ואלה ד'אוסטה

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - גירסת 9 במאי 2007

ואלה ד'אאוסטה באיטלקית (Valle d'Aosta) ובצרפתית (Vallée d'Aoste) ולהלן "עמק אאוסטה" הוא מחוז אוטונומי באיטליה. האוטונומיה מתבטאת בכך, היות וחלק מתושביה הם ממוצא צרפתי, נקבע כי השפה הצרפתית תהיה שפה רישמית שנייה במחוז בנוסף לשפה האיטלקית . עיר הבירה של המחוז היא אאוסטה (Aosta). אוכלוסיית המחוז נאמדת בסוף 2006 ב-123,978 נפש. המחוז ממוקם בצפון מערב איטליה ונושק לגבולות שוויץ וצרפת ומדרום לה נמצא מחוז פיימונטה האיטלקי.

תאור האזור

אוכלוסייה של 120,000 בשטח של 3,263 ק"מ² מביאה את צפיפיות האוכלוסיה לנמוכה ביותר באיטליה. עמק האוסטה הוא עמק בהרי האלפים ובצדדיו הרי המון בלאן והפיסגה הגבוהה ביותר מבין הרי האלפים פיסגת המטרהורן. המחוז נחצה על ידי הנהר דורה בלטאה, החמישי בספיקה שלו בצפון איטליה.הנהר נובע מהרי המון בלאן ומתמזג בנהר הפו. הוא היובל השמאלי שלו ומהווה מקור מים חשוב לנהר הפו. בשנת 2000 הנהר עלה על גדותיו וגרם נזקים רבים לשטחי החקלאות ולמבנים.

תולדות המחוז

התושבים הראשונים של "עמק אאוסטה" היו קלטים וליגורים, אשר לשונם נשמרה בשמות של אחדים מהמקומות של המחוז. הרומאים כבשו את המחוז וקראו לו " פרטוריה אאוסטה". השליטה במקום באה להבטיח את המעברים האיסטרטגיים בהרי האלפים. מעברים, אשר שופרו בעזרת גשרים ודרכים. בתום הכיבוש הרומי, האוטונומיה חזרה למחוז הודות לבידודה הגאוגרפי. בהמאה ה-5 הגותים והלומברדים השתלטו עליה ואחריהם שלטו במקום הפרנקים. המחוז היה לחלק מ"לוטרינגיה" (Lotharingia) בממלכת איטליה, עבר ל" ממלכת בורגונדי העליונה", אשר התחברה עם "ממלכת ארלס". השינויים האלה עברו ללא השפעה משמעותית על תושבי העמק.

בשנת 1031-1032, "אומברטו ה-1", מייסד בית סבויה, קבל מ"קונרד ה-2", הקיסר של האימפריה הרומית הקדושה את התואר " נסיך אאוסטה" ובנה לעצמו מצודה ב"ברד" (Bard). כאשר נבנו מצודות נוספות, שטחי המחוז חולקו בין המצודות החזקות וכך נוצר משטר פאודלי קלאסי. בשנת 1191 "תומס ה-1" מבית סבויה, מצא לנכון להבטיח לקהילות התושבים "מגילת זכויות" (Carta delle Franchigie ). זכויות אלה של תושבי המחוז נשמרו עד לשנת 1770. רק בשנה הזאת, פסקה התבדלות המחוז והוא החל להדק את הקשרים עם מחוז פיימונטה.

עוד, במחצית המאה ה-13, פדריך ה-2 קיסר "האימפריה הרומית הקדושה" קבע כי מחוז "האוסטה" יהיה לדוכסית ןקבע את סמלו של המחוז עד היום הזה. הדוכסות השתייכה ל"בית סבויה" עד לאיחוד איטליה בשנת 1870. חוץ מתקופה קצרה 1539-1563 - שהייתה תחת שלטון צרפתי - היא הייתה חלק מתחום השליטה של בית סבויה.

בהמאה ה-12 והמאה ה-13, הגיעו למקום קהילות של דוברי גרמנית, השומרות עד היום על זהותם העצמאית.

בתקופה לאחר שלטון נפוליאון חזר "עמק אאוסטה" למעמדו הקודם. השליט בניטו מוסוליני בתקופת שלטונו, מאז העשור השלישי של המאה העשרים, ניסה לקדם את התוכנית ל"איטליזציה" של המחוז, שכללה חילופי אוכלוסייה: "וולדוסטט" (Valdostans) הועברו לפיימונטה ודוברי איטלקית - ל"עמק אאוסטה". מעשהו זה גרם לתגברות המגמות לבידול המחוז וכך, בתום המלחמה, בשנת 1948 הוכרז המחוז כאוטונומי וכונה "המחוז האוטונומי של ואלה ד'אאוסטה ".המקור

מאז תום המלחמה זוכה המחוז להצלחה כלכלית. מגיעים אליו מהגרים מרחבי איטליה. התעשייה והתיירות זוכים לפיתוח. והמחוז נהנה מהכנסה גבוהה לנפש.

משק המחוז

Boschi nei pressi di Rhêmes-Notre-Dame, Val d'Aosta

מחוז האוסטה עדין נשאר מחוז ובו העיסוקים הבסיסיים הם: חקלאות ומרעה. לאחר שהוקם במקום סכר הגיע למחוז תעשיית יציקת מתכות. היא גם מרכז לתיירות חורף במרכזים חשובים אלה: קורמאיור (Courmayeur) ו"קרויניה" (Cervinia). במחוז דרכי המעבר לשוויץ ולצרפת: "מעבר סאן ברנרד הגדול", "מעבר סאו ברנרד הקטן" ו "מינהרת מון בלאן", שעוברת בה "דרך אירופה E25 ", מתחת להרי האלפים.

אוכלוסיות המחוז

השפה האיטלקית, יחד עם השפה הצרפתית מהויים את השפות הרישמיות של המחוז. עם זאת השפה האיטלקית היא נפוצה יותר. שפה מקומית בשם "ארפיטן" (Arpitan) הייתה פעם נפוצה במחוז. דיברו גם גם בשאר חבלי הארץ של בית סבויה בשוויץ ובצרפת. הניב המקומי, הקרוי "וולדוטן" (Valdôtain) או "פטויז" (patois). תושבי עיר אחת, "גרוסנאי" (Gressoney-Saint-Jean) מדברים בניב גרמני. לפי סקר סטטיסטי 4% מתושבי עמק האאוסטה הם מהגרים.

ראו גם

• מון בלאן
• דורה בלטאה
• מצודת ברד

קישורים חיצוניים ( באיטלקית)

• Regione Autonoma Valle d'Aosta / Région Autonome Vallée d'Aoste
• Map of Valle d'Aosta
• "Particularism": autonomy in the Valle d'Aosta
• VMV Aosta Valley virtual museum