ריכוז מטע זיתים בשומרון, ליד מסחה (גלגול מהמונח "שמן המשחה")
מקור לחלק מהערך: אלישע מלאכי, מבית ספר שדה עפרה בעלון לפרשת השבוע יש"ע שלנו
הזית נחשב לאחד משבעת המינים שבהם משתבחת ארץ ישראל. וכך נאמר בספר דברים: כיּ ה' אֱלֹקֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן" (ח', ז-ח). חשיבותו של הזית בהווה הוא בשמן המופק ממנו, שמן בעל תכונות יחודיות. בימי קדם, השמן שימש גם למאור.
מין הזית[]
הזית (שם מדעי: Olea) הוא סוג של עצים ושיחים רב-שנתיים במשפחת הזיתיים. הסוג כולל כ-40 מינים. המין המוכר ביותר והיחיד הגדל בר בארץ ישראל הוא הזית האירופי.
הזית האירופי[]
ראו ערך מורחב:זית אירופי
זַיִת אֵירוֹפִּי (שם מדעי: Olea europaea) הוא עץ ירוק-עד במשפחת הזיתיים הגדל בר בארצות הים התיכון. העץ מגודל במטעים ובעל חשיבות כלכלית רבה לאזור זה, בשל פריו, המשמש למאכל ולייצור שמן הזית.
מקורו של עץ הזית הוא במזרח התיכון, בארץ ישראל ודרום סוריה, שם הוא תורבת לפני כ-6,000 שנים.[1] כיום עץ הזית נפוץ במיוחד במטעים ביוון, איטליה וספרד, שנחשבות ליצרניות שמן הזית הגדולות בעולם. עץ הזית הוא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
פרי הזית משמש למאכל כשהוא כבוש, וכמו כן מופק ממנו שמן זית. לזית ובעיקר לשמן הזית מיוחסות מעלות תזונתיות ורפואיות. קטיף הזיתים נקרא מסיק. לעלי הזית מיוחסים ברפואת הצמחים סיוע להורדת לחץ דם.
כסמל לשורשיות[]
לעץ הזית יש גם חשיבות סימלית, עקב חיבורו לקרקע - גם למרות עקירה ושריפה הוא מתחדש - הוא הוא משמש דוגמא לקשר הדוק בין האדם למולדתו.
ה"בכור" שבעצים[]
את מעמד ה'בכורה' של עץ הזית הביע יותם בן ירובעל במשל שהוא נושא לאחר המלכת אבימלך (הנמשל ל. . הוא פנה לעם בשכם ואומר להם כי את מעמד בכורה בין העצים היה ראוי לתת למי שמסל את הגפן, וכך הוא אומר: "הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ ויַאֹּמְרו לזַיַּתִ מָלכְהָ עָליֵנו"ּ
אלישע מלאכי, מבית ספר שדה עפרה ב[http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/158.PDF עלון "יש"ע שלנו" הביע את ההשערה "יתכן שמעבר לבכורה של עץ הזית ישנו קשר למיקום הגיאוגרפי של המקום שבו יותם נושא את משלו. הוא עומד בראש הרגריזים ומדבר אל אנשי שכם: "וַילֵֶּך וַיעֲַּמדֹבְּרֹאׁש הַר־גְִּרזִים וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְָרא וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעו אֵליַ בַעֲּליֵ שְׁכםֶ..." (ז')
שכן, עץ הזית עמד במרכז הפעילות החקלאית בשומרון בעבר. לא מן הנמנע שכאשר יותם עומד בראש הר גריזים ומתחתיו נפרש חבל שומרון הוא רואה קבוצות של עצי זית בכל רחבי האזור ועל כן אך טבעי הוא שעץ הזית יוזכר ראשון במשלו.
יעקב דה־ווירונה במסעו משנת 1230 תאר : " שכם... היא עיר נעימה ויפה ופורייה… מוקפת חורשות גדולות של זיתים ויש בה שמן יותר מבכל עיר אחרת בסוריה ובארץ הקודש…" (אסף גור, פירות ארץ ישראל).
שמן זית לבית המקדש[]
בני ישראל נצטוו לקחת שמן הזית על מנת להאיר את מנורת התמיד וכך כתוב בספר שמות: "ויְקִחְו אלֵיֶך שמֶׁ ןֶ זיַתִ זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (כז,כ).
גם הדלקת נרות בערב שבת, יש עדיפות לשימוש בשמן זית - כפי שאומר רבי טרפון במשנה במסכת שבת: "במה מדליקין ובמה אין מדליקין...רבי טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד". (פרק ב')
הקשר לעם ישראל[]
עם ישראל נמשל לעץ הזית:"נקראו ישראל זית רענן - שהם מאירים לכל" (שמות רבה ל"ו) וכן "מדוע נמשלו ישראל לזית? - אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות".
ירמיהו הנביא ממשיל את תפארת הזית לעם ישראל: "זיַתִ רַעֲנןָ יפְֵה פְרִי־תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֵךְ" (י"א, ט"ז). ביטוי לכך גם בתיאור שיירת מעלי הביכורים למקדש בירושלים במשנה במסכת ביכורים: "כיצד מעלין את הביכורים ?… למשכים היה הממונה אומר: 'קומו ונעלה ציון בית ה' אלוקינו'… השור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל
מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים"(ביכורים ג' ב-ג).
ביהודה ושומרון[]
מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון חידש את גידול עצי הזית. ריכוז גדול של מטעים ניטע באזור שילה. שם גם הוקם בית בד בישוב אחיה, אשר עבר לבעלות חברת "ארץ זית שמן" ונמצא באזור התעשייה של שילה.
בית הבד הוקם על-ידי יוסי ורונית שוקר - ממקימי אחיה שממזרח לשילה, הקימו לפני למעלה מעשור במקום משק חקלאי. בתחילה נטע יוסי עצי זית, ולאחר שהעצים נתנו פרי, נסעו יוסי ורונית לבית בד בגולן והפיקו מהם שמן - שמן זית יהודי ראשון מהשומרון אחרי 2000 שנה.
בשנה הראשונה להפעלת בית הבד, נפצע יוסי במהלך העבודה מאחת ממכונות בית הבד. בעקבות הפציעה החמורה, שהה יוסי בבית החולים למשך 6 שנים, אך נפטר באייר תשס"ז. בשנת 2004 , לאחר מספר שנים שבהם הפעילה רונית את המשק ואת בית הבד, הוקמה חברת "ארץ זית שמן" וקבלה לבעלותה את בית הבד.
לקראת עונת המסיק של תשס"ז (סוף 2006), בהשקעה של מיליוני שקלים, הוקם באזור התעשייה של שילה בית בד חדיש ומודרני. כיום משק אחיה הינו בית הבד היהודי הגדול ביהודה ושומרון ומהגדולים בארץ. מטעי הזיתים השייכים לבית הבד מתפרשים על פני שטח נרחב של כ– 500 דונם באזור שילה והתוצרת נמכרת ברשתות המובחרות, בחנויות הטבע ובשיווק ישיר ברחבי הארץ, אשר מונה קרוב ל– 150 מפיצים בכל רחבי הארץ,
לאחרונה קיבלה רונית שוקר את פרס מוסקוביץ' לציונות על מפעלותיה. בנימוקים לקבלת הפרס כתבו השופטים:
על חלקה במפעל הציוני החלוצי ביישוב אזור שילה; על נחישותה להגשמת חלומם המשותף, שלה ושל יוסף ז"ל, להחייאת החקלאות העברית בחבל בנימין; על פעילותה להנחלת ערכים אלו לבני נוער ועל היותה מופת של עשייה ציונית, מוענק לרונית שוקר פרס "עוז ציון" לשנת התשס"ט - 2009 .
שבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל[]
גלריית תמונות[]
צילם:דניאל ונטורה
הכנת זית למאכל[]
גידול הזית בנגב[]
שירלי סיידלר כתבה בעיתון הארץ מיום 13 בדצמבר 2014 הסוף העצוב של מטע הזיתים בנגב וסיכמה : "בשל זינוק במחירי המים המליחים, נדרש צמצום של המטע ומשבוע שעבר נכרתו בו כ-20 אלף עצים. מה יעלה בגורלם של העצים שנותרו באזור?" בין השאר נאמר בכתבה:
הזנים שמגדלים במקום מגוונים, מפיקואל שמשתמשים בו גם לשמן וגם למאכל, כמו גם ברנע וסורי. לפני מספר שנים פרסם המכון לביוכימיה של הפקולטה לחקלאות ברחובות מחקר לפיו עצי הזית במדבריות גם תורמים לסביבה: הם מפחיתים את כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה ויותר מכך, מהווים מקום מחסה לבעלי החיים כמו צבאים, ציפורים ומכרסמים. בעת המסיק עבדו במטעים יותר מ-50 עובדים, רובם מהדרום ופועלים מאזור חברון, וייצרו אלף טונות שמן בשנה.
זית מחבל פוליה - איטליה[]
קישורים חיצוניים[]
הערות שוליים[]
- ↑ שרידים של חרצנים ועצי זיתים מתורבתים מהתקופה הכלקוליתית נמצאו בתולילאת אל ע'סול, בבקעת הירדן, בשומרון ובעוד אתרים בארץ ישראל.
[קטגוריה:שבעת המינים]]