Family Wiki
Advertisement
Geography_Lesson_East_African_Rift_Valley

Geography Lesson East African Rift Valley

השבר בקניה - הסבר באנגלית

Greatrift

חלקו הצפוני של השבר הסורי-אפריקני.
נאס"א: תמונות מן החלל,
בתמונה: חצי האי סיני, ים המלח, ועמק בקעת הירדן - ויקישיתוף

המבוא של הערך בהשבר_הסורי-אפריקני קישור לויקיפדיה

EAfrica

מפה של מזרח אפריקה - ויקישיתוף

השבר הסורי-אפריקני הוא השם הנפוץ, אם כי המטעה קמעה, לסדרה של שברים גאולוגיים מסוג העתק תזוזה אופקי שמאלי, שנמשך מצפון לדרום, מדרום טורקיה דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לקניה, שם הוא מתפצל לשניים ומגיע לבסוף עד לזימבבואה. אורכו של השבר כ-6,000 ק"מ, ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ והוא החל להווצר לפני כ-25 מיליון שנים בתהליך שנמשך עד היום. השבר הוא הגורם העיקרי לרעידות האדמה באזורים שבהם הוא עובר.

בתחום השבר הסורי-אפריקני התרחשו בשנים האחרונות בישראל רעידות האדמה הקלות - בינוניות. הגאולוגים סבורים כי הן משחררות את האנרגיה המצטברת בנקודות החיכוך של הלוחות הטקטוניים, ומונעות בכך למעשה הצטברות של כמות אנרגיה גדולה שאמורה לכאורה לגרום לרעידת אדמה עזה, מסוג הרעידות שהתרחשו באזור בעבר.

השבר מחולק לשלושה חלקים עיקריים (מצפון לדרום): בקע ים המלח - מדרום טורקיה ועד לים סוף, ממפרץ אילת לאורך ים סוף, והבקע האפריקני - מאתיופיה בצפון ועד זימבבואה בדרום.

בפי גאולוגים מודרניים, סדרת השברים נקראת "מערכת שברי הבקע הסורי-אפריקני".

הבקע בארץ ישראל[]

המקור:הויקיפדיה

הבקעים העיקריים בקו השבר בארץ ישראל הם עמק החולה, בקעת כנרות, בקעת הירדן ובקעת ים המלח. כמו כן, השבר גורם את הקימוט שמגביה את רכס החרמון (הרכס נוצר קודם, בעת מאורע הקשת הסורית). אילולא השבר, הרי הגלעד והגולן בעבר הירדן המזרחי, והרי יהודה ושומרון והגליל היו למעשה גוש הררי אחד, כפי שהיו עד להיווצרותו. עדות לכך היא בזלת הכיסוי, המכסה את הגולן וחלקים מהגליל המזרחי (ואף נמצאת מתחת לפני השטח בכנרת ובעמק החולה). דבר זה מסביר גם את גודלם של חלק מהנחלים בארץ ישראל המערבית (למשל נחל שורק), שעל-פי שטח אגן הניקוז הנוכחי שלהם היו אמורים להיות הרבה יותר קטנים.

באזור זה (שהוא דרום בקע ים המלח) נמצא החלק הנמוך ביותר של השבר והחלק היבשתי היחיד שהינו מתחת לגובה פני הים. בנוסף להפרדת הרי הגלעד מהרי יהודה ושומרון, השבר הסורי-אפריקני גרם לשברי משנה נוספים האנכיים לו, ופיצל את השומרון מהגליל, באמצעות בקעת עמק יזרעאל ומערך הבקעות הצפוניות לה: בקעת כסולות, בקעת בית נטופה, בקעת תרען ובקעת סח'נין. כמו כן מפריד השבר של בקעת באר שבע בין יהודה ושומרון לבין הנגב.

אקטואליה[]

עפרי אילני כתב ב-27 נובמבר 2009 בהארץ על חוקרים: רמת הגולן נעה לכיוון ישראל כבר מיליון שנה ולפיה:לדברי חוקרים מהמכון הגיאולוגי, התנועה עלולה לגרום לרעידות אדמה בקרית שמונה, שבנויה על השבר הסורי-אפריקאי. גם תל אביב וירושלים נמצאות באזור הסכנה.

אמנם מרחק בין קרית שמונה לבין רמת הגולן הוא קצר, אבל מבחינה גיאולוגית יצירתם נעשתה בתקופה שונה: הגולן הוא חלק מהלוח הערבי, שכולל גם את עבר הירדן, סוריה וחצי האי ערב. לעומתו חבל ארץ הגליל, כמו שאר שטח מדינת ישראל, הוא חלק מלוח סיני, שמחובר ללוח האפריקאי. לפני כ-20 מיליון שנה, החלו שני הלוחות לנוע זה ביחס לזה. תנועה זו, שנמשכת עד היום, יצרה את הבקע הסורי-אפריקאי, שכולל את ים המלח והכנרת.

עוד הוא מפרט:"זה שנים, טוענים גיאולוגים, שהלוח הערבי "מחליק" צפונה ביחס ללוח של ישראל, ובד בבד גם נפרד ומתרחק ממנו לכיוון מזרח. לפי תיאור זה, עמאן וירושלים מתרחקות זו מזו, בקצב של כמה עשיריות מילימטר בשנה. אלא שהמחקר החדש, שהתפרסם באחרונה בכתב העת המדעי Tectonics, מצייר תמונה שונה. מדידות שבוצעו באמצעות לוויינים, מצביעות על כך שהגולן נע לכיוון הגליל וקצרין מתקרבת באטיות לקרית שמונה."

הד"ר רם ויינברגר מהמכון הגיאולוגי, הסביר במאמר כי "לפני כמיליון שנה החלו שינויים בתנועת הלוחות מצפון לכנרת, בעבר חשבו שב-5 מיליון השנים האחרונות יש תנועה של פתיחה, אבל מתברר שבמיליון השנים האחרונות יש שינוי בכיוון תנועת הלוחות. מתברר שבאזור עמק החולה, קרית שמונה ומטולה, הלוחות נוטים להתכנס ולהתחכך זה בזה. ביחס לקרית שמונה, קצרין נעה צפונה - אך גם מערבה".

לדברי הד"ר ויינברגר, נמצאו סימנים שונים לתנועת ההתקרבות של הגולן. "באזור מטולה אנחנו רואים סלעים מקומטים וסלעים רוכבים זה על גבו של זה", הוא אומר. "חלק מההתרוממות של רכס מטולה הוא תוצאה של תנועת ההתכנסות הזאת. גבעת שחומית בקרית שמונה היא גבעת בזלת בת מיליון שנה שנוצרה כתוצאה מקימוט. הקימוט יצר גבעה שהתרוממה 80 מטר במיליון השנים האחרונות. היא תמשיך להתרומם, בין השאר כתוצאה מרעידות אדמה עתידיות".

ראו גם[]

הערות שוליים[]



טקטוניקת הלוחות[]

Advertisement