הועתק מהויקיפדיה העברית
הרב ד"ר מנחם עמנואל הרטום (ל' באב תרע"ו; 1916 - י"ט בתמוז תשנ"ב; 1992) היה רב, מחנך, עורך ומתרגם.
תולדות חייו[]
נולד בטורינו שבאיטליה בשנת 1916. אביו, מורו ורבו היה הרב אליה שמואל הרטום. כבר מילדותו הצטיין בלימודיו וביכולתו הלשונית, ובין מוריו נמנה גם דודו, הרב הרב משה דוד קאסוטו. בשנת 1937, בהיותו בן 21 שנים בלבד, סיים בהצטיינות את לימודי הדוקטורט בספרות ושפות שמיות באוניברסיטת רומא ובאותה שנה קיבל גם את התואר רב (חכם השלם - במונחי יהדות איטליה) בבית המדרש לרבנים באיטליה שברומא. עבודת הדוקטורט שלו הייתה על רבי עובדיה מברטנורא
בין השנים 1937-1938 שימש כרבה הראשי של העיר פרוג'ה, אך החלת חוקי הגזע באיטליה קטעו את פעילותו והוא החליט להגשים את חלום המשפחה ולעלות לארץ ישראל.
בשנת 1939 עלה לארץ. בשנת 1942 התיישב במגדיאל והתפרנס מחקלאות, וכן היה מורה בתיכון.
פעילות ציבורית[]
בשנת 1945 קיבל משרה לפי כישוריו כעורך התרגומים בממשלת המנדט בירושלים, עמדה שניצל לצורך פעילות ריגול לטובת ההגנה. בשנת 1942 נישא ללאה אלנה לבית רוסי. לזוג נולדו חמישה ילדים.
עם קום המדינה שרת כחייל בצה"ל. אחיו ראובן הרטום נהרג בקרב על מוצא. בשנים הראשונות לקום המדינה עבד במועצה למען השבת ובמשרד האספקה והקיצוב. משנת 1951 - 1973 היה דובר ואחראי הפרסומים בנציבות שירות המדינה. בשנות השישים היה חבר הוועדה למונחי המינהל הציבורי של האקדמיה ללשון העברית. בשנות השמונים היה אחראי על תקנות השירות בבית החולים שערי צדק בירושלים.
בין השנים 1956 - 1958 היה בשליחות הסוכנות היהודית מנהל מחלקת החינוך והתרבות באיטליה וכן מפקח על בתי הספר היהודיים. כיהן כרב יהדות ונציה בין השנים 1973 - 1977 וגם לימד עברית מודרנית באוניברסיטת ונציה ובבית המדרש לרבנים שברומא. בין השנים 1985 - 1987 כיהן כרב קהילת יהדות טורינו.
נפטר בירושלים בשנת 1992.
עבודתו הספרותית[]
עיסוקו המרכזי של הרב הרטום, אשר ליווה אותו לאורך חייו, היה בתחום הכתיבה, העריכה והתרגום. את יצירתו האחרונה, "מחזור איטליאני השלם", סיים ממש לפני פטירתו. יצירותיו שהושלמו, אך טרם יצאו לאור, הן: פנקסים של ארבעה מוהלים ממשפחת ויואנטי מוונציה, וכן תרגום מעברית של "עיונים של ספר בראשית" מאת נחמה ליבוביץ.
- בשנת 1947 ייסד עלון בשם "תורת חיים" וערך אותו בהתנדבות במשך כ-40 שנה. העלון נועד לליבון בעיות השעה והיה במה להשקפות עולם שונות בנושאים אקטואליים במדינת ישראל ובגולה, לאור היהדות.
- בשנת 1972 הוציא מילון איטלקי - עברי ועברי - איטלקי.
- ערך את כתבי שד"ל.
- תרגם מאיטלקית יצירות ספרותיות קלאסיות כמו "דקמרון", גדולי האומנות וגדולי המוזיקה.
- תרגום לאיטלקית של ספרו של הרב חיים דוד הלוי "קיצור שולחן ערוך מקור חיים".
- תרגום וביאור לספר המצוות לרמב"ם
- תרגום ופירוש של המחזור האיטלקי לפי הקהילות האיטלקיות השונות. הספר בשלמותו ראה אור רק לאחר פטירתו והוא פרי מחקר מעמיק של המנהגים האיטלקיים השונים ודיוק בנוסח התפילה המקורי, תוך תרגום לשפה מודרנית, לטובת העוברים לפני התיבה וציבור המתפללים. הרב הרטום הוסיף סימנים מיוחדים לקריאה נכונה. קדם לכך קונטרס בשם "המנהג האיטלקי בירושלים" (ירושלים 1976) אשר מכיל תיאור של המייחד את נוסח התפילה והמנהגים של בית הכנסת האיטלקי בירושלים, אשר מרביתם הונהגו על ידי הרב הרטום ואביו.
קישורים חיצוניים[]
אודות
- הרב ד"ר מנחם עמנואל הרטום ז"ל, אתר המחזור האיטלקי
מאמרים
- על בעיות נישואין וגירושין, באתר דעת
- הרהורים על השואה, באתר דעת
- ר' עובדיה מברטנורא (יחד עם דוד אברהם), אתר עיר דוד
- יוצר ליום העצמאות, אתר הזמנה לפיוט
יום עיון לזכרו במלואות 20 שנה לפטירתו[]
חברת יהדי איטליה לפעילות רוחנית יזמה יום עיון לזכרו של הרב מנחם עמנואל הרטום, בנו של חוקר המקרא הרב אליה שמואל הרטום ומחבר הספר "חיי ישראל החדשים" אשר יצא לאור לאחר פטירתו המהווה סיכום ותמצית של משנתו. לפיה "אין קיום לעם ישראל ולמדינת ישראל ללא התורה". וכי התורה אינה אך ורק מה שנקבע בתלמוד ובשלחן ערוך, אלא התורה עצמה דורשת שדרכי שמירתה תתפתחנה ותיקבענה בכל דור ודור בהתאם לצרכיו ולנסיבות. כמו כן הוא טוען כי אפשר לקבל את התורה כיסוד לחוקת מדינת ישראל גם מצד אלו שאינם מאמינים בעיקרי התורה גופה. וכי אם הנהגת התורה תהיה לפי האמור בספר יהיה אפשר יהיה לגשר בין 'דתיים' לבין 'בלתי דתיים' לטובת העם כולו.
מנחם עמנואל הרטום היה העורך של העלון לליבון בעיות השעה "תורת חיים", אשר עסק בנושאים אשר הועלו בספרו :"חיי ישראל החדשים".