קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
יצחק אייזיק הלוי הרצוג, 1945
הרב ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959), תלמיד חכם ומנהיג ציבור, היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958.
ביוגרפיה[]
נולד בעיר לומז'ה שבצפון-מזרח פולין (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית). בשנת 1897 עבר לאנגליה, שם מונה אביו לשמש כרב בלידס, ובהמשך לצרפת, שם כיהן אביו ברבנות. בשנת 1908 הוסמך לרבנות. הוא למד מתמטיקה ולשונות קלאסיות ושמיות באוניברסיטאות לידס, לונדון והסורבון בפריז. הוא ערך מחקר על "התכלת בישראל" (Hebrew Porphyrology), וקיבל עליו תואר M.A., וב-1914 קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.
בשנים 1915 עד 1936 כיהן כרב באירלנד, 3 שנים כרבה של בלפסט, אחר כך כרבה של דבלין ומשנת 1925 כרבה הראשי של יהדות אירלנד. שם הצליח - לאחר שהתמנה לרב ראשי - לסכל את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית. הראי"ה קוק, שדגל בהנהגה רבנית המשלבת תורה ומדע, שידלוֹ לעלות לארץ ישראל.[1] ואמנם, לאחר מותו של הרב קוק נבחר הרצוג בי"ז בכסלו תרצ"ז לרבה הראשי של ארץ ישראל, על פני הרב יעקב משה חרל"פ,[2] אף שהיו רבנים שהסתייגו מתוארו "רב דוקטור".
ב-1939 היה בין המשתתפים בועידת השולחן העגול בלונדון ולאחר כישלונה, על רקע המרד הערבי הגדול, כאשר יצא הספר הלבן השלישי, אשר ביטל למעשה את הצהרת בלפור והגביל את ההגירה היהודית לא" ואת רכישת הקרקעות בידי יהודים, הזהיר הרצוג "כי הספר הלבן עלול לדרבן את הערבים ולהפוך לספר אדום ואף לספר שחור" וקרע אותו בהפגנה פומבית, מה שהעניק את ההשראה לבנו חיים הרצוג, שכיהן ב-1975 כשגריר ישראל באו"ם, לנהוג באופן דומה בהחלטה שהכריזה כי הציונות הינה גזענות, וקרע אותה מעל בימת העצרת הכללית של האומות המאוחדות.
בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה פעל הרב הרצוג רבות להצלת יהודים, ב-1941 יצא למסע הצלה לארצות הברית דרך אנגליה ובחזרה דרך דרום אפריקה ומצרים.[3] לאחר מאמצים הצליח להיפגש עם נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט ותבע ממנו להציל יהודים ולהפציץ את המחנות. הוא יצא מן הפגישה מדוכא וראה בה כישלון. כאשר רצה לחזור לארץ ישראל הזהירו אותו הבריטים וקבוצות של רבנים בארצות הברית כי צִלו של הנאציזם מרחף מעל ארץ ישראל והיא עלולה להיכבש, אך הוא ענה להם כי נביאי ישראל התנבאו על שני חורבנות ולא על חורבן בית שלישי וחזר לארץ.[4][5] הלחץ להישאר היה רב, במיוחד בגלל סכנת הצוללות שפגעו באניות. ואכן אוניה שבה היה אמור לנסוע הוטבעה וכל נוסעיה נספו. בחזרתו הגיע בטיסה מדרום אפריקה למצרים, ומשם לרחובות ברכבת. בתחנת הרכבת רחובות קיבלו את פניו ראשי היישוב, אשר העריכו את הסיכון שנטל וראו במעשיו ובדבריו חיזוק הרוח.
ב-1940 הקים את ועד הישיבות - ארגון הגג של הישיבות הגבוהות בארץ ישראל ונבחר לעמוד בראשו.
לאחר השואה בשנת 1946 יצא למסע ברחבי אירופה כדי לשכנע את הניצולים לעלות לארץ ישראל. במהלך המסע נפגש עם מדינאים שונים ועם האפיפיור פיוס השנים עשר השנוי במחלוקת, ממנו ביקש להחזיר לחיק היהדות את הילדים היהודים מהמנזרים שבהם הוסתרו כדי להציל את חייהם, אך נענה בכתף קרה. ולכן בשל חוסר שיתוף הפעולה, פעל באופן אישי וכיתת רגליו ממנזר למנזר, כדי להוציא את הילדים היהודים מן המנזרים.
הרב הרצוג היה המייסד של מכון יד הרב הרצוג (שנקרא על שמו רק לאחר מותו). מכון זה אחראי להוצאת האנציקלופדיה התלמודית והוצאה מדעית של תלמוד בבלי שמוגה על פי כתבי יד שונים. כמו כן יזם את הקמת הבניין החדש של הרבנות הראשית בהיכל שלמה, ודירבן את ידידו הנדבן יצחק וולפסון להרתם לכך.
אנשי גוש עציון רכשו לו חיבה וכבוד, ועוד בחייו, נקרא לכבודו היישוב "משואות יצחק" שבגוש עציון. לאחר נפילת הגוש במלחמת העצמאות, חודש היישוב במקומו הנוכחי.
נפטר בי"ט בתמוז תשי"ט,25 ביולי 1959. הרב עובדיה יוסף אמר עליו בהספדו "היה מנהיגם של ישראל, אהב צדק ושנא רשע, ותמיד לימד סנגוריה על ישראל... מסר נפשו להצלת ילדי ישראל.."[6]
על שם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג יש שדרה בירושלים [7], רחובות בקרית אתא בגבעתיים בחיפה וישיבה תיכונית במושב ניר גלים - "ישיבת נווה הרצוג".
משפחתו[]
ב-1917 נישא לשרה (לבית הילמן)[8]. לזוג נולדו חיים הרצוג, לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל והמדינאי ד"ר יעקב הרצוג, שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.
נכדו הוא השר וחבר הכנסת יצחק הרצוג, הקרוי על שמו.
כתביו[]
הרב הרצוג חיבר את הספרים: "שו"ת היכל יצחק", "כתבים ופסקים", "תורת האהל", ו"תחוקה לישראל על פי התורה" בהם התמקד רבות בנושאי הלכה ומדינה. הרב הרצוג היה מהחוקרים הגדולים בתחום ה"תכלת" ועל פועלו ועבודת הדוקטורט שעשה בנושא מציאת התכלת כתב הרב מנחם בורשטיין בספרו "התכלת".
נוסח התפילה לשלום המדינה חובר בידו, והוא נעזר ברב הראשי הספרדי בתקופתו, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. לפני פרסום התפילה ביקש מש"י עגנון הערות עריכה. מסיבה זו, ובגלל העברית המסוגננת, יוחסה כתיבת התפילה בטעות לעגנון, ככתיבה מוזמנת מידי הרב הרצוג[9].
בשנת תשכ"ב יצא לזכרו קובץ "מזכרת", ובו מאמרים תורניים, בעריכת הרב שלמה יוסף זוין וד"ר זרח ורהפטיג. בתחילת הספר הודפס נספח העוסק בחייו, פעלו וזכרו.
לקריאה נוספת[]
- שמואל אבידור הכהן, יחיד בדורו : מגילת חייו של ... רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ירושלים : כתר, 1980
- חוברת : מוקדשת לבחירת הרב הראשי בארץ ישראל : מאמרים, מכתבים והערכות מאת גאוני וגדולי ישראל על הגאון ... רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ... / עריכת קבוצת רבנים, תל אביב : (בית דפוס לאומי), תרצ"ז
- מסע ההצלה : <שבט תש"ו - תשרי תש"ז>, ירושלים : (דפוס העברי י’ ורקר), תש"ז, מסעו של הרב הראשי לא"י ר' יצחק איזיק הלוי הרצוג באירופה.
- הרב אהרן יצחק זסלנסקי, אגרות הראי"ז : שי להגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ... בהגיעו לשיבה, ירושלם : (דפוס העברי), תשי"ט
- גאולה בת יהודה, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ב, ירושלים: מוסד הרב קוק תש"ך, עמ' 144-164
- שלמה זלמן שרגאי, יחסו של הגריא"ה הרצוג לחידוש הסנהדרין בימינו, סיני עג (תשל"ג) 96-95
- שולמית אליאש, הרב הרצוג נאבק על חייו של שלמה בן-יוסף, האומה 66/67 (תשמ"ב), עמ' 95-86
- יעקב אדלשטין, פעולתו הפוליטית של הרב הרצוג זצ"ל בשנות מלחמת העולם השנייה ואחריה, כיוונים 13 (תשמ"ב), עמ' 159-151
- שמעון אורבך, פעילותו המדינית של הרב הרצוג עד קום המדינה, חיפה : ש. אורבך, תשמ"ו 1985
- מנחם ולדמן, הרב הרצוג זצ"ל על יהודי אתיופיה : חילופי מכתבים, תחומין ח (תשמ"ז), עמ' 121-129
- אליאב שוחטמן, תורה ומדינה במשנתו של הריא"ה הרצוג, שנה בשנה (תשנ"א), עמ' 178-190
- שאול מייזליש, רבנות בסערת הימים : חייו ומשנתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, [תל אביב] : מרחב, תשנ"א 1991
- יוסף אחיטוב, לבטיו ההלכתיים של הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג בעשור הראשון לתקומת ישראל, אתגר הריבונות (תשנ"ט), עמ' 199-213
- רבי יוסף צבי דושינסקי - "אגרת להגריא"ה הרצוג זצ"ל הרב הראשי לא"י בעניין פעולות ההגנה בירושלים הכרוכות בחילול שבת", מוריה 24, א-ב (תשס"א), עמ' נח-נט
- שולמית אליאש, "הרב והמדינאי, הרב כמדינאי : היחסים בין הרב הרצוג ואמון דה-ולרה", בין מסורת לחידוש (תשס"ה) 297-319
- ארי יצחק שבט, "לא תהיה גלות נוספת (על אמרתו של הרב הרצוג)", צהר כא (תשס"ה), עמ' 111-120
- אריאל פינקלשטיין, "לא תהיה גלות נוספת - בחינה מחודשת (תגובה למאמרו של הרב ארי יצחק שבט)", צהר כד (תשס"ו), עמ' 45-53
- חיים בורגנסקי, "קהילה וממלכה: יחסם ההלכתי של הרב י"א הרצוג והרב שאול ישראלי למדינת ישראל", דת ומדינה בהגות היהודית במאה העשרים (2005) 267-294
- ענת נבות, "הרב הרצוג ועדותם של מחללי שבתות בפרהסיא", על פי הבאר (תשס"ח), עמ' 351-388
- משה הרשקוביץ, דרכו ושיטתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (זצ"ל) במחקר המשפט העברי, עבודת מאסטר, בר-אילן, רמת-גן, תשס"ח
- רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, היכל יצחק, באתר HebrewBooks
- רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, תורת האהל, באתר HebrewBooks
- רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, למען השבת- הרצאות בנושא השבת, באתר HebrewBooks
קישורים חיצוניים[]
- תולדות חייו באתר הרבנות הראשית לישראל
- הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, קריאה למשפט התורה בישראל, אתר דעת
- הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, פתרון חדש לחידת ספר יחזקאל, אתר דעת
- תבנית:רמב"י
- רשימת המאמרים של הרב יצחק הרצוג, באתר רמבי"ש
- לקסיקון לתרבות ישראל, אתר מט"ח
הערות שוליים[]
- ↑ שמואל אבידור הכהן, יחיד בדורו, הוצאת כתר, תש"ם-1980, עמ 26–27.
- ↑ ברוב של 37 מול 31, הפרדס, כסלו תרצ"ז, עמ' 3–4ף
- ↑ מטרת המסע הייתה הפגישה עם נשיא ארצות הברית. על פי שמואל אבידור הכהן בספר יחיד בדורו, לא הסכים הרב הרצוג לפגוש איש מכל המכובדים, עד שיסודר המפגש עם הנשיא, ולאחר מכן היה עסוק בהכנות לקראת הפגישה ובחזרה לארץ.
- ↑ הרב ארי שבט, על חז"ל, הרב הרצוג, והוודאות שלא תהיה גלות נוספת, אתר אוח, משרד החינוך.
- ↑ ראו: אלי גורפינקל, 'גאולה שלישית אין לה הפסק' – במה דברים אמורים?, המעיין ניסן תשע"א
- ↑ חזון עובדיה חלק ארבע תעניות במדור ההספדים
- ↑ אתר עיריית ירושלים
- ↑ בתו של הרב שמואל יצחק הילמן, חבר בית הדין של לונדון
- ↑ זאת לפי מחקרו של יואל רפל, על פי תכתובת שנמצאה ביניהם, ובאישור של חמדת ביתו של עגנון. ר' ערך התפילה לשלום המדינה