חאן א-לובאן

המפה נטענת...	המפה נטענת...
מבט מקרוב	מבט מעל

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

ח'ן א-לובן כפי שנכתב המפה, הוא חאן ׁ ׁ(caravansaraiֹׁׁ) בדרך העתיקה, היא דרך האבות מירושלים לשכם. בתקופות הממלוכית והעות'מאנית היה החאן בדרך השיירות ירושלים - דמשק. מרחק החאן מירושלים היה 45 ק"מ. החאן נמצא במעלה הדרך התלולה והמפותלת המוכנה "מעלה לבונה" ליד הישוב מעלה לבונה. בחאן נהגו ללון בטרם ביצוע העליה הקשה במעלה אשר בסיומה נותר זמן מספיק להגיע את היעד - ירושלים. בחאן מעיין נובע, בריכת מים, אורווה גדולה , חצר ומבנה בכניסה. היום המקום נטוש. קיים תכנון להכנתו לאתר תיירות.

טל קלאר במאמרו על לבונה מצטט שני תאורים על האתר מהעת החדשה: הראשון, בו נוסע טורקי בשם אוליה שלאבי בן המאה ה-17 מצויין את החאן כמורווח מאוד. השני, של 20 אסירים ושבויים יהודים שהגיעו למקום : "סוף סוף בשעה תשע הגענו לחאן, עייפים ומדוכאים, רעבים וצמאים. עוד הוכרחנו לעמוד כשעה על רגלינו ולחכות עד שיאספו כולם ועד שיעבירום תחת המעיין. ואח"כ הכניסונו כולנו, כל 230 האסירים, אל תחת סככה פתוחה מלאה צחנה ורפש, מקום עמידת סוסים וגמלים, כדגים מלוחים בחבית. כך מלאו האסירים את השטח המצומצם ולא נשאר אף טיפה, אף רווח בין איש לאיש". (פרקי הפועל הצעיר ו',תרצ"ה, עמ' 351)

אבל הזיהוי המעניין ביותר הוא עם בית מיכה המוזכר בספר שופטים פרק י"ח. בספר שופטים מסופר של משלחת מבני שבט דן שהלכו לחפש מקום לגור בארץ והם מגיעים לבית מיכה לפי הכתוב:" ויבואו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם" (שופטים י"ח, ב- ג). במסכת סנהדרין בא התאור הקושר את בית מיכה עם האתר במעלה לבונה: " מפני מה לא מנו את מיכה ( עם אלה שאין להם חלק בעולם הבא) מפני שפתו ( לחמו) מצויה לעוברי דרכים שנאמר כל העובר ושב אל הלוים (זכריה י) ועבר בים צרה והכה בים גלים. א"ר יוחנן: זה פסלו של מיכה. תניא .רבי נתן אומר: מגרב לשילה ג' מילין והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה בקשו מלאכי השרת לדוחפו אמר להן הקב"ה הניחו לו שפתו מצויה לעוברי דרכים. ( עמוד ק"ג, עמוד ב'). יוצא מכאן כי למיכה היה אכסניה בדרך 3 מיל משילה - מרחק התואם את מיקומו של החאן משילה.

על המקום "גרב" מובאת השערה על ידי ש. קליין ‏‏^[1] שהכוונה לגבעה קרובה הנקראת ג'בל ע'רבה (קרי: רורבה) , בה נמצאו שרידי ישוב מתקופת בית ראשון ושני. אולי זו גרב, עירו של מיכה,

עיון בפרשיית פסל מיכה[]

אלישע מלאכי באתר לדרך עוסק בנושא עיון בפרשיית פסל מיכה וכמובן מתיחס גם לתפקידו של החאן.

וכך הוא כתב:"הסיפור מתרחש במקום מרכזי בו יש אכסניה בהר אפרים. הר אפרים הוא שטח עצום אך פה נחלצו חז"ל לעזרנו:"תניא, רבי נתן אומר: מגרב לשילה שלשה מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה. בקשו מלאכי השרת לדוחפו, אמר להן הקדוש ברוך הוא: הניחו לו, שפתו מצויה לעוברי דרכים". (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קג עמוד ב).

אם כן אנו צריכים לחפש מקום מרוחק 3 מילין בלבד משילה בשם גרב.לפני שנעבור לזיהוי חשוב לשים לב לקירבה -3 ק"מ לבית האלוהים בשילה! שבט דן, מרחק של חצי שעה הליכה יש לכם כהן גדול בשילה! אמו של מיכה, מרחק חצי שעה מביתך נמצא המשכן, הקדישי לו את 1100 הכסף!מיכה, אתה מקריב קורבנות שהעשן שלהם מתערב עם עשן המערכה בשילה – אינך מתבייש?! זה מצבו הרוחני של עם ישראל כאשר אין מלך בישראל. ע"מ להמשיך בזיהוי המקום לאיזה כיוון משילה נחפש? את החלק האחרון בפאזל משלים המדרש בפסיקתא רבתי-"פסלו של מיכה היה עומד במערבו ובית המקדש היה עומד בשילה".

נמתח קו של 3 קילומטר משילה מערבה, ונגיע ל"חאן לובאן". חאן עתיק אשר יושב במקום אסטרטגי על הדרך הראשית משכם לירושלים. במקום זה, הצמוד לעלייה קשה, בחרו לעצור הנער הלוי, מרגלי דן ואנשי הצבא של השבט. וכאן נמצאו כל התנאים של מיקום הפסל- מקום בהר אפרים, הנמצא 3 מילין מערבית לשילה, ועל דרך ראשית.

החניון של מיכה הפך להיות חאן טורקי.השרידים הנראים על פני השטח הם שרידי החאן הטורקי. החאן נשתייר כמעט בשלמותו וניתן לראות בו את חדרי האירוח, אולם הכניסה, החצר ואורוות הסוסים.ומה לגבי האזכור במסכת סנהדרין המציין שפסל מיכה שכן במקום הנקרא "גרב"?

ויקטור גרן, חוקר בריטי שטייל באזור לפני כ 140 שנה, מגיע לאתר קטן בשם 'חירבת אל עוף' אך מציין שיש לחורבה שם נוסף: "לאחר עלייה נוספת במשך עשרים דקות... הגענו אל ראש הר קטן שכולו מעובד מדרגות מדרגות עד פסגתו השטוחה. שם עומד "ולי" על שם עבד ארחמן אבו אל עוף, הוא מוקף חורבות כפר עתיק בשם חרבת ג'ראבה..." (ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ - ישראל כרך חמישי : השומרון ).

אם כן, חרבת אל עוף, נקראת גם- חרבת ג'ראבה. השם 'גרבא' משמר את מיקומה של 'גרב', עירו של מיכה. בסמוך נמצא הר שעד היום מכונה "ג'בל ע'רבה" – שבתעתיק עברי פירושו 'גרבה'- וגם הוא משמר את מיקומו של הישוב גרב ששכן באזור. והנה, גרב זו, שוכנת ממש מעל "חאן לובאן" אשר בו ככל הנראה היה ביתו של מיכה, שפתו הייתה מצויה לעוברי דרכים.

תודה לנתנאל אלינסון על המידע והסיוע.