
קברו של הצדיק בחברון
המקור הוא הערך בויקיפדיה העברית :שלמה_עדני
הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.
אביו, הרב ישועה שהיה הרב של העיר צנעא, החליט בשנת 1571 לעלות עם משפחתו לארץ ישראל. בדרך מתה אמו של שלמה, וזמן קצר לאחר עלותו לארץ מתו שאר אחיו. תחילה התיישבו בצפת, מצבם הכלכלי היה קשה ורק לאחר שתלמידי חכמים התוודעו לתורתו של הרב ישועה הוטב במעט מצבם.
לאחר מכן עברו לירושלים, שם נפטר הרב ישועה בשנת 1582 בהיות בנו שלמה בן 15 שנה. במשך שנתיים וחצי הוא חי ללא בית. הרב משה חאמי שהבחין בעדני, הסכים לאמצו ולדאוג לכלכלתו. הוא כילכל אותו בביתו במשך 5 שנים עד שהשיאו. גם לאחר נישואיו המשיך לתמוך בו בהיות הרב עדני שקוד על התורה.
הרב עדני הנציח את החסד שעשה איתו הרב חאמי בהקדמה לספרו "מלאכת שלמה" פירוש מקיף ומעמיק על כל ששה סדרי משנה. את הספר מלאכת שלמה החל לכתוב משנת 1589 בהיותו בן 22 במשך שלושים שנה רצופות בהיותו בחברון. תשומת לב רבה הקדיש גם לבירור נוסח המשנה וניקודה. פעמים רבות הוא חוסך דפים רבים של פלפולים הבנויים על טעויות. בחיבורו ניכרת בקיאותו העצומה בשני התלמודים, במפרשים ובפוסקים, והוא רגיל לדון בדבריהם עד לפסיקת ההלכה. בפרט ניכרת חיבתו לרמב"ם אותו הוא מכנה בתואר "גדול הפוסקים". בהיותו בירושלים זכה ללמוד לפני גדולי הרבנים, ובפרט לפני הרב חיים ויטל והרב בצלאל אשכנזי. אחר כך עבר להתגורר בחברון, פרנסתו הייתה תמיד דחוקה, ואסונות קשים עברו עליו, ומתו לו 11 ילדיו במגפות. הוא נפטר בחברון ונקבר בה.
פירושו נדפס לראשונה בוילנה לפני למעלה ממאה שנה. הוא חיבר ספר נוסף בשם "דברי אמת" שהוא הגהות למקרא. החיד"א השתמש בחיבור זה, אולם החיבור אבד. ספר נוסף שחיבר נקרא בשם "בנין שלמה לחכמת בצלאל" ובו העתיק הגהות וחידושים מרבו רבי בצלאל אשכנזי לסדר קדשים מהתלמוד בבלי, ועל פיו נדפסו בגיליון התלמוד בדפוס וילנה ההגהות המכונות "שיטה מקובצת".
מאתר "my zadik"[]
אביו: ר' ישועה.
מוריו: ר' בצלאל אשכנזי ור' חיים ויטאל.
נולד בצנעא (תימן) בשנת ה'שכ"ז. בגיל 4 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שקד על לימוד התורה מתוך עוני, בהיותו בגיל 15 לערך התייתם מאביו והחל לישון בשדות, הגיע לירושלים והתעמק בלימוד תורת הנגלה והנסתר.
לאחר שנשא אישה עבר להתגורר בחברון. באחד הימים לאחר שסיים לכתוב את חיבורו על המשניות הגיע לחברון יהודי מאירופה שהביא עמו פרוש חדש למשניות שחובר זה עתה בעיר פראג ע"י 'התוספות יום טוב' רבי יום טוב ליפמן הלר על המשניות. ר' שלמה הביט בפרוש זה שהיה מקביל ותואם את פרוש 'מלאכת שלמה', השתומם מאד והתלהב מפלאי הבורא על ששני חכמים בשני קצוות תבל התכוונו ממש לאותם דברים וחידושים.
הסתלק בשנת ה'ש"צ. מספריו:
- דברי אמת.
- מלאכת שלמה: פירוש על משניות
חברון מאז ולתמיד[]
מפת חברון[]
אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

קברו של הצדיק בחברון המקור:http://mytzadik.net/tadik.asp?kever_id=394