Family Wiki
Advertisement

מעובד מתוך הערך בויקיפדיה העברית הר_חברון קישור לויקיפדיה


היישוב שמעה בהר חברון - ויקיפדיה

הר חברון היא החלק הדרומי של הר יהודה מירושלים עד חברון. היא מהווה את האזור הדרומי של שדרת ההר המרכזי של ארץ ישראל היא בנויה בתור במת הר, יחסית גבוהה ואחידה. אזור זה היה בימי קדם אחד ממרכזי היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר עברה בה דרך האבות בין חברון לירושלים.

גאולוגיה[]

דרום הר חברון מורכב מקמרים

  • הקמר הגאולוגי הראשי - קמר חברון הנמשך מירושלים עד חברון ויוצר במת הר גבוהה ואחידה (בתוכה גוש עציון)
  • מדרום לחברון יש פיצול לשלושה קמרים, קמר מעון במזרח, קמר דהרייה במערב וביניהם קמר קטן יותר - קמר יאטה. בין הקמרים נמצא קער סמוע עם המסלע הקרטוני וכיסוי הנארי שבו.

אדמת האזור היא רנדזינה חומה-אפורה, הירודה באיכותה מאדמת הטרה רוסה שנמצאת בשאר חבלי ההר.

אקלים[]

אזור ספר המדבר נתון לשינויים ותנודות בהתאם לשנות ברכה ובצורת, לעתים רצועת הספר "משתלטת" על המדבר עקב ריבוי גשמים ולעתים בעיקר בשנות בצורת הספר הופך למדבר. על פי המקרא אזור הספר נקרא "הכרמל", תופעת התרחבות והצטמקות הספר מוכרת גם בדברי הנביאים "והיה מדבר לכרמל והכרמל ליער יחשב ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב" (ישעיה לב, יג) הנביא מדבר בפסוקים אלה על זמני שלום וגאולה, בעת חורבן התהליך הוא הפוך "והיה השרון כערבה ונוער בשן וכרמל..." (ישעיה לג).

הקרבה למדבריות השפיעה על תנאי הביטחון באזור לאורך כל העת העתיקה, כחבל ספר שבו מתרחש המאבק המתמיד בין "המזרע לישימון" היה האזור זירה למאבק אנושי בין החקלאים תושבי הקבע לבין נוודי המדבר אשר פשטו בשנות בצורת ובעתות מצוקה על יישובי הקבע.


ספר המדבר[]

ילדים בדרום הרי חברון

"ספר המגבר"

דרום הר חברון מוקף משני עבריו במדבריות, בדרומו הנגב ובמזרחו מדבר יהודה - מדבר בצל גשם. הקרבה לשני המדבריות משפיעה מאוד על אקלים האזור ומתוך כך על הצומח, החי והאדם באזור.

בנוסף למיעוט הגשמים (כ-300 מ"מ בממוצע בשנים האחרונות) גם מקורות מים יציבים כמעיינות ובארות נדירים בו, מספר מעיינות זעירים נמצאים בזיף ובכרמיל. תושבי האזור לאורך כל התקופות התקיימו על מי גשמים שנאגרו בבורות אותם חצבו בסלע הקירטוני.

התנאים הייחודיים של המסלע, הקרקע, המשקעים ומיעוט מקורות מים יציבים עיצבו את אזור דרום הר חברון כאזור מובהק של "ספר המדבר".

ההיסטוריה של ההתיישבות בדרום הר חברון[]

ההתיישבות היהודית בתקופת התנ"ך[]

בדרום הר חברון אנו מוצאים התיישבות יהודית כבר מימי יהושע בן נון, ביהושע פרק ט"ו (פרק נחלת יהודה) מוזכרים היישובים כרמל, מעון, זיף, יוטה ועוד. הכפרים הערביים כיום בדרום הר חברון יושבים על גבי אתרים אלה ומשמרים בשמותיהם את שמות היישובים מתקופת התנ"ך.

בהיותו אזור ספר המרוחק מעין השלטון שימש האזור כמרחב פעולה לבריחתו של דוד מפני שאול המלך, פרקים רבים בספר ספר שמואל א' מתארים את מנוסתו של דוד למדבר זיף, מדבר מעון ומדבר עין גדי המזרחי יותר. גם נבל הכרמלי היושב באתר מקראי - מעון ומעשהו באתר המקראי - כרמל , מנסה להוריד את דוד מגדולתו ולהזכיר לו בידי מי השלטון בימיו "היום רבו העבדים המתפרצים איש מפני אדוניו..." (שמואל א , כה').

בסוף ימי בית ראשון, עם חורבנה של ירושלים על ידי נבוכדנאצר, נחרבו גם הכפרים בדרום הר חברון ותושביהם הוגלו לבבל יחד עם גולי ירושלים, את האזור תפסו האדומים שאף סייעו לבבלים בחורבן חבל הארץ הדרומי. על כך ניתן ללמוד מאוסטרקונים שנמצאו בתל ערד ומספר עובדיה.

ההתיישבות היהודית בתקופת בית שני[]

פריחה נוספת של דרום הר חברון מתרחשת בתקופת המשנה והתלמוד (התקופה ביזנטית). הן מהממצאים הארכאולוגיים הרבים שנמצאו באזור והן מכתבים בני אותה תקופה אנו לומדים על קהילות יהודיות גדולות שחיו ופעלו באזור.

בספרו האונומסטיקון - ספר השמות, מזהה אוסביוס מקיסריה אב הכנסייה מקיסריה את האתרים המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה עם יישובים בשטח בני זמנו (המאה הרביעית). בדרום הר חברון מזכיר אובזביוס 7 כפרים יהודים - כרמל, יוטה, ענים התחתונה, אשתמוע, רימון, תלה ועין גדי. כמו כן הוא מזכיר גם 2 כפרים נוצרים - יתיר וענים העליונה.

אל האונומסטיקון מתווספים סקרי השטח והחפירות הארכאולוגיות בעשרות השנים האחרונות המלמדים על קהילות רבות באזור שלא הוזכרו בחיבורו של אובזביוס, לדוגמה העיירה הגדולה סוסיא עם בית הכנסת והפסיפסים המפוארים שבה, דבר אשר לא מטיל ספק ביהדותה של סוסיא.

דרומא[]

הפניה לערך מורחב:דרומא


דרומא הוא שמו של חבל ארץ, הכולל את רכס ההרים והגבעות מדרום לחברון. שם חבל הארץ מוזכר בדברי חז"ל מראה שאזור זה נקרא "דרומא" או "דרומה". גם אובזביוס שהוזכר לעיל השתמש במושג זה באונומסטיקון "ויש בדרומא כפר אחד גדול מאוד של יהודים נקרא עניה ט' מילין מחברון דרומה ".

במאה ה-9 מסתיים פרק זה בחיי היהודים באזור דרום הר חברון. כל הקהילות הגדולות של תקופת המשנה והתלמוד נעלמות ועד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו יהודי הדרום בתקופה זו. את מקומם של בתי הכנסת תופסים מסגדים ועמם אוכלוסייה חדשה - המוסלמים, ייתכן שיהודי הדרום בורחים מפני האסלאם, בגלל פחד או בגלל ערעור הביטחון בספר עם כניסת האסלאם.

ההתיישבות המוסלמית[]

מאז הכיבוש המוסלמי החלה ההתיישבות היהודית באזור דרום הר חברון להחלש, ואת מקומה תפסה ההתיישבות המוסלמית. שבטים ערביים-בדואים שחיו במדבר והתפרנסו ממנו, מצאו שהיה זה קל ביותר לשבת על ספר המדבר ולהשתמש במשאביו. העיר היהודית הגדולה ביותר באזור, סוסיא, ננטשה ונחרבה, לא במהלך של מלחמה וגירוש אלא במהלכים טבעיים ודמוגרפיים. מרכז ההתיישבות היהודית עבר לגולת בבל, והקשר לתורה נחלש. רבים מהיהודים התאסלמו, והגדילו בכך את ההתיישבות הערבית-אסלאמית. עד היום תופסים רבים מערביי העיר יטא את עצמם כיהודים שהתאסלמו.

ההתיישבות היהודית[]

בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הוקמו גרעיני התיישבות בירושלים ובקרית ארבע אשר כיוון עלייתם הוא דרום הר חברון. היישוב הראשון שהוקם הוא בית יתיר. ראשית העלייה הייתה אל מחנה יתיר בתוך יער יתיר ומשם עברו למקומם הקבוע על יד חורבת לוציפר ומשטרת לוציפר.

בהמשך הוקמו היישובים מעון, כרמל, סוסיא, עתניאל, בית חגי,תלם, שמעה ועוד. כיום במועצה האזורית הר חברון ישנם 15 כפרים ממגוון הקשת החברתית בישראל: יישובים קהילתיים, יישובים חילוניים, דתיים, שיתופיים-חקלאיים, חוות ומצפים.

תמונות 2008[]

לקריאה נוספת[]

  • מנחם מרקוס, דוד עמית, הר חברון, הוצאת ספריית מעריב ורשות שמורות הטבע, תשמ"ט.

יישובי מועצה אזורית הר חברון[]

Advertisement