, וכן בקשרים שיצרו נציגים מתוך הקהילה היהודית עם מוסדות התנועה מאז ראשית פעילותה בארץ ועד לחורבן הקהילה במאורעות אב תרפ"ט.

מאז ראשית פעילותה של התנועה הציונית בארץ באופן רשמי בהקמת מוסדות מייצגים שפעלו בארץ, הייתה התעניינות והתייחסות מיוחדת לעיר חברון וקהילתה, המתבטאת במספר תחומים: (להלן)

מסחר וכלכלה[]

התיישבות[]

  • קשרים עם המשרד הארצישראלי
  • התעניינות ברכישת קרקעות ובהתיישבות חקלאית חדשה בעיר ובסביבתה
  • קשרים עם הועדה החקלאית של ההסתדרות הציונית ועם קרן קיימת לישראל.

חינוך וקהילה[]

  • הקמת מוסדות חינוך חדשים על-ידי המחלקה לחינוך של ההסתדרות הציונית, בצד מוסדות הקהילה הפועלים בה.
  • קשרים של נציגי הקהילה עם המוסדות בנוגע למצב הקהילה בעיר ולמצב החינוך

רפואה[]

הקמת מרפאה ובית חולים בחסות ההסדרות המדיצינית הדסה והעסקת רופאים, אחיות ורוקחים בתוך הקהילה.

בטחון[]

  • המאורעות בשנת 1920 ובשנת 1929 והשלכותיהן
  • ארגון ההגנה ופעילותו בעיר.

קהילת חברון[]

  • מעטרבות מוסדות התנועה בניהול השוטף של עניני העיר ושל הקהילה היהודית.