הרב ישראל זאב הלוי הורוביץ הוא מחבר הספר :"ארץ ישראל ושכנותיה, אנציקלופדיה גיאוגרפית-היסטורית לארץ-ישראל, סוריה וחצי-האי סיני"- האנציקלופדיה הראשונה לידיעת ארת ישראל".
הרב יוסף לייכטר במדורו בעלון השבת "שבת בשבתו הביא את דברי הרב קוק על פועלו של הורוביץ:
אור לכ' בטבת תרפ"א (1920) הרצה הרב קוק זצ"ל לפני חכמי מרכז הרב, בהרצאתו שירטט הרב את התוכניות לעבודות הכינוס הגדולות של היצירה התורנית. 'הלכה ברורה וברור הלכה', השלמת ביאורי הגר"א לשולחן ערוך, 'אנציקלופדיה תלמודית' וספרי מבואות. יצירות שחלקן הולכות ונערכות לנגד עינינו ברוח חזונו של הרב קוק זצ"ל. הרעיון של כינוס אוצרות הרוח של עם ישראל העסיק את הרב גם קודם לכן. בה' בשבט תר"ף כתב הרב: עת כנוס היא לנו העת הזאת, לכנס ולאסוף את כל כוחותינו אנחנו חייבים, להעבידם בעבודת הקודש הכללית, של תחית עם ה' על אדמת קדשו.
במסגרת זו ראה הרב חשיבות רבה בחקר ארץ ישראל. בדברי ההערכה שכתב על עבודתו של הרב ישראל זאב הלוי הורביץ כתב הרב: פה אנו רואים נשמת הרב המחבר ז"ל, דואה על כנפי נשרים, חיבת הקודש העליונה לאהבת עיר הא-לוהים סלה, היא מקשקשת לפניו כזוג, והוא נאזר בגבורה ונעטר בתפארה, חודר ומעמיק, מקיף ומרחיב את מרבית צדדי הידיעות, רבות הערך וגדלות התכונה אשר לעיר הקודש ולהר הבית ולמקדש... מאוצרות התורה שבכתב ושבעל פה, ומהספרים המתייחסים למחקרי קודש אלה.
דוד תדהר באנציקלופדיה לחלוצי הישוב כתב עליו בין השאר:
נולד בטבריה, כ"ט אדר תר"מ (1880), לאביו ר' פנחס , נכדו של רבי ישראל זאב , רבה של קהלת אויהל בהונגריה, מחבר הספרים "ארץ חמדה" ו"נחלה לישראל" בדבר חיבת ארץ הקודש, שעלה ארצה
והתישב בטבריה בשנת תרט"ז, מצאצאי רבי ישעיה הורוביץ בעל הספר "שני לוחות הברית" (השל"ה הקדוש) ולאמו אסתר.
בעודו נער עברו הוריו לגור בחיפה, שם למד את השפה הערבית מפי שייך אחד. בבחרותו עבר עם הוריו לירושלים, למד בישיבה, נשה אשה בהיותו בן "ז, היה סמוך על שלחן חותנו שנים אחדות, רכש ידיעה רבה בספרות התלמודית, בספרות הקבלה, השתלם בלימוד עצמי בשפות זרות וקרא בסתר גם בספרי ההשכלה ובספרות העברית החדשה, ובגלל זה רדפוהו הקנאים.
אחרי לימודיו בישיבה יצא לעבוד בתפקיד מלמד בתלמוד תורה, ולהשלמת הפרנסה נתן בביתו שיעורים פרטיים בדקדוק עברי ובראשית ידיעת שפות זרות... תוך כך התמסר לחקירת ארץ-ישראל, פרסם מחקרים במאספים של לונץ וערבים במקצוע זה באנציקלופדיה "אוצר ישראל" של אייזנשטיין בניו-יורק, ובשנת תר"ע הוציא חוברת בשם "מחקרי ארץ אבותינו", שהצטיינה ברמה מדעית ובהרצאה נאה וראויה לתוכן והיתה כעין הקדמה לאנציקלופדיה שהתעתד לחבר.
בהכנת האנציקלופדיה, שנקראה בשם "ארץ ישראל ושכנותיה, אנציקלופדיה גיאוגרפית-היסטורית לארץ-ישראל, סוריה וחצי-האי סיני", השקיע עבודה מדעית עצומה ובקיאות מקיפה ומעמיקה בכל מכמני ספרותנו העתיקה.
בר"ח אייר תרע"ה החל בסידור החומר להדפסה מאות א' ובד' אלול תרע"ז סיים את האות י'. בחלק זה הביא כאלפים ערכים של שמות גיאוגרפיים וכל החקירות והמסקנות בנוגע להם. באלול תרע"ז זכה סוף-סוף לקבל שכר - אם כי זעום למדי בעד עבודתו הספרותית, כשהמשרד הארצישראלי הזמין אצלו ספר טופוגרפי-היסטורי על ירושלים ושילם לו לפי גליונות.
הכרך הראשון של האנציקלופדיה, עד אות י', נמסר לדפוס על-ידי בנו אברהם , שסייע לו בעבודתו
ויצא בוינה בתרפ"ג בהוצאת הרב אהרן טייטלבוים . לפי התכנית היו צריכים להיות עוד שני כרכים גדולים, שהאחד יכיל את ירושלים, והשני את שאר הערכים מאות כ' עד ת'. אבל את החומר הזה לא הספיק לערוך, כי נפטר בירושלים, כ"א אלול תרע"ח.