הר המלך

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.12489,"lon":35.103807,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.12489,"lon":35.103807,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב

מבט מעל

מקטע עבוד מערכת קברים מפוארת מימי בית שני

מקטע עבוד מערכת קברים מפוארת מימי בית שני

דר א-ראב בקרוות בי חאסן - המקום המשוער - "בשדה הקבורה המפואר והחצוב מימי בית שני של יישוב ששכן היכן שהיום נמצאת קרות בני חסן, נמצאת מערת קבורה, בין המפוארות בארץ, בחציבות שבפתחה ובתוכה. העמוד הימני של הכניסה למערה נלקח למסגד הכפר קרוות בני חסן, אך ניתן להתרשם מספיק מהעמוד הצפוני והעיטורים שמעליו. המערה הייתה שייכת למשפחת אצולה בסוף בית שני. מקור: עמית הורן, מבית אל שכמה (אתר:עמוד ענן)

אולי "אחוזתו של תלמי, השר הבכיר של הורדוס" ראו שמעון דר בקובץ:יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד אסופת מחקרים זו מבקשת להציג בפני הקורא את כיווני המחקר החדשים בתולדות עם ישראל וארץ-ישראל בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד] עורכים: מנחם שטרן, ישעיהו גפני, אהרן אופנהיימר

הר המלך הוא מונח, אשר עשוי להיות קשור לתחום גאוגרפי רחב - כל "ההר הטוב הזה", כאשר הכוונה להרי ארץ ישראל, לאזור כמו בימי ינאי המלך בו היו "ששים רבוא עיירות" או לעיר מסויימת בהרי בית-אל, בחבל ארץ יהודה ומה שנראה סביר יותר במערב השומרון.

"קברי המלכים"

בית הקברות המפואר מימי בית שני של חורבת כרקוש (א.ת. אריאל) - צילם:אהרן טגנר - מדרשת הרי גופנא

אחד האזורים שעשויים לזכות בתואר זה, תואר על-ידי דביר רביב ממדרשת הרי גופנא בחוג בית בקדומים בחנוכה תשע"ב. מדובר באזור סביב אריאל של ימינו בו התגלו מצבות קברות מונומנטליות, אשר ניתן לכנות אותן "קברי מלכים".

מדובר בסביבה פוריה, עם עצי-זית עתיקים, המניבים שמן משובח (אולי על כך יעיד שם הכפר הערבי "מסחה". באזור התגלו שרידים רבים של חקלאות עתיקה: בתי-בד, יקבים ושומרון.

ייתכן כי שטח זה יושב בידי ינאי המלך, אשר גירש משם את האוכלוסיה השומרונים, לאחר שמקדשם בהר גריזים נחרב בידי קודמיו והם, מן הסתם, לא היו נאמנים לשלטון בית החמשונאים.

סביר להניח כי ב"אזור תפר" זה בין יהודה לבין השומרון, ינאי המלך החליט להושיב אוכלוסיה נאמנה לו.

על עושר המקום ניתן ללמוד מהמקור הבא:"במשנה, מנחות ח', ו': "ומניין מביאין את היין (לבית המקדש)? קרותים והטולים אלפא ליין". כלומר, היין שהובא לבית המקדש היה היין המובחר ביותר, והמקום הראשון לכך הוא הקרותים והטולים. קרותים מזוהה עם שני כפרים הסמוכים לברקן - קרוות בני חסן (קרווה א-תחתא) וקרוות בני זיד (קרווה אל-פוקה). בסמוך לאותם כפרים בתוך פארק תעשיה ברקן נתגלתה אחת מהגתות העתיקות הגדולות והיפות בארץ.

היין המדורג במקום השני באותה משנה הופק אף הוא בהרי שומרון: "ושנייה להן בית לבן ובית רימא בהר". שמות כפרים אלו נשתמרו עד היום, והם נמצאים סמוך ליישוב בית אריה.

מצוטט מכתבה של שרה קןרלך בשבועון "בשבע" - "מסע בעקבות היין בשומרון"

סיור בשטח

סיכום הטיול: מסתורין בקברי מלכים, יב' כסלו תשע"א (2010) תודה לאל על הטיול הנהדר שהסתיים באחוזת הקבר המדהימה דיר- א-דרב , או אם תרצו, פטרה לעניים. יצאנו לדרך מהצריף של תמרי שבחוות יאיר שמתחת לישוב יקיר, 38 חברי 'עמיתים לטיולים' מגובשים קשובים וסקרנים. ירדנו בשביל נוח לוואדי ועצרנו ליד מעין קטן שנובע במפגש בין סלעי תצורת עמינדב דרכם מחלחלים המים. לבין סלעי תצורת מוצא היוצרת מסלע אטום למים. מאיר הסביר שעל מנת להגביר את שפיעת עינות המים נהגו לחצוב נקבות אל נקודות המפגש בין שכבות הסלע מהם מזרזפים המים ועל ידי כך להגדיל את השטח שדרכו יכולים המים לנבוע. ואכן, במרחק של כ-500 מטרים ראינו דוגמא למפעל מים שכזה מעין גדול ויפה הנובע ממערה אליה נחצבו ארבעה נקבות שונות שמובילות למפעל תעשיה חקלאי הכוללים שלוש בריכות עם תעלות קישור בין הבריכות. משערים שהמפעל נועד לניפוץ צמר או לעיבוד עורות.

אתר טיולים בארץ ישראל

עדויות אחרות להר המלך

אתר "בשערי שכם" הביא מקורות הדנים במיקומו וטבעו של המקום. ההשערה שלו היא שמדובר באזור בין הרי אפרים לבין הרי יהודה - בתחום הרי בית אל. צליל השם נשמר אולי בכפר הערבי המכונה "כפר מליך" ליד ההר בעל חצור.

רבי אשתורי הפרחי סבור שהוא בחבל ארץ יהודה לאור היותו "הר גדול, רב פירות מכל הרי ישראל.

רפאל ינקלביץ (להלן) מאתר את העיר בהרדיון לאור הדמיון ההיסטורי שבין התפתחות שני הערים.

מאגדת החורבן (להלן) מדובר בעיר גדולה, שנזקקו ל"שלוש מאות אלף שלופי חרב כדי לכובשה".

מקור נוסף מציין כי יבולי ההר הובאו לשווקי קיסריה. מכאן שמדובר במורדות המערביים של השומרון.עוד מקור העשוי לתמוך בהשערה זו :

• הלוקח מן הספינה ביפו ומן הספינה בקסרי חייב ר' יהודה אומר כיפת הישוב וכיפת אנטיפרס ושוק של פטרוס בראשונה היו דמאי מפני שחזקתן מהר המלך עכשיו רבותינו אמרו כל עיירות הכותים שעל יד הדרך [כגון] התבואה והקטניות שלהן דמאי מפני שהן של ישראל [משתמשין ביהודה] ושאר כל פירותיהן ודאי.(תוספתא דמאי א,ט) - המקומות התוארים ניתנים לההערכה בסביבה המוצעת.

כיבושי ינאי

בצבע סגול השטחים שנכבשו על-ידי ינאי המלך

אחד המקורות שמוזכר הר מלך הוא בהקשר לינאי המלך:"ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך". בהנחה שהעיירות שהיו רכושו היו בתחום שהוא כבש, הרי המקום הסביר הוא בדרום הרי יהודה. יחד עם זאת, קיים גם האזור צפונית מקיסריה שנכבש על-ידו. הבעיה היא שבכל אחד מן האזורים האלה לא מוכר אזור פורה במיחוד או קבוצת ישובים או עיר גדולה.

אפשרות אחרת, שינאי המלך השלים השתלטות של שטח, אשר נכבש על-ידי קודמיו, אך לא היה תחת שלטונו, כגון שלא אעלה מיסים כנדרש. במקרה כזה, האוכלוסיה המקורית גורשה ובמקומה באו נאמני המלך.

במקרה כזה, תתקבל ההשערה כח האזור היה אכן בתחום השומרון - מערבה ואולי גם מזרחה - כפי שהוצגה לעיל.

הר המלך:הרודיון

רפאל ינקלביץ במאמרו בקתדרה 20 סבור כי המונח 'הר-המלך' בספרות חז "ל , ביסודו הוא כינוי להרודיון , והתמורות שחלו בהיקפו של הר-המלך מקבילות להתפתחות שהיתה במעמדו של הרודיון .

בתולדות הרודיון אפשר להבחין שלושה שלבים .

• בראשונה מציין השם את המבצר המלכותי של הורדוס ואת העיר שנבנתה לרגליו .
• מתוך מקורות של סוף תקופת הבית למדים אנו כי להרודיון ניתן מעמד של טופארכיה, כלומר העיר הופכת למרכז של טופארכיה והשם הרודיון נקרא על כל המחוז . מעמד אדמינסטראטיבי זה נשמר להרודיון לפחות עד מרד בר- כוכבא .
• יותר מאוחר בטלה הטופארכיה הרודיון , ומסתבר כי מיד לאחר המרד סופחה טופארכיה זו לירושלים על- ידי אדריינוס .

בדומה לכך אנו מוצאים בספרות התלמודית את התמורות במונח 'הר-המלך ' . בשלב הראשון הר-המלך מציין את העיר ואת הטופארכיה, ואילו בשלב האחרון בסוף המאה השלישית ותחילת הרביעית ,כאשר הרודיון איננה משמשת עוד כטופארכיה ומעמדה נשכח , איבד גם השם הר-המלך את משמעותו הראשונית, והוא חל על אזור נרחב שכלל שטחים הן בהרי יהודה הן בשומרון

על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך

לפי האגדה בתלמוד בבלי : היו נוהגים כאשר היו מוציאים חתן וכלה לחתונה היו מוציאים תרנגול ותרנגולת לפניהם, לסימן: פרו ורבו כתרנגולים.
יום אחד עבר שם גדוד של רומאים בזמן חתונה, לקחו מהם הרומאים את התרנגולים, התנפלו עליהם בני העיר והיכו אותם.
באו ומרו לו לקיסר: מרדו בך היהודים!
בא עליהם במלחמה.
היה בהר המלך אדם אחד שנקרא בר דרומא, שהיה קופץ מרחק מיל והורג ברומאים, וכך ניצח את הרומאים.
לקח הקיסר את כתרו והניחו על הקרקע לאות אבל.
אמר הקיסר: ריבון העולם כולו, אם נוח לך, אל תמסור אותי ואת מלכותי בידי אדם אחד.
בסופו של דבר, בר דרומא הכשיל את עצמו בפיו, בכך שאמר: "הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו" (תהלים ס, יב).
[תוהה הגמרא: אבל דוד גם כן אמר כך!
ומתרצת: דוד אמר בתמיהה, ובר דרומא אמר כקובע עובדה.]
נכנס בר דרומא לבית הכסא, בא נחש, שמט את בני מעיו, ומת.
אמר הקיסר: הואיל והתרחש לי נס, בפעם הזו אניח ליהודים.
הניחם והלך.
קפצו ואכלו ושתו, הדליקו נרות, עד שהיתה הדמות שבחותם נראית במרחק מיל מרוב האור.
אמר הקיסר: שמחים בי היהודים!
חזר ובא עליהם.
אמר רב אסי: שלוש מאות אלף שלופי חרב נכנסו להר המלך, והרגו בה שלושה ימים ושלושה לילות, ובאותו הזמן בצד אחד של הר המלך עדיין היו חגיגות ושמחות, ולא היו יודעים אלה באלה.

האגדות מופיעות בתלמוד הבבלי, מסכת גיטין, נה:-נז

לפי האגדה המקום היה בתחום בו עברו חילות רומאים. אזור מערב השומרון נחשב לכזה, בו עברה דרך חשובה מקיסריה לדרום ארץ ישראל.

הר המלך בקרבת קיסריה

בתלמוד ירושלמי במסכת דמאי (פ"ב ה"א) מובאת רשימת פריטים של תוצרת חקלאית שמותר לקנות בקיסריה בשנת השמיטה. הסוגיה מסבירה שהישראלים שמגדלים את התוצרת הזו כל השנים, מקפידים על שמירת השמיטה ואינם מגדלים את התוצרת הזו בשמיטה. התוצרת המוזכרת באותה הרשימה מגיעה לשוק של קיסריה - בשנת השמיטה - מיבול של גויים שפטורים משמירת השמיטה . אולם בהמשך הסוגיה נאמר: "כולכסין הנמכרין בקיסרין הרי אילו אסורין מפני שרובן באין מהר המלך".

הכולכסין הם מין מסויים של ירק, שחקלאים יהודים מאזור "הר המלך" היו מגדלים. והם היו מגדלים אותו גם בשנת השמיטה ואח"כ משווקים את תוצרתם בשוק של קיסריה.

"הר המלך" הוא אזור ההר של ארץ יהודה. בעקבות המלחמה ברומאים ננטשו מקומות רבים בהר המלך וגויים השתלטו עליהם, והאזור היה נחשב לאזור מסוכן. אולם יהודים החזיקו בכמה מקומות ב"הר מלך". החקלאים היהודים שב"הר המלך" היו סבורים שאם הם לא ימשיכו לגדל את תוצרתם גם בשנת השמיטה הם לא ישרדו מבחינה כלכלית, ובסופו של דבר הם ינטשו את שדותיהם והגויים ישתלטו עליהם. לפי הבנתם, זו מצווה למצוא דרך להמשיך לגדל את תוצרתם גם בשנת השמיטה. לפי שיטתם, המשך העבודות החקלאיות בשנת השמיטה יביא רפואה למצבו הכלכלי של עם ישראל, ובסופו של דבר יחזרו כל הקרקעות לבעלות יהודית ויוכלו לשמור שמיטה בכל דקדוקיה.

רבי יהושע בן לוי שהיה גר בלוד היה סבור כמותם, והוא מצא דרך להתיר את המשך העבודות החקלאיות גם בשנת השמיטה. רבי יהושע בן לוי היה מתיר ליהודים למכור את קרקעותיהם לגויים למשך שנת השמיטה כדי שהיהודים יוכלו להמשיך ולגדל את תוצרתם. בעיר לוד ובמקומות נוספים קבלו עליהם את הוראתו של רבי יהושע בן לוי. גם החקלאים היהודים שב"הר המלך" קבלו את פסיקתו, והם היו ממשיכים לגדל את תוצרתם גם בשנת השמיטה.

אך הוראתו של רבי יהושע בן לוי לא היתה מוסכמת על חכמים אחרים. בירושלמי במסכת דמאי (פ"ו ה"א) מסופר, שלרבי סימון היו שדות ב"הר המלך" באזור שלא היו מצויים יהודים, והוא שאל את רבי יוחנן מה יעשה בהן. ורבי יוחנן אמר לו "יובירו (ישארו שדות בור) ואל תשכירם לגוי!!". ואילו רבי יהושע בן לוי - התיר לו להשכירם לגוי באופן זמני כדי שבסופו של דבר יישארו בידו לטווח הארוך. לדעת רבי יוחנן, אסור לעבור על איסור השכרת קרקע לגוי ועל איסור מכירת קרקע לגוי, ואפילו שהדבר נעשה לזמן קצר ומתוך מטרה לשמור על הבעלות היהודית על הקרקעות לטווח הארוך. ואילו לדעת רבי יהושע בן לוי, השיקול לטווח הארוך הוא השיקול המכריע; ולכן הוא היה מתיר למכור קרקעות לגוי למשך שנת השמיטה, כדי שהיהודי יוכל להמשיך לעבד את שדהו.

אתר ארץ חמדה

מערות קבורה מפוארים מימי בית שני באזור השומרון =

מפת האזור - עם מיקום האתרים

מפת האזור - עם מיקום האתרים

מדרשת הר גופנא יוזמת טיולים ברחבי בנימין ושומרון. אחד התחומים הזוכים לתשומת לבה הוא "מערות קבורה מפוארים מימי בית שני באזור השומרון , אולי מה שכונה הר המלך.

דביר רביב ממדרשת הרי גופנא, אשר חקר את האזור סבור כי זהו אחד האזורים שעשויים לזכות בתואר "הר המלך". מדובר באזור סביב אריאל של ימינו בו התגלו מצבות קברות מונומנטליות, אשר ניתן לכנות אותן "קברי מלכים". מדובר בסביבה פוריה, עם עצי-זית עתיקים, המניבים שמן משובח (אולי על כך יעיד שם הכפר הערבי "מסחה". באזור התגלו שרידים רבים של חקלאות עתיקה: בתי-בד, יקבים ושומרון.

ייתכן כי שטח זה יושב בידי ינאי המלך, אשר גירש משם את האוכלוסיה השומרונים, לאחר שמקדשם בהר גריזים נחרב בידי קודמיו והם, מן הסתם, לא היו נאמנים לשלטון בית החמשונאים. סביר להניח כי ב"אזור תפר" זה בין יהודה לבין השומרון, ינאי המלך החליט להושיב אוכלוסיה נאמנה לו.

על עושר המקום ניתן ללמוד מהמקור הבא:"במשנה, מנחות ח', ו': "ומניין מביאין את היין (לבית המקדש)? קרותים והטולים אלפא ליין". כלומר, היין שהובא לבית המקדש היה היין המובחר ביותר, והמקום הראשון לכך הוא הקרותים והטולים. קרותים מזוהה עם שני כפרים הסמוכים לברקן - קרוות בני חסן (קרווה א-תחתא) וקרוות בני זיד (קרווה אל-פוקה). בסמוך לאותם כפרים בתוך פארק תעשיה ברקן נתגלתה אחת מהגתות העתיקות הגדולות והיפות בארץ.

היין המדורג במקום השני באותה משנה הופק אף הוא בהרי שומרון: "ושנייה להן בית לבן ובית רימא בהר". שמות כפרים אלו נשתמרו עד היום, והם נמצאים סמוך ליישוב בית אריה.

להלן מצגת תמונות שצולמו על-ידי דב קרייזל בסיור שנערך על-ידי המדרשה שחודש טבת תשע"ג

• חירבת כרקוש: אתר מצבות קברות מונומנטליות. לפי החוקר דביר רביב האזור עשוי לזכות בתואר "הר המלך"
• מקטע עבוד מבט כללי. מערות קבורה חצובות מימי בית שני. החדר הצפוני מעוטר בציורי קיר מרהיבים.
• מקטע עבוד: גומחות קברים בתוך החדר המרכזי (הפתח נראה בתמונה הקודמת). ציורי קיר מעל הגומחות.
• מקטע עבוד: ציורי קיר בתוך החדר הצפוני. הכניסה לחדר מעוטרת במסגרת חצובה.
• מקטע עבוד. עיטורי קיר סביב הכניסה לחדר הצפוני. תשומת ליבכם לגאומטריה המדוייקת.
• מקטע עבוד. עיטורי גפנים חצובים בסלע. תשומת ליבכם לצד הימני: שודדי קברים שחצבו קטע מהעיטור.
• קולומבריום בח'רבת בלוטה בה נמצאת עיר הקברים ה"נקרופוליס" של העיר תמנה. הפתח מוביל למערת קבורה - מבט כולל
• הקולומבריום בחירבת בלוטה. בעבר סברו שהגומחות נועדו לאפר לאחר שריפת הגופות, כיום הסברה היא ששימשו לגידול יונים שהיו מאכל עיקרי - מבט מפורט

1/8

הנה קישור לאלבום תמונות מסיור שנערך ביום ששי 4 בינואר 2013באזור בית אריה עופרים בהדרכת אהר טבגר ממדרשת גופנא בנושא: מערות קבורה מפוארים מימי בית שני באזור השומרון המערבי.

הקברים המפוארים של עשירי בית שני במערב השומרון