דעתו של הרב הרב ישראל רוזן בלון שבת בשבתו לפרשת כי תשא תש"ע : להפסיק עם סימפוזיוני 'פרשת הרב אלון'
אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו: 'הִכָּבֵד ושב בביתך' (מל"ב יד,ט) חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם" (מו"ק יז,א)
"מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם (רש"י: בעל קרי היה) א"ל רבי יהודה בן בתירא: בני, פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה" (ברכות כב,א)
מאז 'פיצוץ פרשת הרב אלון' אני מהלך כסהרורי. ככל שאני מנסה להתחמק מלדבר ומלכתוב על האסון שזעזע את אמות הסיפין בציונות הדתית - איני יכול. היד ממאנת מלהתייחס אך הלב אומר אי אפשר. הכליות יועצות "שתיקותיך יפה מדיבוריך" (גיטין מו,ב) אך הראש הסחרחר מחליט שאין מנוס מאמירה.
רבים משיחין בהתנהלות של פורום תקנה ושל הרב אלון, אך לא חקר האמת הלזו היא שטורדת את רוחי. לענין זה יצאתי ידי חובתי במסמך הקורא לבדוק (ע"י מעין 'בית דין בורר' של שלשה אישים) את פרוצדורות ה"חקרת ודרשת" ואת תהליך קבלת ההחלטות, בשלב ההרחקה ובשלב הפרסום. נאמנים עלי דוברי הפורום ואעפי"כ מוטב היה שגורם חיצוני יסיר כל ספק בעיקר בקשר להליכי הבירור, הענישה והפרסום. תשובות אובייקטיביות לשאלות אלו יעניקו אימון רב ל'פורום תקנה', הממלא תפקיד כל-כך נצרך. אינני מסכים כלל לטענה ש"יש משטרה ושופטים בישראל" ורק הם מופקדים על תקנת הציבור.
כאמור, לא היעדר מידע פרוצדורלי מסעיר את רוחי, וגם לא שאלת סמכות 'השפיטה החברתית', אלא המפולת החינוכית האדירה שניחתה על ראשנו. אין אפשרות להגזים בחומרת המשבר האמוני והצונאמי החינוכי; נפלו השמים ונתקו מוסרות תבל.
ושלש הערות משורשרות בפי, והן תלויות זו בזו.
להיאלם[]
לאחר לבטים רבים, ולאחר קריאת 'חומרים חינוכיים והסברתיים' רבים שנכתבו בבמות שונות, כולל שאלות נוקבות שעלו ע"י בני נעורים או מבוגרים, דתיים או חילוניים, הגעתי למסקנה כי מוטב להיאלם. התשובה האמיתית למרבית השאלות היא "אין תשובה!" (כמו שכתבתי במדור זה לאחר 'חורבן האיטי', למרות שכאן מדובר באסון בידי אדם ושם בידי שמים). האם יש למישהו תשובות לתהיות כמו "האם פסה אמונה בחכמי תורה"? "האם כל תורת הרב אלון היתה צביעות?" "איך התורה לא מגינה ומצילה?" וכיו"ב. כל השאלות כבר נשאלו, ותשובות רבות כבר ניתנו ואפילו נמרחו, ודי בהן! המשך השיח המדשדש ודש שוב בנושא רק מרועע יסודות אמונה. אני מעדיף איפוא את האמת שאין לי תשובות. אבטל דעתי רק אם פסיכולוגים אמינים ושומרי אמונים ישכנעו שגם דישה כזו תועלתה מרובה.
אני מזדהה לחלוטין עם תחינתו של דוד המלך, בעקבות תשובתו מחטא בת-שבע (סנהדרין קז,א) אשר ביקש "דלא לישתעו בי רבנן" (=שלא ידונו בי בבית המדרש). ותפילתו נתקבלה, בניגוד לבקשת החסיון המוחלט, "שלא יכתב סורחני", שלא נתקבלה, כמבואר בגמרא שם.
להיעלם[]
בקשת הרב אלון שלא לדון ב'סורחנו' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות יכולה להתקבל רק אם ינהג כדוד ויקים עוּלה של תשובה בדורנו, בהכאת "חטאתי" תנ"כית, ללא פירוט החטא ("כסוי חטאה"; תהלים לב,א). אם אמנם יתעלה למדרגה זו נהיה עדים חיים ל...כתיבת פרק נוסף בתנ"ך, בגובה עינינו!
ואם לאו, ויכתב סורחנו ולא תיכתב תשובתו, או-אז יכבד וישב בביתו, כעצת חז"ל המצוטטת בראש המדור לתלמיד חכם "ששמועותיו רעות". בטוחני כי ימצא אפיק לרוחו ולהגיגיו בעולמנו הממוחשב המזמן אינספור דרכי ביטוי גם למי שספון-טמון בביתו, מאחורי הפרגוד והמסך.
"עשיתי מעשה פלילי, נכנעתי לסחטנות של פורום תקנה"[]
ראיון עם הרב מוטי אלון - הרב מוטי אלון: "אולי ההחלטות שלי נבעו משחצנות. לי לא יעשו כלום - 31 בינואר 2012
בר שנתיים חלפו מאז רעידת האדמה בציבור הדתי-לאומי. ברגע אחד הפך רב נערץ לאדם שתלוי מעליו סימן שאלה: מה קרה בחדר הסגור? האם מוטי אלון פגע מינית בתלמידיו?
אלון, בנו של פרופ' מנחם אלון, שהיה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, ואחיו של השר לשעבר בני אלון, הוא אחת הדמויות הבולטות במגזר הדתי לאומי. הוא גדל בירושלים, בשכונת רחביה. בציבור הדתי נהגו לקרוא לו "הנסיך" בשל ייחוסו המשפחתי.
מגיל 20 הוא חשמל את שומעיו ומגנט את תלמידיו הוא היה אולי האדמו"ר היחיד שצמח בשנים האלו בציונות הדתית. רק מי שראה אותו אז, רב, כוכב מאצולת ירושלים, מבין את גודל השבר, ואם האיש הזה ניצל את התלמידים שהתמסרו לעוצמותיו –אין שיעור לגודל הבגידה.
- פרסומת -
הרב מוטי אלון עומד עכשיו לדין על מה שקרה, לפי כתב האישום, בתוך החדר בינו ובין צעיר אחד ועוד אחד, שניהם אז בני 17. כתב האישום מפרט את משך החיבוק ועוצמת החיכוך ואיך הושיב את א' על ברכיו ואיך נישק את ב' בצוואר ובעורף, בחדר בתוך הישיבה - ואת כל כך עשה הרב אלון, לפי כתב האישום, לגירויו המיני.
הפתיל שעתיד להתלקח סביבו ניצת בקיץ 2003 במשרדי פורום תקנה שמטפל בנפגעי הטרדה מינית במגזר הדתי. גבר צעיר מגיע לפורום ומספר איך ואיפה נגע בו הרב אלון וגם בחברו לפני 30 שנה. חברי הפורום, כולו אישים בולטים מתוך המגזר מבינים שמדובר בחומר נפץ.
חודשיים אח"כ הוא יפרוש במפתיע מתפקידו כראש ישיבת הכותל היוקרתית ויעקור למגדל הרחוקה. איש לא יידע כי עשה זאת בגלל אותה תלונה שניה שהגיעה לפורום ובעקבותיה מחליטים לתבוע מהרב להפסיק בכל עבודה חינוכית. "ע"פ הודאתך המשכת בקיום מערכת יחסים מינית עם גבר בניגוד להתחייבותך בפנינו" הם כותבים.
מרגע שהסיפור בחוץ, הכל קורה די במהירות. תמונות נוספות, חקירת משטרה. בקיץ כמעט חתם על עסקת טיעון מקלה יחסית. בסוף החליט ללכת למשפט, והוא יצטרך לענות שם על השאלה: "מה באמת קרה בתוך החדר?".
אני דן בדברים האלה בצורות שהתורה לימדה אותי"
"אם היית שם, לא רק שלא היית מעלה בדעתך כי מדובר במשהו מיני, היית מבקשת אותו דבר. כמו שאלפי תלמידים אחרים ביקשו. אם היית שם,זה מה שהיית חשה. אני אומר לך,אם מישהו הרגיש שם אי-נוחות, או אם מישהו פירש פרשנות שיכולה להתפרש על ידי מי שלא מכיר בכלל את אורחותיך, אני מתנצל אם מישהו חש את זה בהתנצלות אמיתית. אמיתית, אמיתית, אמיתית." אומר הרב.
ובשלב הזה מטיחה אילנה ברב את השאלה הקשה ביותר: "אתה לא תוכל באמת להתנצל ולא תוכל באמת באמת לעשות תשובה במונחים שלך אם לא תבין בינך לבין עצמך שהיה שם משהו לא בסדר ועד עכשיו אתה בטוחה שהכול היה בסדר. תתמודד עם מה שהם אומרים, תתמודד עם מה שהם חשים."
כאשר הרב מבקש לדעת מדוע היא סבורה כי הוא לא מתמודד, הוא נתקל בתשובה, שנראה כי קשה מהשאלה עצמה: "כי אני לא בטוחה שבמקום שבו אתה נמצא כאיש דתי, כרב, אתה יכול באמת להתמודד עם השאלות שנוגעות גם לעניינים שקשורים לזהות שלך."
"את יודעת, אילנה, אני חושב שאת באה ממקום שיפוטי מאוד מאוד. אני לא יודע למה. אני חושב שאני מתמודד עם הדברים האישיים שלי במקומות הכי נפלאים שיש והכי טובים שיש והכי קשים שיש. האם אני מתמודד? התשובה היא, כן. אני מאמין שאני דן בדברים האלה בצורות שהתורה לימדה אותי והמוסר הטבעי שלי לימד אותי ואני מאמין שאני עושה את זה יום יום ואני משתדל לעשות את זה הכי טוב שיכול להיות."
עכשיו הוא יתמודד בתוך בית המשפט, והוא כאילו יעמוד שם מול המתמודדים ועדי התביעה אבל בסוף בסוף, גם שם מוטי אלון יעמוד בעצם מול עצמו.
מפורום תקנה נמסר בתגובה:
"פורום תקנה פועל בהרשאה מלאה ובשיתוף פעולה הדוק עם היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות. הפורום עימת את מוטי אלון עם העדויות החמורות על פגיעות מיניות בתלמידיו. אלון הודה בהן בפני חברי הפורום, בשתי הזדמנויות נפרדות, תוך שהוא מבקש מחילה על מעשיו הנלוזים. הפורום טיפל בתלונות בדיסקרטיות משך למעלה מארבע שנים כדי להגן על הנפגעים ועל פי בקשתם. לאחר פגישות חוזרות ונשנות של חברי הפורום עם מוטי אלון התברר כי הוא ממשיך לסכן את תלמידיו, בניגוד מפורש להתחייבויות שנטל על עצמו. לאור הסכנות החמורות לפגיעה נוספת בחפים מפשע ולאחר התראות רבות נאלץ הפורום לפרסם את הפרשה. החלטתו של אלון לפרוש מעמדת הנהגה ולהתפטר מכל תפקידיו הציבוריים היא הוכחה לאשמתו, זאת מעבר להודאתו המפורשת למול קבוצה רחבה ומגוונת של רבנים משפטנים, פסיכולוג ואנשי מקצוע נוספים. שני המקרים הנידונים בבית המשפט בשעה זו אינם אלא קצה הקרחון וכיום מדובר על הרבה יותר מעשרה מקרים. שורת הקורבנות הארוכה שנפגעה ממעשיו של מוטי אלון היא הנפגעת. יש לעמוד לצד הקורבנות ולא לצד מי שתקף אותם. שום להטוטי תקשורת לא ישנו עובדות קשות אלו".
== "אין דברי תורה מקבלים טומאה" == ואם שני אלה ייעשה לו אזי הגענו לדילמה הנוקבת מכל: ותורתו עד כה מה תהא עליה? תשובתי, המותנית בהמלצות הנ"ל: "אין דברי תורה מקבלים טומאה", כמצוטט בראש המדור. אכן, קביעה זו קשה וטומנת בחובה שאלות אמוניות וחינוכיות נוקבות (שאיני מפרטן מן הטעם דלעיל: "דלא לישתעי בי רבנן"). אעפ"כ, אני מחזיק בעמדתי שספרי הרב אלון יהיו ראויים להתייצב בארון הספרים היהודי.
החרמת ספרים ודעות, שבכתב ובע"פ, האופיינית לציבור החרדי, הפכו לנשק-חם גם במחוזותינו; בקהילות הציונות הדתית ובמוסדותיה. וכבר אירעו תקדימים בחצרותינו, שלא אזכירם, בעיקר על רקע של השקפות עולם שונה או חריגה. אני סובר, לאחר העיון, כי גם התנהגות פסולה של המחבר אין בכוחה להטביע חותם של טומאה על תורתו. נימוקים ינתנו (אולי) במועד מאוחר יותר...
אכן, בסמיכות לקטע שצוטט על "הכבד ושב בביתך נאמר (מו"ק טז,ב) על ת"ח ש"תורתו מכרזת עליו". לפיכך, בכל מקרה, ראוי לדלג על אמרותיו ותורתו של הרב אלון בסוגיות הצניעות, הקדושה, הטהרה. ישתקע הדבר ולא ייאמר ותשתקע ה'פרשה' ולא תעלה על לב.