קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
ויקטוֹר אונורה גֵּרֵן (בצרפתית: Victor-Honoré Guérin; 15 בספטמבר 1821, פריז - 21 בספטמבר 1891, שם) היה משכיל צרפתי, שערך מסעות מחקר וכתב ספרים שהיו סיכומי מסעות החקר הגאוגרפיים והארכאולוגיים שערך בצפון אפריקה, ביוון ובאיי יוון, בסוריה ובארץ ישראל. ביקר בארץ ישראל שמונה פעמים, בשנים: 1852, 1854, 1863, 1870, 1875, 1882, 1884, 1888. גרן זכה בפרס האקדמיה הצרפתית למדעים על ספרו "ארץ הקודש - תולדותיה וזכרונותיה" שפורסם בשנים 1881–1883.
ביוגרפיה[]
ויקטור גרן נולד בשנת 1821 בפריז. הוא למד בבית מדרש למורים בפריז והיה מורה לרטוריקה. בשנת 1852 התקבל כחבר בבית הספר הצרפתי ללימודי אתונה באתונה, יוון. בשנת 1878 התמנה לפרופסור באוניברסיטה הקתולית של פריז. בספרים גרן כותב על זיהוי האתרים וההיסטוריה שלהם והוא מרבה להוסיף מראי מקום ומובאות מהתנ"ך, מהמיתולוגיה היוונית, מכתבי חוקרים אחרים בני זמנו כגון רובינסון, טוֹבְּלֶר ודה סוֹסִי. גרן מצטט גם מקורות עבריים כגון המשנה והתלמוד וגם נוסעים יהודים כמו יצחק חילו ובנימין מטודלה. ביומני המסע של גרן מצוינים במדויק זמני הביקור בכל אתר ואתר וכיווני המסע. החוקרים רוברט מקאליסטר, בנימין מזר ויהושע בן אריה משבחים את עבודתו, את מחקריו ואת כתביו.
ספריו[]
ספרים בנושא ארץ ישראל[]
- "תיאור ארץ ישראל", בשבעה כרכים (1869–1880)
- "דוחות על שליחות לארץ ישראל" (1879)
- "ארץ הקודש תולדותיה וזיכרונותיה" (1881–1883)
- "ירושלים תולדותיה, תאורה ומוסדות הדת שבה" (1889)
ספריו בנושאי ארצות שונות[]
- "תוניסיה" (1862)
- "איי יוון פטמוס וסאמוס" (1865)
- "רודוס" (1866)
- "צרפת הקתולית בתוניסיה במלטה ובטריפוליטניה" (1886)
- "צרפת הקתולית במצרים" (1887)
בתרגום לעברית[]
- ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ-ישראל / תרגם מצרפתית והוסיף מבוא והערות חיים בן-עמרם (התרגום לפי מהדורת פאריס 1868), ירושלים: יד יצחק בן-צבי (ספרייה לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל), תשמ"ב 1982 – תשמ"ה 1985. (כרכים: א–ג – יהודה; ד–ה – השומרון; ו–ז – הגליל).
קישורים חיצוניים[]
- הספרייה הלאומית,גרן, ויקטור, 1821-1891|Guérin, Victor, 1821-1891
- משה גלעדהוא ביקר בארץ ישראל במאה ה–19, והיא היתה הכל חוץ מריקה
תמצית הכתבה
בין 1852 ל–1888, ביקר החוקר והגיאוגרף הצרפתי ויקטור גרן בארץ ישראל. את ביקוריו כאן הוא תיעד בשבעה כרכים (שלושה כרכים לאזור יהודה, שניים לשומרון ושניים לגליל). המפעל הזה מאפשר לנו להביט על הארץ בצומת היסטורי. כך בדיוק נראה המרחב לפני שהחלו להגיע לכאן ראשוני הציונים. ההתבוננות שלו מאפשרת להשוות בדיוק מילימטרי מה קרה כאן ב–140 השנים האחרונות. משה גלעד יצא לבדוק מה נשאר, מה נעלם ומה התחדש.
הפתיח
https://www.haaretz.co.il/gallery/trip/.premium-MAGAZINE-1.10608545?utm_source=mailchimp&utm_medium=email&utm_content=author-alert&utm_campaign=%D7%9E%D7%A9%D7%94%20%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93&utm_term=20220213-10:38#:~:text=%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A8%20%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A3%20%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA%D7%99%20%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%20%D7%92%D7%A8%D7%9F%20%D7%9B%D7%AA%D7%91,%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8.%20%D7%96%D7%95%20%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94%20%D7%90%D7%A8%D7%A5%20%D7%90%D7%91%D7%9C%20%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA.