הקתדרא דמשה

המקור: facebook הקישור מטה

ארכיאולוגיה תלמודית Talmudic Archaeology MtleSapy 30oncso,f nlS2u01alfre8adm · ה-"קתדרא דמשה" ומושבי האבן בבתי הכנסת הקדומים:

1. ה-"קתדרה" או ה-"קתדרא דמשה" הוא כינוי רווח לאחד מחפצי הריהוט של בית הכנסת הקדום- מושבי אבן בודדים מכובדים ומפוארים יחסית שהתגלו בעיקר בסמוך לקיר החזית הפנימי של בית הכנסת. במקורות חז"ל, הכינוי הזה לא מופיע בצורתו הזאת במשנה או בתלמוד אלא רק בפסיקתא דרב כהנא (א ז), שם רבי אחא ציין בנוגע לכסא של שלמה "כהדא קתדרא דמשה". במספר מדרשים אחרים נזכרים רק "קתדראות" כמושבים מכובדים ומפוארים עם או בלי קשר או זיקה למשה או לבית הכנסת ופעם אחת (שמות רבה, מג ד) מוזכר ביחס לנאמר "ואשב בהר" (דברים ט ט): "אמר ר' דרוסאי: קתדרא עשה לו כקתדרא של אסטליסטיקין" (חכמים או עורכי דין). העניין הרב במופע השם הזה נובעת מכך שהוא מופיע כבר באוונגליון של מתי (כג 6-1), שם בביקורת המפורסמת נגד הפרושים צוין "כיסא (Kathedra) משה" שעליו יושבים החכמים לאות כבוד:

"אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר: על כ י ס א מ ש ה ישבו הסופרים והפרושים. לכן כל אשר יאמר לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אומרים הם ואינם עושים...ועושים כל מעשיהם להיראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפיליהם ומגדילים את ציציותיהם. ואוהבים את הסיבת הראש בסעודות ואת מושבי בראש בבתי הכנסיות" (מתי כג 6-1)

2. עוד לפני שנחשף הממצא הארכאולוגי הרלבנטי, היו חוקרים שהצביעו על הזיקה שבין "כסא משה" של מתי ובין מה שנאמר בפסיקתא דרב כהנא הנ"ל ומכאן שהכינוי במתי אינו אלגורי או מטאפורי כפי שאולי ניתן לפרש אלא כינוי למושב ממשי. חוקרים שונים (ססיל רות', ל"י רחמני) שיערו שהכוונה היא למושב שבו הייתה מונחת התורה ושהכוונה ל-" קתדרא של (אורייתא) דמשה"; יש שקשרו בין המושב הזה ובין קריאת התורה ושבו ישב הקורא או מי שאמור היה לעלות לתורה/לקרוא; היו שראו בכך לא מושב ממשי אלא מעין אנדרטת זכרון לאבן שישב עליה משה במהלך מלחמת עמלק ואחרים פירשו שמדובר במושב סמלי שבו ישב הדיין כהמשך לתפקידו הקדום של משה (מאיר בר אילן); לעומת זאת, חננאל מאק הראה כיצד בכמה כתבי יד של המדרשים (בעיקר אלו מימי הביניים), הכינוי השתבש (או אולי כך היה במקור) ל-"קתדרה דדרושה" (ה-"מ" נפרדה ל-"ר ו"), כלומר הכסא שבו ישב הדרשן בבית הכנסת הקדום. במספר מקורות בספרות חז"ל מוזכר הכסא שעליה ישב החכם ובמדרש (שיר השירים רבה א ג) סופר על האבן שבה ישב ר' אליעזר בן הורקנוס: "האבן הזאת דומה להר סיני" אך לא נאמר שמדובר בקתדרא או קתדרא דמשה. רוב החוקרים מניחים שהכוונה היא למושב של אחד ממכובדי או מנהיגי בית הכנסת ולא בהכרח של הדרשן או החכם.

המאמר של לוין (עמ' 63-60 והפניות למחקרים קודמים שם): https://www.ybz.org.il/.../dbsAttachedFiles/Article_60.5.pdf המאמר של מאק: https://www.ybz.org.il/.../dbsAttachedFiles/Article_72.4.pdf המאמר של בר אילן: http://www.jstor.org/stable/pdf/24164400.pdf...

3. הממצא הארכאולוגי: שרידי מושבי אבן ייחודיים בקונטקסט של בית הכנסת התגלו במספר בתי כנסת בארץ ישראל ובתפוצות. הקדום ביותר מבחינה כרונולוגית הוא זה שבאי דלוס שבים האגאי (המאה הראשונה לפנה"ס) אך רובם מאוחרים יותר- זה שבדורא אירופוס (מאה שלישית, אם כי סוקניק עצמו שחקר את דורא אירופוס לא השתכנע שמדובר גם כאן ב-"קתדרא דמשה") ובעיקר אלו שהתגלו בארץ ישראל: שרידי מושבי אבן התגלו בבית הכנסת שחפר נחום סלושץ בראשית שנות ה-20 בחמת טבריה (לא בית הכנסת המוכר היום בחמת טבריה אלא צפונית אליו) שנעלם אחרי החפירות ומוכר רק מהציורים של החפירה. מושב האבן המפורסם ביותר נחשף ב-1926 בחפירות שנערכו בכורזים כולל כתובת מפורסמת שעל פירושה נחלקו כבר ראשוני החוקרים עד היום (על כך, בפוסט נפרד). הוא מוצג היום במוזיאון ישראל ואילו העתק שלו נמצא באתר עצמו היכן שהחוקרים משערים שבו הוא ניצב (הוא לא התגלה במקומו אלא מושלך כמה מטרים כלפי מזרח).

המאמר החלוצי של סוקניק: http://www.jstor.org/stable/pdf/23580377.pdf... הדיווח על מושב האבן החדש בח' כור: http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=24903

א"ל סוקניק היה זה שזיהה את מושב האבן בכורזים כמו זה שנחפר בחמת טבריה כמה שנים לפני כן (אם כי, כנראה שזה היה דווקא יוסף קלאוזנר שבהשלמה למאמר של ש' קרויס הציע שמושב האבן מחמת טבריה הוא קתדרא דמשה) וזה שבדלוס (נחפר ב-1912-1913), עם ה-"קתדרא דמשה" של המקורות הספרותיים. מאוחר יותר, התגלו בחפירות בית הכנסת בעין גדי שרידי מושב מדורג בצמוד לבימת ארון הקודש וגם הוא זוהה על ידי החופרים כ-"קתדרא דמשה". בחפירות שנערכות בשנים האחרונות בח' כור בגליל המזרחי, התגלה מושב אבן גיר משולב בספסל בקיר הדרומי של בית הכנסת מהתקופה הביזנטית. ראוי להדגיש שעד עתה לא התגלתה שום כתובת שבה נאמר במפורש המונח "קתדרה דמשה" אם כי בכתובת בדלתון, יוסף נווה קרא את המילה "קיתדרה" ואולי הכוונה לסוג מושב כזה. לאחרונה, טענה קרן קירשנבוים בספרה על ריהוט הבית במשנה שהמושבים בדלוס ובחמת טבריה מפוארים יותר מאשר אלו בכורזים ובעין גדי ולכן אפשר שדווקא הראשונים אכן הם "קתדרה דמשה" בעוד האחרונים הם "איצטבא" כפרשנותו של אפשטיין לכתובת כורזים המציינת "סטוה" ולא קתדרה. לדעתה, ה-"קתדרה" בלשון חז"ל אינה זהה תמיד לקתדרה היוונית-רומית אלא קרובה יותר לכסאות המפוארים- התרונוס.

למאמר עם תמונות מפורטות וציטוטים שונים (באנגלית): http://www.bible.ca/.../Moses-Seat-Metaphor-Pride-reader...

4. המושבים הללו נמצאו כמושבים עצמאיים (כורזים, חמת טבריה ודלוס) או מחוברים לקיר או לספסל (עין גדי, ח' כור) ובדרך כלל בזיקה לקיר החזית שבו הייתה בימת ארון הקודש כשגב הכיסא היה סמוך לקיר ופני היושב היו מופנים לתוך האולם- כבר סוקניק בזמנו הזכיר בקשר לכך את התוספתא במגילה (ג כא) המזכירה את הזקנים- שפניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקודש. זאב ייבין הציע בשחזור שלו את פנים הקיר הדרומי שבכורזין שהמושב ניצב על הבמה המקבילה של בימת ארון הקודש שבה קראו בתורה (היא לדעתו ה-"סטוה" שבכתובת) ואילו המושב עצמו (הקתדרא דמשה) שימשה את הקורא בתורה או את אלו שנקראו אליה. לעומת זאת, במושב שהתגלה בח' כור, ברור שהאפשרות הזאת לא ישימה שכן המושב היה מחובר לספסל ונפרד מהבימה שהתגלתה בסמוך. ישראל לוין ציין שהקתדראות הללו מוכרים גם מההווי הפגאני והנוצרי ולפיכך שיער שכמו במקרים אחרים בנוגע לריהוט בית הכנסת, היא "יובאה" אך בניגוד למקדשים ולכנסיות, שם היא שימשה רק אדם אחד, כאן היא יכולה הייתה לשמש דמויות שונות בנסיבות משתנות ובמעמדים שונים. הוא גם הציע לא להפריז בחשיבותו הרעיונית של המושב- היא התגלתה במספר מועט של בתי כנסת (כמובן שהיו יכולים להיות גם כסאות עץ שלא נשמרו), לא יוחסה לה משמעות רעיונית כבדת משקל ובסופו של דבר, מדובר על ריהוט סטנדרטי שהיה קיים גם במרחב מסביב.

אני מוכרח לציין שעל אף הדיון המחקרי הלא מבוטל שקיים בקשר ל-"קתדרא דמשה", אני לא השתכנעתי לחלוטין שהמושבים המכובדים שהיו לראשי בתי הכנסת המוזכרים במקורות הספרותיים (אלו מוזכרים במפורש באותו קטע של מתי ובמקורות נוספים) ואלו שהתגלו בממצא הארכאולוגי, אכן קיבלו את הכינוי "קתדרא דמשה"- אין לכך עדיין הוכחה ארכאולוגית או אפיגרפית ישירה וגם את המקורות הספרותיים הבודדים שמזכירים את המונח הזה, לא בהכרח קשורים לבית הכנסת דווקא.

• המקור: FACEBOOK

בבית הכנסת העתיק בכוזרית

בית הכנסת הוקם כנראה בתחילת הספירה ועמד על תילו עד המאה השביעית לספירה. בית הכנסת היה במרכזה של העיר והיה בנוי בזלת לרבות הרצפה. בבית הכנסת היה אולם תפילה מרכזי שניצב על 12 עמודים מרכזיים, שנועדו להחזיק את הגג. לאורך שלושת הקירות הושמו ספסלים מדורגים. אחד הפריטים המעניינים והייחודיים הינו הקתדרא דמשה. על הכיסא נחקקה כתובת ארמית שתרגומה: זכור לטוב יודן בן ישמעאל, שעשה את העמודים ואת המדרגות מכספו, יהיה חלקו עם צדיקים.

תמונות מבית הכנסת

הקתדרה - צולם בשנת 2007 - צילם:Effib ויקישיתוף

קתדרא דמשה - חמת טבריא

• המקור:בית הכנסת העתיק בכורזים