הרב גנזל אוריאל הוא רב הישוב רבבה בשומרון. למד בישיבת כפר הרא"ה, המשיך בישיבת ההסדר ישיבת ברכת משה במעלה אדומים. שם למד 15 שנה. ר"מ בישיבת ההסדר בקרני שומרון, ומלמד במדרשת שיל"ת.
מנהל צהר לחקיקה[]
בישיבת ועדת החינוך, תרבות וספורט של הכנסת מיום 8 בפברואר 2011 התקיים דיון בנושא:"עידוד יצירה יהודית ישראלית מקורית בתחום האומנות, הקולנוע והטלוויזיה" ובו אמר, לאחר שהציג את עצמו כמנהל צוהר לחקיקה, לקידום זהות יהודית.
אני מודה גם על הדיון וגם על כמובן קיומו של היום החשוב הזה של קידום זהות יהודית.
זהות יהודית או זהות בכלל נקבעת בין השאר, לגבי תחומי האומנות. תרבות, אומנות כל המסגרות שקשורות אליה. והעובדה שאנחנו פה במדינת ישראל, מאוד מתקשים להרים תרבות יהודית, אומנות יהודית במובניה הרחבים, היא כמובן בסופו של דבר קשורה לסוגיות ציבוריות רחבות ולתקציב, וליכולת שלנו לתת לאומנים, מסוגים שונים, ואני בכוונה אחדד ואומר, אני בכלל לא מדבר על משהו דתי.
כשאנחנו מדברים על זהות יהודית, זו אותה זהות משותפת לכולנו של הקולקטיב, של המסורת שלנו, של אותה תרבות עתיקת יומין שאנחנו מביאים לכאן. והיכולת של אומנים, למצוא כל אחד מתחומו, את ההיבטים במסורת שלנו שמסוגלים להביא אותם, לפי שיטתו, לפי כוחו, לפני ענינו. היא תלויה בעידוד הציבורי, היא תלויה בתקציב, היא תלויה בלגיטימציה.
המצב היום הוא כזה, שכשאומן רוצה לקדם היבטים יהודיים בעבודתו, הדבר יקשה עליו מאוד, לא אומר שזה בלתי אפשרי, הכל אפשרי, אבל יקשה עליו מאוד. כמדינה יהודית שחרטה על דגלה הקמת ארץ יהודית בארץ ישראל, אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר כדי לקדם את הנושא הזה.
שעון הקיץ[]
בין שאר הפעולות של הרב במסגרת צהר הייתה גם היוזמה להשיג הסכמה לגבי מועד החלת שעון הקיץ. וכך הובאו דבריו בערוץ שבע ב30 מרץ 2011 תחת הכותרת:"61 ח"כים לרה"מ: קבע שעון הקיץ ע"פ רבני צוהר רבני צוהר מציעים לקבוע מיידית תאריך לועזי קבוע (במקום תאריך עברי "משתנה") – מוצ"ש הסמוך ל-15 באוקטובר, כתאריך שעון החורף.
"הרב אוריאל גנזל, ראש מיזם "צוהר לחקיקה" אמר כי "סוגיית שעון הקיץ איננה סוגיה הלכתית, וכי החשיבות שבשעון הקיץ איננה סוגיה במחלוקת בין דתיים לחילונים, כי אם משאלת לב של רובו המוחלט של הציבור הישראלי. אין כאן התנגשות בין ערכים דתיים לבין ערכים החשובים לציבור הכללי כגון: שעות עבודה, נהיגה, שימוש בחשמל, אפשרות למימוש ערכי משפחה וחיסכון למשק – משום שאלו ערכים החשובים לכלל אזרחי ישראל דתיים וחילוניים כאחד. מתווה רבני צוהר אשר גובש יחד עם חברי הכנסת מאזן בין הערכים והאינטרסים השונים, בין מכלול צורכי הציבור ובתוכם: שיקולים בטיחותיים, חברתיים, כלכליים ורווחת האזרחים לבין צרכיו החיוניים של הציבור החרדי, הדתי, והמסורתי בישראל".
וההסבר:"בעצומה נכתב: "לקראת ההחלפה לשעון קיץ ב-1 באפריל, אנו חברי כנסת מכל סיעות הבית, קוראים בזאת לראש ממשלת ישראל לקבוע מיידית תאריך לועזי קבוע (במקום תאריך עברי "משתנה") – מוצ"ש הסמוך ל-15 באוקטובר, כתאריך יעד לקביעת שעון החורף. תאריך זה מתחשב הן בצרכי תפילה (שעת הנץ: 6:44) והן בצרכי חסכון כלכלי וניצול שעות פנאי של הציבור הרחב בישראל".
"הקואוצ'ר הכשר"[]
יעל איכנולד כתבה ב:ynet ביום 5 ספטמבר 2009 על כשר באימונים
הרב אוריאל גנזל, "הקואוצ'ר הכשר" הראשון, מסייע לפונים אליו להשתחרר מהמחסומים והסבל - תוך שימוש במקורות היהודיים. אז מהו מקומו של אלוהים במריבה בין בני זוג? איך ניתן ללמוד מהמשנה על קבלת החלטות? ומה בכלל הקשר בין יהדות לאימון? אסי דיין, שב על הספה, אנחנו מתחילים.
ועוד:"בסכסוך עם הבוס? במריבה עם בת הזוג? מרגישים חנוקים? סוף-סוף תוכלו לטפל בבעיה, ובעצמכם, באמצעות סדרת מפגשים עם הקואוצ'ר ה"כשר" הראשון – הרב אוריאל גנזל. כן, רב היישוב רבבה שבמרכז השומרון יאמן אתכם להשתחרר מהמחסומים והסבל, תוך שימוש במקורות יהודיים.
ומסיימת את הכתבה:"בין אימון לתפילה הרב גנזל שוקד גם על ספר בנושא אימון יהודי-ייעודי עם הסופרת והעיתונאית ענת לב-אדלר. במקביל הוא מעביר סדנאות בנושא "הכנה לחיים" ואחראי על הקמתה של חברת אימון בשם "אמן, כן יהי רצון" - משחק מילים על כפל המשמעות ב"אמן" כמילת קריאה, לבין "אמן" כציווי.
עמותת "מלח הארץ"[]
הרב אוריאל גנזל הקים את עמותת "מלח הארץ" לעזרה הדדית בשומרון הוקמה לפני יותר מארבע שנים, לאור המצב הכלכלי שהחמיר בשומרון ועל רקע ההידרדרות הביטחונית. הגרעין המייסד הורכב ממנהלי גמ"חים קטנים ביישובים, עד שהרב גנזל, רב היישוב רבבה, החליט להפוך את העזרה למקצועית, יעילה ומכובדת.
תאור על פעולותיה הובא בכתבה:"הגודל של המבצע הצריך היערכות עוד לפני פורים. היקף הפרוייקט עומד על למעלה ממאה אלף שקלים. במסגרת 'קמחא דפסחא' מחולקים סלי מזון בסיסיים עם תוספות לפי הצורך, תלושי מזון למרכולים הגדולים וכן ביגוד לחג שנמכר בזול במיוחד בבזאר שעורכת העמותה. "הביגוד נמכר בזול, אך לא בחינם. אין אצלנו חינם", מסביר הרב גנזל. "חינוכית זה לא טוב ? מי שמתרגל לקבל בחינם מזלזל במתנה, ובסופו של דבר זה מבזה גם אותו. את סלי המזון הקבועים אנו נותנים במחיר סמלי של בערך 40 אחוזים משווי הסל, ואנשים מודים לנו על האפשרות לשלם".
בהתאם לדגשים אלו נבחר השם "מלח הארץ": "הרעיון הוא לשמור על כבוד המקבלים, לומר להם: "אתם מלח הארץ. אחרי שנוציא אתכם מהמצוקה הנוכחית, תוכלו גם אתם לעזור לאחרים". בלוגו שלנו לא תראי יד מושטת לעזרה, כיוון שהתנועה היא הדדית ? היום תורמים לכם, מחר תוכלו להיות תורמים שלנו".
המקור: חגית רוטנברג צדקה משקמת - העיתון בשבע גליון 139