|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
החץ על חברון - מרכב חבל ארץ יהודה
מעובד מתוך מהערך בויקיפדיה העברית ביום 16 נובמבר 2009
חבל ארץ יהודה נמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו בתחומי "הקו הירוק" וחלקו מעבר לו. האזורים סביבו הם: חבל ארץ בנימין מצפון, בקעת הירדן במזרח, הנגב בדרום ושפלת יהודה במערב.
אזור יהודה מחולק לתת-אזורים גאוגרפיים בצורת 'רצועות אורך' מצפון לדרום. ה'רצועה' המערבית היא שפלת יהודה המאופיינת בגבעות נמוכות ועמקים. טרם הקמת המדינה נחשב גם אזור החוף כחלק מאזור יהודה (לכן היישובים היהודיים שהוקמו שם כונו "מושבות יהודה"). הרצועה המרכזית היא הרי יהודה, שעולה מהשפֵלה בתלילות (יחסית לשומרון שצפון לו) - לשם השואה: הירידה מחלחול לחראס ונובא, לעומת הירידה בשמרון מאריאל לראש העין. הרי יהודה מהווים חלק מהרכס המרכזי של עבר הירדן המערבי. חלקו המזרחי, בין קו מעלה אדומים - בני נעים - כרמל, ממזרח לפרשת המים לבין בקעת הירדן וים המלח הוא מדברי ונקרא מדבר יהודה.
אזור הרי יהודה עצמו מתחלק לרצועות רוחביות:
- הרי בית אל (מכונה לעיתים "חבל ארץ בנימין" - הגוש ההררי שבמרכזו בית אל ורמאללה, וכולל את הרי גופנה, רכסי בית חורון ובית חנן (בית איענן), רכס בני מורה, רמת חצור ואזור מכמש - מגרון. הרי בית אל גבוהים מכל סביבתם, וגבולותיהם - נחלי שילה ועוג'א בצפון, ונחלי פרת ואילון בדרום.
- הרי ירושלים - אזור נמוך יותר מהרי בית אל והרי חברון, הכולל את ירושלים וסביבותיה ורוב הפרוזדור. שיא גובהו בהר שמואל (א-נבי צמויל) - 895 מ', וגבולותיו נחלי פרת, דרגה, אילון ושורק.
- הרי חברון - הגבוהים מכולם. רמה גבוהה המובדלת בבירור מהרי י-ם, בעיקר מדרום לנחל רפאים, בהתרוממות הר גילה. הרמה כוללת את הרי גוש עציון ובית לחם, גוש חלחול וחברון, ורכסי דרום הר חברון. שיא הגובה הוא בהר חלחול (1020 מ'), אך בניגוד לשיאי הגובה בשאר האזורים הוא בולט רק מעט מעל סביבתו, שנעה ברובה סביב גובה ה - 950 מ'. מדררום לחברון משתפלים ההרים במתינות לעבר בקעת באר שבע, דרומה מערבה. רק בדרום מזרח ההר נשמר גובה של כתשע מאות מטר, לאורך "הציר המזרחי" המוביל מחברון לערד וממשית. מהר עמשא (859), הפסגה הדרומית של הרכס, צונחים הרי חברוןק לבקעת ערד.
גבולות יהודה[]
השם "יהודה" היא על-שם נחלת שבט יהודה, שאחר כך התפתחה לממלכת יהודה ובירתה ירושלים שוכנת בו. מלכות יהודה כללה גם את בני בנימין, ולכן נחלתם נכללת באזור. יש להבדיל בין ממלכת יהודה, שגבולותיה הצפוניים נעו עם השנים, אך הקבילו פחות או יותר לגבול נחלת בנימין: קו יריחו - בית אל - בית חורון, לבין חבל הארץ יהודה, שגבולותיו נקבעים לפי טופוגרפיה או אופי החי והצומח, ולכן רבות הדעות בקשר למיקומם.
לפי הטופוגרפיה נהוג לחלק בין יהודה ושמרון בקו ואדי עוג'א, רמת חצור (המגיעה בפסגתה לגובה 1016 מ'), ונחל שילה. מצפון לקו זה האזור נמוך יותר, ונעשה יותר מבותר, כחלק מכל הרכס המערבי של א"י, החל מהרי חברון השטוחים יחסית, וצפונה עד הגליל העליון, המבותר ביותר. לפי החי והצומח יש לגבולות יהודה שלל אפשרויות, שהצפוניות שבהן מגיעות לרחלים, בין עלי לתפוח.
האזור מאוכלס בערבים ובישראלים. ערים עיקריות בחבל ארץ זה: ירושלים, חברון, בית לחם, בית שמש, מעלה אדומים, ביתר וערד.
אזורים בארץ ישראל[]
- מישור החוף:מישור החוף הצפוני • השרון • מישור החוף הדרומי • גוש דן • מישור חוף יהודה • הר כרמל
- הגליל והעמקים: הגליל העליון • הגליל התחתון • עמק יזרעאל
- מרכז שדרת ההר המערבית:חבל ארץ השומרון • השפלה • חבל ארץ יהודה • מדבר יהודה
- הנגב:בקעת באר שבע • הר הנגב • מכתשים בנגב • הרי אילת
- השבר הסורי-אפריקני:עמק החולה • ארץ כינרות • בקעת בית שאן • בקעת הירדן • הערבה
- רמת הגולן וסביבתה:הר חרמון • רמת הגולן • הבשן • חורן • טרכון
- עבר הירדן:רמת הגלעד • הרי מואב • הרי אדום