המקור: עלון שבת בשבתו גיליון 1296: לך-לך י"ג חשוון תש"ע
דו"ח צר-מבט ב'משפחת העמים' שוב צולבים אותנו כ'פושעי מלחמה', בעקבות מבצע צה"ל 'עופרת יצוקה' בעזה. את התחמושת סיפק דו"ח גולדסטון, החד-צדדי בעליל. קשה להאשים אותו באנטישמיות; סו"ס הוא יהודי, אם כי פגשנו במהלך ההיסטוריה לא מעט משומדים, בוגדים בעמם ומלשיני-שמאל בני דורנו. לא, הוא כנראה לא כזה! הוא בסך הכל משפטן מלומד, ומן הסתם גם מחזיק בהשקפת עולם ליברלית והאלהת זכויות האדם.
עד כאן לא כל-כך מעוות; בני אדם רשאים להחזיק בהשקפות עולם שונות משלי. העיוות הנוראי של דו"חו הוא באי-ראיית הקונטקסט, בהתעלמות מן ההקשר ובהכחשת המציאות הסובבת. הרשעות - כן, ממש כך - של גודלסטון ושות' היא בבידול מבצע התגמול הישראלי בעזה מהאירועים שקדמו, מהפצצות בלתי פוסקות על ישובי 'עוטף עזה', ושדרות בראשן, במשך שנים. כשמדובר בשפיטה אישית של נאשם בעבירה ניתן איכשהו להבין גישה שיפוטית-נקודתית המתעלמת מן הרקע וממה שקדם לעבירה ונסיבותיה. כשמדובר בדו"ח המתיימר לייצג מעין שפיטה בינלאומית - התנהלות כזו היא צביעות ושקר, ו'רשעות' כבר אמרנו.
חקירה נגדית תשובתנו צריכה להיות חדה: דרישה טורדנית מצדנו המופנית ל'משפחת העמים' לערוך חקירה בינלאומית על פשעי 'שלטונות עזה', החל מן הקיץ המר והנמהר של פינוי גוש קטיף ועד היום הזה. ובמקביל, עלינו להקים בעצמנו ועדת חקירה כזו, שתורכב מאישים בינלאומיים שפויים (יש כמה כאלו. ודוקא לא יהודים), שתחקור את כל ההקשר, ותבדוק את פשעי המלחמה (גם) מן הצד הפלשתיני. אני בטוח כי ימצא משפטן צדיק אחד בסדום העולמית, נייטראלי, שיסכים לעמוד בראש ועדת חקירה כזו. ואם משפטן כזה אַיִן - 'נסתפק' בחתן פרס נובל לספרות או בהוגה דעות דגול, אירופאי או טיבטי.
ובמקביל, כך עצתי אמונה, ניזום ונקים (כן! אנחנו! ממשלת ישראל!) ועדת חקירה בינלאומית אובייקטיבית, מאויישת כנ"ל, לבדוק האם התרחשו פשעי מלחמה בריטיים או צרפתיים בעיראק, למשל, או רוסיים בצ'צ'ניה ובמוקדי סכסוך נוספים אשר המעצמות הגדולות מעורבים בהם. נכון, משפטית אין יוצאים זכאי ע"י הוכחה שגם פלוני פשע, אבל ציבורית, תקשורתית ובעיקר טקטית - זו הדרך!
הכחשת הר-הבית ומכאן במעבר חד נמריא ל...הר הבית.
ממשלת ישראל גילתה נמושוּת בסוגרה את הר הבית ליהודים בימי חג הסוכות בחודש שעבר. המוסלמים שתכננו פרעות נענשו בצמצום ובהגבלת גיל בלבד, אך ליהודים נסגר ההר הרמטית, מחוץ לתחום! התנהגות משטרתית והתנהלות ממשלתית זו הם סיבה למסיבה ולחגיגה אצל אויבינו, המטפטפים לעולם כי מדובר באתר מוסלמי שנגזל מהם ע"י ה'יאהוד'. אם לא נקדים להשיב מלחמה, ולאחוז בנשק של האויב, לא ירחק היום שועדת חקירה גולדסטונית תקבע שאכן מסגד אל-אקצה בסכנה בשל חפירות-חתירות יהודיות המיועדות למוטט אותו.
אציע איפוא שגם בזירה זו נקדים ונקים ועדת חקירה בינלאומית שפויה שתבדוק את 'אירועי הר הבית' כולל מן הצד המוסלמי, ובכללם את פשעי הארכיאולוגיה, ההרס התרבותי, ההסתה והשקרים היסטוריים.
מדינת ישראל נלחמת ב'הכחשת השואה' וכמדומה כי קטע זה נלמד יפה ב'משפחת העמים'. במדינות אחדות/רבות הכחשה כזו היא מחוץ לחוק ונידונים עליה לא רק ציבורית אלא גם משפטית. קיים קונצנזוס בינלאומי די רחב להוקעת מכחישי השואה, ואין כל סיבה שלא יתרחש כך בדיוק בסוגיית הר הבית ו'הכחשת מקדש דוד ושלמה'.
אך ליבא לפומא לא גליא (=הלב לא מגלה לפה); חוששני/בטוחני שיש יהודים לא מעטים בקרבנו (גם מקרב המתפללים יום-יום "ותחזינה עינינו") ה'משתפים פעולה' ברוחם ובהשקפתם עם המוסלמים בהר-הבית; "מה לנו ולצרה זו?", "חבל לריב על קצת אבנים ועפר מן העבר". אני מאמין שהעונש על התכחשות עצמית זו הוא... דו"ח גולדסטון על פעילות צה"ל בעזה.
מערכה מרובעת לנו, איפוא, בהר הבית, לפי סדר עולה; (1) עם מרחיקי-מכחישי ההר היהודים, (2) עם ממשלת ישראל ומשטרתה, (3) עם דעת הקהל הבינלאומית (4) ועם העולם המוסלמי השקרן בעיניים פקוחות ובמצח נחושה. נוכל לנצח את המערכה הרביעית, האויב העיקרי, רק לאחר שננצח את שלש המערכות הקודמות.
ועוד בפי; ה'עולם' לעולם יהיה נגד ה'חלשים', בניגוד גמור לקב"ה ה"מבקש את הנרדף" (עפ"י קהלת ג,טו). כשנתקיף ולא נתגונן - נקבל מחאות, אבל תשואות בצידן.
אברהם בפרשתנו לא מנהל משא ומתן לשחרור חטופים (לוט ופמלייתו). הוא נלחם בחירוף נפש ו...מנצח. או-אז אפילו מלך-סדום יוצא לקראתו (יד,כא) והצעות פשרה בפיו על מנת להגיע ל"עמק השוה" (יד,יז), ולא רק מלך (ירו)שלם שכמובן פוגש אותו בידידות מופגנת (יד,יח) מן הסתם ב...רחבת הר הבית ("והוא כהן לא-ל עליון").