הר צין

ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

הר צין, מבט מהצפון השדה הבולמוסים דמויה כדורי אליהו

הר צין מצוי בתור שמורת הר ההר בנחל צין , כעשרה ק"מ מדרום מערב למעלה עקרבים. ההר ההר בולט מעל פני השטח בירידה מהמעלה, בכביש הישן לאילת בעשורים הראשונים למדינת ישראל. גובהו מעל פני הים 268 מטר אך לעומת סביבתו הוא מתנשא לגובה של 200 מטר. ההר בולט בנוף: צלעותיו משופעות ופיסגתו כשולחן שטוח.

הועדה למתן שמות עבריים לנגב שפעלה בשנים 1949 - 1950. בעקבות מבצע עובדה כאשר נתווסף למדינת ישראל כל הנגב קבלה הנחייה בדוד בן גוריוןכי יש לתת שמות עבריים לאתרים בנגב. וכך נקבא להר השם הר ההר במקום שמו הערבי ג'בּ‏ל מדרה כתיב: מצ'רה. יותר מאוחר ועדת השמות הממשלתית החליטה כי שמו יהיה הר צין.

בקרבת ההר מסוף המטענים בהר צין - הנקודה הדרומית ביותר שמגיעה רכבת ישראל.

מקום קבורתו של אהרון

בשנת 1903 החוקרים הגרמניים קאהלר וטרומבולזיהו את ההר בתור כהר ההר -מקום קבורתו של אהרון הכהן. לפי המקרא ההר נמצא במיקום מתאים. בספר במדבר נאמר: "וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּהֹר הָהָר, עַל-גְּבוּל אֶרֶץ-אֱדוֹם, לֵאמֹר... וַיַּעֲלוּ אֶל-הֹר הָהָר, לְעֵינֵי כָּל-הָעֵדָה... וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם, בְּרֹאשׁ הָהָר; וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר, מִן-הָהָר.(פרק כ', כ"ב - כ"ח בהשמטות).
זאב וילנאי ב מדריך ארץ ישראל כותב בשנת 1941 : " לפי סברה אחת זהו הר ההר, תחנה בנדודי ארץ ישרל, עליו מת אהרון הכהן. המסורת העממית מראה את את הור הר בעבר הירדן, בהר אדום על פיסגה רמה הניראת למרחוק ועליה נמצא עד ימינו "קבר אהרון" - א-נבּי הרון, בערבית, הקדוש ליהודים ולערבים.‏"

סברה נוספת קובעת את מקומו של הר ההר ליד קדש ברנע.

גאולוגיה

להר היה במקור צורה של הר שולחן, בדומה להרים דומים בסביבה. הוא בנוי מרובד עבה של קרטון וחרסיות ומעליו שכבה עבה של גיר המשמרת על צורת השולחן של ההר. בחרסיות נמצאו שרידי דגים מאובנים. חשיבותו של הר צין מבחינה גאולוגית היא שהוא שריד יחיד לסלעים מן תקופת האיאוקן - מלפני 56.5 מיליוני שנים עד לפני 35.5 מיליוני שנים.

ההר בנוי מפוספטים, כאשר רק השכבה העליונה נסחפה ומכן צורת ה"שולחן". שדות הכריה של מפעל הפוספטים, הנמצאים בשלבים שונים של ניצול, הם שדה אורון, שדה צין ושדה צפע-אפעה . הפוספטים משטח ההר ולא משדה הבולבוסים מסביבו אינם נאספים (להלן).

הבולבוסים

ראו ערך מורחב: בולבוס

בולבוסים דמוי כדורי אליהו

בדרום מזרח לשמורה שדה בולבוסים ששטחו מאות דונמים. קרקעיתו קרטון רך ועליו בולבוסי הגיר שקטרם 20-50 ס"מ , בצפיפות של עד 15 בולבוסים למטר רבוע, חלקם מבוקעות. כאשר מנסרים אבן כזו לרוחב, לעיתים נמצא במרכזו מאובן של יצור ימי. אחד ההסברים להייצרותם הוא שסביב "לגרעינים קשים-שילדיים - דגים, צדפות ושבלולים וכ"ו - שהיו בקרקעית הים הצטברו מינרליים, שהיו לכדורי גיר דומים לבולמוסים. הגאולוגיין אינם יודעים לומר עדין בבירור כיצד ומדוע דוקא כאן נוצרו הבולמוסים .

צבי אילן מביא אגדות מקומיות על מקור האבנים:

	* פעם עבר במקום אליהו הנביא. היה עייף וצמא. ראה מיקשת-אבטיחים גדולה וישמח לבבו. הוא ניגש על בעל המקשה ובקש אבטיח להרוות את צמאונו. אך האיש רע-לב סירב, ואליהו קלל אותו ומיד הפכו כל האבטיחים לאבנים. האנשים היו רעי לב. פעם בא לעיר עובר אורח נכבד ובקש להתארח. הם לא קבלו אותו בסבר פנים יפות. אללה כעס עליהם, הרעיד את האדמה, הציב הר על מקום העיר, שתושביה נהדגו כולם והפכן לאבנים (אכן חלק מהסלעים נרים כגולגלות). לפי גירסת הקוראן אלה אבנים שרופות ועליהן תו:"הפכנו את עריכם סדום ועמורה הפיכה גמורה והמטרנו עליהם ברציפוץ גופרית ואש עם אבנים שרופות מסומנות (על סלעים אחדים יש סימנים) לפי צו ריבונך
– ארץ חמדה, עמ' 260

הנוסע "זיטצן" מספר כי אבנים דומות נמצאו מדרום לים המלח לחד העיר, הירדנית היום אל צאפי המזוהה עם צוער הקדומה, אחד מעיר סדום לפי המקרא.

הבולבוסים במקום זה יחודיים בכך שהם עשויים גיר בלבד. בכמה בולבוסים נמצאו שלדי דגים מאובנים ודפוס שיני כרישים. שדה הבולבוסים אינו כלול בשמורה אף שבו הרבה מאד בולבוסים (שהם ערכי טבע מוגנים) בעלי מבנה יחודי ובצפיפות יוצאת דופן

בשולי שדה הבולבוסים מצא צבי אילן אתר חניה קדום ומאוחר יותר נמצאו כתבת יוונית על בולבוס אחד וצלב חרות על בולבוס אחר.

לקריאה נוספת

• צבי אילן, ארץ חמדה, הוצאת עם עובד, 1978 - הר צין ושדה הבולבוסים