הקרב על מעברות הירדן 1918

המפה נטענת...

אתרי הסיור (מהצפון לדרום): גשר אום-שורט, עוג'ה א-תחתא - מושב מפקד הכוחות, ואדי מלחה - בסיס הגדודים העבריים El Ghoraniye Bridge היום גשר אלנבי, מעבר "מצודת היהודים" - קצר אל-יהוד וגשר עבדאללה (האתר האחרון אינו קשור לקרב על מעברות הירדן)

הקשה על הסימן תציג לפניכם פרטים על האתר

ראו מטה את מפת שלושת המערכות שהתנהלו באזור במלחמת העולם הראשונה

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

הסיור באתרי הקרב על מעברות הירדן 1918 התקיים ביום חמישי, 20 פברואר 2014, מטעם העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, בהדרכת ערן תירוש. הוא כלל ביקור במעברות הירדן: גשר עבדאללה וגשר אלנבי, אתר הטבילה, וואדי מלחה ותצפית על מעבר אום שורט

מעברות הירדן

מעברות הירדן[]

ראו ערך מורחב:מעברות הירדן

מעברות הירדן הן האתרים בהם מי-הנהר נמוכים והגדות משני צידי הנהר הן מישוריות יחסית, כך ניתן לעבור את הדרך ולחצות את נהר הירדן. כבר בתקופת המקרא הם שימשו זירות לחימה. בעידן המודרני, היה להם שימוש אזרחיבימי שלטון האימפריה העות'מאנית הוקם גשר עץ. מימי שלטון המנדט הבריטי, יש גשרי ביטון על הנהר ומתנהלת עליהן תנועת אנשים ומסחר.

במקרא מוזכרים "מעברות הירדן" בהקשרים של לחימה

	* וְהָאֲנָשִׁים, רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן, עַל, הַמַּעְבְּרוֹת; וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ--אַחֲרֵי, כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם (יהושע,ב') וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי, כִּי-נָתַן ה' אֶת-אֹיְבֵיכֶם אֶת-מוֹאָב בְּיֶדְכֶם; וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב, וְלֹא-נָתְנוּ אִישׁ, לַעֲבוֹר" (שופטים ג' 28) וַיִּלְכּוֹד גִּלְעָד אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, לְאֶפְרָיִם.

במלחמת העולם הראשונה היו מוקד קרבותוזה היה נושא הסיור.

תמונה מהמערכה[]

Fighting across the Jordan an attack on Shunet Nimrin — **הקרב על שונת נימרין** (בציור היכן שעולות תמרון עשן) נמצאת בדרך נגשר אלנבי (אז El Ghoraniye Bridge ) לבלגה ולא-סלט בעבר הירדן
הסבר:
image: a view from high ground across the Jordan valley. The river meanders across the composition in the middle distance, with a swathe of greenery bordering it and distinguishing it from the surrounding drier and rockier soil. A suspension bridge and a pontoon bridge cross the river at separate points, and horse-drawn carts and columns are visible moving along a road that crosses the river at the suspension bridge. In the foreground is a hut, a military truck and some resting camels. Further in the distance puffs of smoke show artillery fire where fighting is going on at the far edge of the valley, with steep slopes in the background. History note James McBey 30 April 1918.
} המקור:מוזיאון המלחמה האימפריאלי

בית הערבה - קבר אחים[]

ראו ערך מורחב: בית הערבה - קבר אחים

ביקור_ב"קבר_אחים"_בבית_הערבה_ההיסטורית — ביקור ב"קבר אחים" בבית הערבה ההיסטורית

ביקור ב"קבר אחים" בבית הערבה ההיסטורית

האתר הראשון בו בקרנו קשור למלחמת העצמאות, כאשר תושבי בית הערבה נאלצו לנטוש את ביתם, אך השאירו במקום את החללים שנקברו בבית הקברות. בית הקברות המקורי חולל על ידי הערבים לאחר הנסיגה מחוף הצפוני של ים המלח במאי 1948. הקברות אותרו ונכרה קבר האחים באתר בית הערבה ההיסטורי,ועלךיו הוקמה מצבה מטעם משרד הבטחון.

על המצבה הונצחו שמות החללים:
נמרוד שכטר, לוחם פלמ"ח שנהרג בתאונת אימונים; יעקב לביא וזאב לוונטל, חברי קיבוץ שנרצחו ביריות על גדת הירדן; אברהם בן-אברהם, מעפיל אלמוני מעיראק שמת עם הגיעו לארץ המובטחת; גדעון קורנל, בנם של דויד וחנה קורן, ממייסדי הקיבוץ. בגיל שנתיים טבע בבור ברפת. שמו האמיתי של המעפיל האלמוני "אברהם בן-אברהם" התברר כאליהו עבד-אל נאבי.

המקור: אורי איציק - תפוז

על איתור אתר הזכרון של חללי בית הערבה

לאחר מלחמת ששת הימים יוסקה הררי לבקשת אם חברו נמרוד שכטר, נסע אל בית הערבה במטרה ולאתר את קברו של שכטר. השטח עדיין היה שטח צבאי סגור והצריך אישורים וליווי של כוחות הביטחון. אל יוסקה הצטרף עודד זראי (זערור) כתב קול ישראל ובקיא בערבית על בוריה. בהגיעם למקום לא נמצא בית העלמין של קיבוץ בית הערבה. לאחר חיפושים מצאו השניים את רצפת הרפת וכך הגיעו למקום בו אמור היה להיות בית העלמין. לאחר מכן נסעו השניים ליריחו בניסון לדובב מקומיים ונתקלו בסירוב. להצעת מפקד צה"ל ביריחו הם פנו לפגישה עם מי שהיה ראש עיריית יריחו לפני מלחמת העצמאות.

ראש העיר לשעבר שהתלווה אליהם והסביר שהוא הכיר את המקום היטב כיוון שהיה בידידות עם תושבי הקיבוץ. הוא סיפר לשניים כי ברבת עמון ישנם מפות מקוריות המתעדות במדויק את מיקום בית העלמין.

לאחר מספר ימים השיג ראש העיר לשעבר את המפות ויחד עם עודד זראי סימנו את המקום בו שכן בית העלמין לפני בניית גשר עבדאללה וסלילת הכביש במקום.

לדברי יוסקה הררי האדמה שבמקום נסחפה עם השנים ובולדוזרים שעבדו לסלול את הכביש גרפו את האדמה והורידה אותה בשני מטר בקירוב, כך שמעולם לא נמצאו עצמות במקום, וקבר האחים הוקם במקום בו אמורים היו להיות הקברים.

המקור: יובל מלחי אתר היסטוריה מפי יוסקה הררי

גשר עבדאללה[]

ראו ערך מורחב:גשר עבדאללה

גשר עבדאללה, על שמו של על שמו של עבדאללה הראשון - מלך ירדן, הוקם בימי השלטון הירדני. הוא היה חלק מהכביש הראשי שקישר בין ירושלים לעמאן. הוא היה עשוי בטון וקורות פלדה. הגשר ממוקם קילומטרים אחדים צפונית לים המלח, דרומית ליריחו.

במהלך מלחמת ששת הימים, ביום 7 ביוני 1967, פוצץ הגשר על ידי חבלנים מחטיבת הראל (חטיבה 10), ומאז לא שוקם ולא נעשה בו שימוש. את מקומו תפס גשר אלנבי, המשמש, מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן ב-1994 כמעבר גבול בין שתי המדינות.

היום הגישה לגשר היא רק באישור שלטונות הבטחון.

מעבר קצר אל-יהוד - "ארץ המנזרים"[]

ראו ערך מורחב: מעבר "מצודת היהודים" - קצר אל-יהוד - כולל סרטון על אתר הטבילה

המערכה_על_נהר_הירדן_-_1918_-_מבט_ממעבר_קצר_אל-יהוד_(מצודת_היהודים) — המערכה על נהר הירדן - 1918 - מבט ממעבר קצר אל-יהוד (מצודת היהודים)

המערכה על נהר הירדן - 1918 - מבט ממעבר קצר אל-יהוד (מצודת היהודים)

המעבר על נהר הירדן מכונה בערבית "אל מע'טס" - הטבילה שבו מעברה להולכי רגל במי הירדן.

מצודת היהודים היא קצר אל-יהוד שימשה מפקדה של הכוחות האוסטרליים במלחמת העולם הראשונה (ראו ציור מימין)

באתר מצויות היום חמש כנסיות, ארבע מהן השייכות לכנסיות המזרחיות: חבשית, סורית, יוונית אורתודוכסית ומנזר דיר חג'לה (אליו הובילה כניסה נפרדת) ואחת קתולית.

בתצפית ניתן הסבר על הרקע לקרב על מעברות הירדן. לאחר כיבוש ירושלים על-ידי גנרל אלנבי באוקטובר 1917, המשיכו הכוחות הבריטים בלחימה לשם השלמת כיבוש ארץ-ישרל והכרעת הצבא העותמ'אני.

כיבוש עבר הירדן היה עשוי לסייע להשגת המטרה בדרכים הבאות:

ריתוק הכוחות העותמ'אנים לעבר הירדן ומניעה לכך שיחושו לעזרת הכוחות הנסוגים בארץ ישראל
איום על מסילת הברזל החיג'זית ששימשה עורך אספקה ראשי לצבא העותמא'ני.

היום שלוש ניסיונות לכיבוש מעברות הירדן. רק הניסיון השלישי,בספטמבר 1918, בעזרת הגדודים העבריים נחל הצלחה ועך בסיור במעבר אום-שורט.

המנזרים קשורים למעשהו של תלמידו של ישו הנוצרי יוחנן המטביל, שטבל בנהר הירדן. מקום הטבילה הפך למרכז נוצרי רב חשיבות. סודרו כאן מתקנים לצל ןלמנוחה ושהייה לצליינים. הותקן שם גרם מעלות ביטון היורד עד נהר הירדן ממש. מכאן נוטלים מים ללטבית תינוקות ולסגולה נגד מכות ומחלות. כמו כן, באים לכאן עם תכריכים וטובלים אותם במי הירדן. באתר נערכים חגיגות ביום 6 בינואר. ^[1]

המעבר מוקם באתר המשוער בו עברו בני-ישראל את נהר הירדן עם יהושע בן-נון

	הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית, אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ, עֹבֵר לִפְנֵיכֶם, בַּיַּרְדֵּן... וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ, בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן, הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה; וְיַעַמְדוּ, נֵד אֶחָד...וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, עַד-הַיַּרְדֵּן, וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם; וְהַיַּרְדֵּן, מָלֵא עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו, כֹּל, יְמֵי קָצִיר. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד-אֶחָד, הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן, וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח, תַּמּוּ נִכְרָתוּ; וְהָעָם עָבְרוּ, נֶגֶד יְרִיחוֹ. יז וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית-יְהוָה בֶּחָרָבָה, בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן--הָכֵן; וְכָל-יִשְׂרָאֵל, עֹבְרִים בֶּחָרָבָה, עַד אֲשֶׁר-תַּמּוּ כָּל-הַגּוֹי, לַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן.(ספר יהושע ג/, י"א-י"ז

מעבר מצודת היהודים יובל מלחי — האתר בפברואר 2014
התמונות באדיבות יובל מלחי אתר **קטעים בהיסטוריה** לאלבום התמונות הקש *כאן*

]]

גשר אום-שורט[]

ראו ערך מורחב:גשר אום-שורט

שלט מעבר אום-שורט — צילם:אמיר כהן קלונימוס - אתר עמוד ענן

'

גשר אום-שורט הוא כינוי למעבר על נהר הירדן, אשר בו עברו הגדודים העבריים בדרכם לכיבוש עבר הירדן ביום 22 ספטמבר 1918. נכללו בהם : "גדוד 38 של קלעי המלך" הקולונל פטרסון ושתי פלוגות מ"גדוד 39 של קלעי המלך" בראשות הקולונל אליעזר מרגולין.

ביוני 1918 הם הגיעו לארץ ישראל והוצבו בקו החזית מצפון לירושלים לאורך קו שתי העוג'ות. בספטמבר 1918, במערכה הסופית על הארץ, הם השתתפו בקרב בבקעת הירדן ליד אום-שורט, מצפון ליריחו, ובחציית הנהר מזרחה. לאחר מכן שימשו זמן קצר כחיל מצב בעיירה א-סאלט שבעבר הירדן.

לאחר מלחמת ששת הימים שימש המעבר את תנועת התושבים הערביים והיה למעבר הסחורות בין ארץ ישראל לבין עבר הירדן. התנועה במעבר זכתה לעידוד שלטונות מדינת ישראל, אשר קידמו את המעבר החופשי בין שתי הגדות לירדן.

היום האזור הוכרז בתור ביצת ואדי מלחה