שעורה ליד הגשר על נחל תבור
"ובזכות מה ניצולו? בזכות לחם שעורים"- רעיון ששמעתי במסגרת שיעורו של דר' דורון שר-אבי במסגרת סדרת הרצאות של "קשת יהונתן - מרכז הדרכה, טיולים ואירוח בלב הגולן" - פסח תש"פ
המקור: פסיקתא דרב כהנא[]
רבי יוחנן אמר, לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען הה"ד "ונתתי לך ולזרעך אחריך" על מנת "ואתה את בריתי תשמור" ואיזה, זה מצות העומר.
ריש לקיש אמר, לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר עשה הקב"ה שלום בין איש לאשתו, "והביא את קרבנה עליה עשירית האיפה קמח שעורים" הוי אומר בזכות קמח שעורים, ואי זו? זו מצות העומר.
אמר רבי אבהו ורבי סימון ורבי יהושע בן לוי, היא שעמדה להם בימי גדעון שנאמר "ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צליל לחם שעֹרים", מהו צליל לחם שעורים? רבנן אמרי על שצלל עליהם אותו הדור מן הצדיקים, ובזכות מה ניצולו? בזכות לחם שעורים. ואיזו זו? זו מצות העומר. (ויק"ר כ"ח ו. פסיקתא דרב כהנא ח' ד)
מתוך שיעורו של הרב אלחנן חרב לה' ולגדעון - אתר ישיבה
לחם שעורים - זכות העומר הקרב בפסח[]
"וַיָּבֹא גִדְעוֹן וְהִנֵּה־אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן וַיָּבֹא עַד־הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה וְנָפַל הָאֹהֶל: (שופטים פרק ז פסוק יג)"
רש"י פירש "לחם שעורים - הוא זכות העומר שקרב בפסח"
" רבי אבהו ואמרי לה רבי יהושע בן לוי ורבי שמואל בר נחמני ורבנן רבי יהושע בן לוי אמר היא שעמדה להם בימי גדעון שנאמר ויבא גדעון והנה איש מספר חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צליל לחם שעורים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויהפכו למעלה ויפל האהל (שופטים ז' י"ג)
מהו צליל לחם שעורים רבנין אמרין על שצליל עליהם אותו הדור מן הצדיקים
ובזכות מה ניצלו בזכות לחם שעורים ואיזו זו מצות העומר (פסיקתא רבתי, י"ח)"
" ר' יהושע בן לוי אמר לעולם אל תהי [מצות העומר] קלה בעיניך היא שעמדה להם בימי גדעון שנאמר ויבוא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום והנה צליל לחם שעורים. רבנן אמרין על שצלל עליהם אותו הדור מן הצדיקים, ובזכות מה נצולו בזכות לחם שעורים זה מצות העומר(ילקוט שמעוני על התורה תרמ"ג)"
הרב משה כהן כתב:" נראה שיש כאן רמז לשעורים שהיו בוזזים המדינים מיד ישראל. זו התבואה שעמלו עליה ובאו המדיינים והרסו את הכל והביאו את ישראל לידי דלות מוחלטת (ו', ו). כעת נראה כי לחם השעורים שגנבו מישראל כביכול נוקם את נקמתם ומפיל אותם במקום את ישראל. מן החלום גם ניתן ללמוד על צורת המלחמה שלא היתה בחרב אלא ניסית בלא מאמץ מיוחד של ישראל."
על מעמדו של השופט גדעון[]
בתלמוד ירושלמי נאמר " כתיב (שמואל א יב) ה' אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה וגו' (שם) וישלח ה' את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל. ירבעל גדעון בדן שמשון יפתח זה יפתח הגלעדי הקיש שלשה קלי עולם לשלשה אבירי עולם ללמדך שבית דינו של גדעון ושל יפתח ושל שמשון שקולין כנגד משה ואהרן ושמואל ולא עוד שסמך הגדולים מיכן ומיכן והקטנים באמצע: (דף יד,א פרק ב הלכה ח גמרא)"
בספר חסידים נאמר" הקישו שלשה קלי עולם לשלשה אבירי עולם ללמד שבית דינו של גדעון ושל שמשון ושל יפתח שקולים כנגד משה ואהרן ושמואל ולא עוד אלא שסמך מכאן ומכאן והקלים באמצע הקיש קלים כשמתכונים לש"ש לצדיקים לפי שאצל הקב"ה לב שאינם פקחים בדורות אחרונים כלב פקחים שהיו בדורות ראשונים שאם לא תאמר כך יוכל כל דור לו' למה לא נבראתי בימים הראשונים שהיו חכמים גדולי' והייתי לומד תורה הרבה אומר לו מה איכפת לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ולא ישב בטל אלא יהגה כל עת שיכול אע"פ שאין לבו חריף כל כך (תתקמ״ה) "
" ופירוש קדמון לספר החסידים נאמר הקישו כו' לפי שאצל הקב"ה כו'. ר"ל דאי לאבא אלא להורות שבית דינו של גדעון היה לו לחשוב הני ג' קלי עולם בתר שמואלולא בין משה ואהרן ושמואל דאין לומר האי דחשב הני קלי עולם באמצע משום שהיו בין משה ואהרן ושמואל שהרי לא חשיב הני ג' קלי עולם כסדר שהיו שיפתח שהיה קודם שמשון חשיב באחרונה ואם חשב שלא כסדר הוי ליה למחשב להו בתר שמואל אלא להכי חשיב באמצע להקיש כו' לפי כו' לפי זה מתורץ מה שמקשו המפרשים למה חשיב יפתח אחר שמשון דבא להורות דג' קלי עולם לא נחשבו כסדר שהיו וא"כ קשה למה לא נחשבו אחר שמואל אלא משום הקיש קלים כו' כנ"ל "