ואהבת לריעך כמוך
ואהבת לרעך כמוך
|
לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה' | 
|
| – (ויקרא,י"ט,י"ח) | ||
בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות.
ובתלמוד הבבלי נאמר היסוד הבא:
|
|
"אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה". רבי עקיבא הבין את סיבת הסתלקות תלמידיו "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה", יצא ולימד שמצות "ואהבת לרעך כמוך - זהו כלל גדול בתורה"(יבמות,ס"ב,ב') |
|
כלומר זה ראה רבי עקיבא את הסיבה לאסון
הרב מוטי אלון ציין כי הגזרות הנוראות שהיו בעת מסעי-הצלב חלו בימים אלו ולכן מדובר ב"אבלות לדורות". ולכן גם אומרים בימים אלה אב הרחמים . מצאתי כתוב:" במגנצא "מזכירין קדושים תתנ"ו אב הרחמים". במקום אחר הוא כותב: "בשבת דלפני חג השבועות נוהגין באשכנז להזכיר כל מדינות וקהילות יישובים שהיה בהן גזירת תתנ"ו" (הלכות שבועות)._ספר מהרי"ל, ורשה 1873; דף ל"ג, א (הערה). השווה: ס' מנהגי מהר"ם, מהד' י' אלפנביין, ניו-יורק 1938)
הרב מרחיב את הנושא בדברי רש"י (שהובאו לעיל):ואהבת לרעך כמוך - אמר רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה. הוא הביא ציטוט מספר התניא (הל"ב של התניא), בו הוא הבחין בין העיקר לבין הטפל ומגלה את העיקר - אותו הוא מוכן להקריב !:
כל היהודים קשורים זה לזה באמצעות נשמותיהם האלוקיות. והנה ע“י קיום הדברי‘ הנ“ל להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו, רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה, הרי זו דרך ישרה וקלה
לבא לידי קיום מצות ’ואהבת לרעך כמוך‘ לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן. כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקי‘ חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב א‘ לכולנה ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה‘ אחד רק שהגופים מחולקי‘. ולכן העושי‘ גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות ואהבת לרעך כמוך: אהבת ישראל אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה. וז“ש הלל הזקן על קיום מצוה זו זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא כו‘. כי יסוד ושורש כל התורה הוא להגביה ולהעלו‘ הנפש על הגוף מעלה מעלה, עד עיקרא ושרשא דכל עלמין, וגם להמשיך אור א“ס ב“ה )אין סוף ברוך הוא(. בכנסת ישראל, כמ“ש לקמן, דהיינו במקור נשמות כל ישראל למהוי
אחד באחד דוקא, ולא כשיש פירוד ח“ו בנשמות דקב“ה לא שריא באתר פנים וכמ“ש ’ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך‘ וכמ“ש במ“א באריכות: (הרב שניאור זלמן מלאדי, תניא, פרק לב )
ואהבת לרעך כמוך - כלל גדול בתורה[]
פרשת קדושים נאמרה בהקהל, שנאמר "דבר אל כל עדת בני ישראל", מפני שרוב גופי תורה נאמרו בה" (רש"י), אחת ממצוותיה של הפרשה "ואהבת לרעך כמוך", והיא עצמה "כלל גדול בתורה", כדברי רבי עקיבא בתלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט "ואהבת לרעך כמוך ר' עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה" (רבי עקיבא היה עושה "כללות" לתורה, ולזה קורא "כלל גדול" מכלל דאיכא קטן, משמע שכלל זה כולל את כל התורה) . משמע שמצוה זו כוללת את התורה כולה.
וכך מפורש בגמרא (שבת ל"א):
"שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד - זו היא כל התורה כולה, ואידך - פירושה הוא, זיל גמור".
הביטוי הזה "דעלך סני לחברך לא תעביד", הוא במילים אחרות המצוה של "ואהבת לרעך כמוך" (כך כתב המהרש"א שם, וכתב שלגר קשה ללמד את הצד החיובי של המצוה, ולכן אמר לו שלפחות לא יעשה לחברו מה ששנאוי עליו. ) הרי לנו שמצוה זו היא כל התורה כולה
הרב דוד דב לבנון כתב באתר ישיבה:
והקשה רש"י שם איך מצוה זו כוללת מצוות שבין אדם למקום?
ותירץ בתירוץ שני ע"פ הפשט:
"לשון אחר: חבירך ממש, כגון גזלה גנבה ניאוף ורוב המצות". אולם יש בכך קושי, סוף כל סוף אין זה כולל את כל המצוות? ואולי לכן לא כתב זאת רש"י כתירוץ ראשון. ובתירוץ הראשון כתב "ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז) - זה הקדוש ברוך הוא, אל תעבור על דבריו, שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך".