ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
עטיפת סיפרו
אליה שמואל הרטום (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, (15 ביוני 1887) - כ"ג באדר א' ה'תרכ"ה- (25 בפברואר 1965), (Elia Samuele Artom) יליד טורינו שבאיטליה, שימש ברבנות בקהילות רבות באיטליה ובמושבותיה: בפירנצה ובטריפולי שבלוב. מנהל בית המדרש לרבנים ברומא. היה מורה בבתי ספר תיכוניים באיטליה ובארץ ישראל. דוצנט באוניברסיטת פירנצה. נפטר בעת שהות זמנית ברומא והובא למנוחות בירושלים.
בנו הוא הרב מנחם עמנואל הרטום
הרצאה 85 04-05-22- סיפורה של משפחת הרטום - עשרת ימי תקומה מפי נעמי גלודנברג (הרטום)
במסגרת הסדרה יהודי איטליה מהכורסה
ראו גם[]
- יהדות רומא יום התורה - לזכרו של הרב
- תורת חיים
תולדות חייו[]
היה נשוי ליעל (אחותו של משה דוד קאסוטו) להם נולדו חמישה ילדים: דבורה שנפטרה בגיל שבע, מנחם, דוד - נפטר בשנות העשרים לחייו מדלקת קרום המוח, מאיר - ניצל בדרך נס מהנאצים, נישא בארץ ונפטר במגפת הפוליו וראובן (אשר נהרג במלחמת השחרור). ועמנואל.
פירושו המדעי-עממי למקרא[]
פרופ' א"ש הרטום התפרסם במדינת ישראל ובעולם היהודי כולו, הודות לפירושו המדעי-עממי למקרא. הפירוש מבוסס על המסורת ועל פרשנות המקרא. בנוסף, תרגם ופירש את הספרים החיצוניים ועל כך זכה בציון לשבח משופטי פרס טשרניחובסקי תשכ"ו. עבודתו המדעית והספרותית השתרעה על שטחים רבים של מדעי היהדות.
מאת דוד פיאלקוף כ׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב (21/02/2022 10:43) בתוך יהדות, שבת [19:47, 2/23/2022] Daniel Ventura: הפרשן האמיתי שכתב את "פירוש קאסוטו לתנ"ך" מי שכתב למעשה את החיבור הידוע כ"פירוש קאסוטו לתנ"ך" הוא גיסו, הרב פרופסור אליה שמואל הרטום, שהיה בקי בשפות עתיקות ובריאליה מקראית. למרות הפירושים החדשים שדחקו את מקומו, יש ליצירתו מקום גם בימינו
לפני כמה שנים, באחד מימי טבת המעוננים, הייתי מהלך ברחוב בצלאל בירושלים סמוך לבית העם (המכונה היום מרכז ז'ראר בכר). בפינת הרחוב, על גדר האבן, ראיתי ארגז ובתוכו ספרים ישנים מאובקים. הספרים שכבו על הצד כששדרתם פונה כלפי חוץ, ועליהם אותיות זהב דהויות על רקע שחור. הצצתי באותיות והצלחתי להבחין בכמה מהמילים שהיו כתובות על השדרה: "מלכים", "ישעיה", "תהלים". ספרי קודש מתגוללים בחוצות, ועוד מעט ירד הגשם. אספתי את הספרים והבאתים לביתי. ניערתי מהם את האבק ופתחתי אותם וראיתי שזהו פירוש לספרי התנ"ך. לא הכרתי את הפירוש ולא ידעתי את טיבו, אז פתחתי בפרשת השבוע – פרשת ויחי. עיינתי בברכת יעקב לבניו לראות כיצד מתפרשים הפסוקים המופיעים שם – כגון הכתוב החידתי "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים", או הפסוק המפתיע במיקומו "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה" – וראיתי כי הם מתבארים בספר בשפה ברורה, תוך הצגת דרכים שונות להבנת הכתובים. המשכתי לקרוא עוד ומצאתי בו אוצר של פירושים השאוב מדברי רבותינו הראשונים, והפירוש כתוב בשפה ברורה, ודבריו מאירים את הכתובים. עוד ראיתי בו פירושים חדשים מבוססים על מקורות חיצוניים, כגון פירושו לפסוק "וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם", שנתבאר על פי מנהג המצרים המתועד בתעודות מצריות.
לקריאת הכתבה במלואה הפרשן האמיתי שכתב את "פירוש קאסוטו לתנ"ך"
חיי ישראל החדשים[]
תוכנית יום עיון במלואות 20 שנה לפטירתו של הרב מנחם עמנואל הרטום
ספרו "חיי ישראל החדשים" יצא לאור לאחר פטירתו על ידי בנו מנחם עמנואל הרטום, והוא מהווה סיכום ותמצית של משנתו. לפיה "אין קיום לעם ישראל ולמדינת ישראל ללא התורה". וכי התורה אינה אך ורק מה שנקבע בתלמוד ובשלחן ערוך, אלא התורה עצמה דורשת שדרכי שמירתה תתפתחנה ותיקבענה בכל דור ודור בהתאם לצרכיו ולנסיבות. כמו כן הוא טוען כי אפשר לקבל את התורה כיסוד לחוקת מדינת ישראל גם מצד אלו שאינם מאמינים בעיקרי התורה גופה. וכי אם הנהגת התורה תהיה לפי האמור בספר יהיה אפשר יהיה לגשר בין 'דתיים' לבין 'בלתי דתיים' לטובת העם כולו.
בנו מנחם עמנואל הרטום היה העורך של העלון לליבון בעיות השעה תורת חיים, אשר עסק בנושאים אשר הועלו בספרו :"חיי ישראל החדשים".
ספר המשפחה[]
- ראו גם:Elena Lea Rossi Artom
