הרובע היהודי בעיר העתיקה

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.777851,"lon":35.233165,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":17,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.777851,"lon":35.233165,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב

מבט מעל

הסימן על אזור בתי הכנסת העתיקים של הרובע היהודי

הרובע היהודי בעיר העתיקה או "ירושלים שבין החומות" היה מרכז חיי היהודים בירושלים מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי האימפריה העות'מאנית. עד אז, גרו באזורים אחרים בעיר, אבל הרובע הוגדר רק בתקופה זו. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב מלחמת העולם הראשונה - כ-50,000 במספר. במלחמת העצמאות נפל הרובע בידי צבא ממלכת ירדן, כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר במלחמת ששת הימים ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז לישיבות ואתר תיירות עקב קרבתו להר הבית ולשריד שנותר ממנו מהכותל המערבי.

• הרובע היהודי בתש"ח המצור ובמערכה

הרובע היהודי בויקיפדיה העברית

מפת הרובע - תמר הירדני

הרובע היהודי שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרובעים בעיר העתיקה, בצד הרובע הנוצרי, הרובע הארמני והרובע המוסלמי. ברובע גרים כ-6000 תושבים, רובם יהודים דתיים, והוא כולל בתי מגורים, מבני דת יהודיים, אתרי ארכאולוגיה ותיירות, חנויות מזכרות ויודאיקה, ומסעדות.

הרובע היהודי משתרע על שטח של כ-200 דונם ומהווה כחמישית משטח העיר העתיקה. הוא גובל בהר הבית ממזרח, בחומת העיר העתיקה מדרום, ברובע הארמני ממערב, וב"שוק שברחוב דוד" מצפון. מבחינה טופוגרפית, הרובע שוכן על חלקו העליון ומורדותיו המזרחיים הר ציון.

המקור: להרחבה קרא הרובע_היהודי

הרובע היהודי במלחמת העצמאות

International Red Cross employees helping Jewish refugees

ביום שישי, י"ט באייר תש"ח, 28 במאי 1948, בשעה 4 אחה"צ, חתם משה רוסנק, מפקדו האחרון של הרובע היהודי, על כתב הכניעה של הרובע ומגיניו בפני הלגיון הערבי. במדינת ישראל בת השבועיים, ובתוככי העיר העתיקה הכבושה, נכנעו כמה עשרות מגיני הרובע ועימם כ-1600 אזרחים, וזאת לאחר 13 ימים של לחימה כמעט רצופה, שהחלה זמן קצר לאחר צאת הבריטים מירושלים. שישה חודשי מתיחות, מצור כפול (ערבי ובריטי), מאורעות ולחימה - תמו.

באותו ערב שבת, לאור הלהבה הגדולה שעלתה מבתי הרובע היהודי, עברו כמה מאות זקנים, נשים וילדים את שער ציון ומיד עמדו סמוך לעמדותינו שמהן השקיפו, במשך עשרה ימים, לוחמי ירושלים על אשר נתרחש במרחק 150 מטר מהם וידם קצרה מלהושיע.

למחרת, ביום השבת, יצאו עוד כמה עשרות פצועים, רובם קשה, וחלק מאנשי הצוות הרפואי שטיפלו בהם, ועימם עוד כמה מאות מתושבי הרובע שכל אותו הלילה נימנמו ברחבת שער ציון, ועד צאת השבת לא נותר אף יהודי בין החומות. בסך הכל חלפו דרך שער ציון בדרכם לעיר החדשה 120 תינוקות עד גיל שנתיים, כ-400 ילדים בני 14-2, 700 נשים וזקנים, ו-60 פצועים קשה, אשר במשך שבועיים תמימים היו נתונים להתקפה והפגזה בלתי פוסקת, שלא היו כמותן בכל מלחמת העצמאות.

יהודים אחרים, שהוגדרו כלוחמים, יצאו דרך שער האריות ופניהם לעבר-הירדן. אף יהודי חי לא נותר ברובע במשך 19 השנים הבאות. בסימטה צרה אחת, בקבר-אחים גדול, הונחו גופותיהם של 34 לוחמים ואזרחים, שנהרגו בשבועיים האחרונים לקרבות. עוד 14 לוחמים ותושבים שמתו בימים האחרונים נקברו שם לאחר מכן.

כך תם למשך 19 שנה היישוב היהודי בעיר העתיקה, שמשך כמעט 700 שנים רצופות קבע את משכנו כאן, במורד היורד מהר ציון לעבר הר הבית

[רמי יזרעאל, הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות - המקור ולהמשך המאמר

רציפות היישוב היהודי בירושלים

ערך מורחב : רציפות היישוב היהודי בירושלים

רציפות היישוב היהודי בירושלים נשמרה כמעט מאז חורבן בית שני. לאחר החרבן נשארו בעיר רק יהודים בודדים . מסופר על רבי עקיבא כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" ‏‏ וכעת ראו כי "שועלים הלכו בו", הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם:"תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב: ‏‏לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער ובספר זכריה נאמר: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" .

התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.

בתי הכנסת

ערך מורחב : בתי הכנסת בעיר העתיקה

עמוד עתיק בבית הכנסת הרמב"ן, הנחשב לאחד העתיקים בעיר, עליו חרותים שמות שלושת האבות - ויקישיתוף, צילם :יעקב

בתי הכנסת שבעיר העתיקה מהווים מרכזים רוחניים של התושבים היהודיים ואתרי תיירות למבקרים בעיר. לכל בית כנסת יש את ההיסטוריה שלו, מסורות משלו וציבור הנאמן שלו. סיור בבתי הכנסת מאפשר להכיר את תולדות היישוב היהודי בעיר ואת מירקם התושבים הגרים בו.

בין בתי הכנסת יש המפורסמים יותר, כמו בית הכנסת הרמב"ן, בית הכנסת החורבה וארבעת בתי הכנסת הספרדיים ויש בתי כנסת מוכרים פחות. כמו כן, יש בתי כנסת אשר זכרם מופיע רק בספרות והיום קיים רק המבנה.

תמונות היסטוריות

ארכיון התצלומים הלאומי שכונת המוגרבים לרגלי הרובע

ראו גם

• הר הבית
• כותל המערבי
• ארבעת בתי הכנסת הספרדיים
• בית הכנסת החורבה
• בית הכנסת הרמב"ן