התקופה העתיקה בארץ ישראל

תולדות האדם מחולקת לשלושה שלבים עיקריים:

1. ציידים ולקטים - משנים וחצי מיליון שנה עד לפני עשרת אלפים שנה.
2. חקלאים קדומים - ביות צמחים ובעלי חיים - החלה במזרח התיכון - עד חמשת אלפים בקרוב.
3. יושבי בתים - מאז 5,500 שנה עד היום, התחילה נמצאה בתרבות השומרית.

מבחינים גם בתקופות הפריהיסטוריות (מקביל לתקופת הציידים ולקטים) עד המצאת הכתב ולאחר מכן מתחילות תקופות ההיסטוריה של המן האנושי.

• תל עובדיה (המקור: הויקיפדיה העברית) - הוא תל בין המושבה מנחמיה לקיבוץ בית זרע, אשר בקרבתו אתר פרהיסטורי הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. התל תוארך במקור לתקופת הפליסטוקן, בין 0.8 ל 1.5 מיליון שנה, אולם מאוחר יותר נמצאו עדויות לתקופה קדומה יותר בכ 500,000 שנה מאתרים באפריקה, כך שגילו לפחות 2 מיליון שנה וייתכן כי הממצאים הם הקדומים ביותר בעולם.
• מוזיאון האדם הקדמון - מוקדש לממצאים מהתקופה ההיסטורית, שנאספו באדמות הישוב מעין ברוך, בעיקר ממערות קבורה שנמצאו בסמוך למוזיאון. המוצגים כוללים: כלי חרס, כלי זכוכית ותכשיטים. חלקו השני והמרכזי כולל את האוסף הפרהיסטורי הגדול שנאסף בעמק החולה במשך שנים רבות. הוא כולל ממצאים מתחילתו של הישוב בעמק לפני - 780,000 שנה עד לתקופה שלפני - 6000 שנה, עת בה נמצא הכתב לראשונה בחפירות. האוסף כולל מגוון רחב של כלים: מאבני יד שהוכנו מבזלת וצור ועד כלים מיקרוליטיים (קטנים) מאבן צור
• אתרי ההתפתחות האנושית על הר הכרמל: מערות נחל מערות - (המקור:הויקיפדיה העברית) - דן

באתרים מערת הנחל, מערת תנור, מערת הגדי, מערת גמל.

• תערוכה במוזיאון ישראל על ציידים ולקטים
• מערת הקפיצה - באתר "עמותת נצרת לתרבות ותיירות "נכתב:"חפירות שנערכו במערת הקפיצה, הנמצאת למרגלותיו של הר הקפיצה, חשפו שרידים פרהיסטוריים עשירים. הראשונים שהבחינו בשרידים אלו היו נזירים פרנציסקאנים שהודיעו על כך לקונסול הצרפתי בירושלים. האחרון גייס מימון לחפירות שהחלו ב- 1933 בראשותם של ר' נוויל ומ' שטקליס. סדרה חדשה של חפירות החלה ב- 1965 ונמשכה בהפסקות עד ל – 1979 בראשותו של ב' ונדרמרש.

במערה נמצאו אתרי הבערת אש, חלקים של כלי חרס, שכבות של אפר, עצמות של חיות שנכחדו ועצמות אדם. הממצאים הובילו את החוקרים למסקנה כי המערה שימשה הן למגורי ציידים ורועים והן כאתר קבורה. בין הממצאים היו עצמות של עשרים בני-אדם, 13 עמודי שדרה שלמים, ששה מבוגרים ושבעה ילדים, מתוכם חמישה שנקברו בצורה מסודרת בתעלות לא עמוקות ברצפת המערה. אחד מן הנקברים היה מוטל בחדר קטן כשידיו מקופלות ואישה צעירה נמצאה מוטלת על צידה השמאלי כשרגליה מקופלות ולידה ילדה שראשה היה מונח על חזה האישה. עוד נמצאו מבוגר וצעיר שכנראה נוגחו ע"י אייל וכתוצאה מכך נהרגו ונקברו בקבר משותף עם קרניי האייל שגרם למותם. אחד הנושאים שהחוקרים עדיין חלוקים בו הוא גילם של השלדים ממערת הקפיצה. יש הנוטים לקבוע שגילם של השלדים הוא מסוף התקופה המוסטרית, כלומר לפני כ – 30,000 שנים ויש המתארכים אותם לתקופה קדומה יותר: 85,000 – 100,00 שנים. מלבד הממצאים הפרהיסטוריים חשפו החפירות הראשוניות במקום גם כנסייה קטנה המשוייכת לקדושתו של הר הקפיצה במסורת הנוצרית.

מקור: האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בא"י, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, הערך: "קפזה, מערת אל-", עמוד 1414.

הויקיפדיה העברית

ראו ערך מורחב ומםורט

התקופה_העתיקה_בארץ_ישראל