הקסטל הוא שמו של כפר ערבי ששכן בהר מָעוֹז. הכפר הערבי היה הבנוי על שרידי מצודה רומית בשם "קַסְטֶלּוּס" ( Castellum). במלחמת השחרור התמקמו ערבים חמושים בכפר ופגעו בתחבורה העברית שעברה לרגלי ההר, בגרך ירושלים-תל אביב. הכפר נכבש לאחר קרבות.
לאחר המלחמה הוקמה באזור מעברה לעולים מכורדיסטן שנקראה "מעוז ציון א' ".
מלחמת העצמאות[]
הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
בחודשים ינואר ופברואר של 1948, בתחילת מלחמת העצמאות, פעל אהרון חיים כהן, מייסד המחלקה לפועל הערבי של |ההסתדרות, להסדרת הסכמי שלום עם הכפרים שבעיבורה של ירושלים ובהם אל-קסטל. בחודשים לאחר מכן לוחמיו הבלתי סדירים של עבד אל-קאדר אל-חוסייני לא הורשו להישאר בכפר ונאלצו לשוב לבסיסם בבית סוריק[1].
בהמשך המלחמה שימש המשלט "קו חסימה" בדרך לירושלים, והיווה נקודת שליטה על הדרך מן השפלה לעיר הבירה. קרבות קשים וסיפורי גבורה כרוכים במאבק השליטה שהתקיים במקום. בשנת 1948 הייתה על ראש גבעה זו עמדה ערבית, שחלשה על הדרך לירושלים ואיימה לנתק את העיר משאר היישוב בארץ. בחודש מרץ 1948, לאחר ששלוש שיירות שעלו לירושלים הותקפו ונפגעו, התקבלה החלטה לכבוש את הקסטל בכל מחיר. שלוש פעמים עבר הקסטל מיד אל יד. הפעולה הראשונה נערכה בשילוב כוחות חי"ש ויחידת הפלמ"ח. לוחמי החי"ש נבחו לחיפוי ולוחמי הפלמ"ח נבחרו לכיבוש הגבעה. הלוחמים טיפסו אל הגבעה, אבל התברר שהערבים נטשו את הגבעה, והיא נתפשה ללא קרב. הפלמ"ח עזב את הקסטל ונותרו במקום רק כ-70 לוחמי חי"ש. חלקם טירונים ועולים חדשים חסרי ניסיון. ב-3 באפריל החלה מתקפת נגד של העברים משני כיוונים. הקרבות היו עזים ומרים ולוחמי החי"ש ספגו אבדות רבות ובקושי החזיקו מעמד. במהלך הקרב הגיעה תגבורת מירושלים, אבל הלוחמים המשיכו ליפול ולהיפגע. במקביל לכך, לשמחת הלוחמים, שיירה אחת הצליחה לעבור בכביש והגיעה לירושלים. הלילה שלאחר הקרב המתיש היה גשום וקר, הלוחמים היו עייפים מחוסר שינה, מזונם מועט והתחמושת הייתה מועטת. נפגעים רבים שכבו בחוסר אונים. ב-8 באפריל לפנות בוקר, פסקו ההפגזות. עם עלות השחר עלו שלוש דמויות אל הגבעה, בתחילה הלוחמים חשבו שהם אנשי תגבורת, אולם משהתברר שהם ערבים הם נורו בידי מאיר קרמיול ונהרגו. מאוחר יותר התברר שאחד ההרוגים היה מנהיג הכוחות הערבים באזור ירושלים במלחמת העצמאות, עבד אל-קאדר אל-חוסייני. לאחר שהתפרסמה עובדת מותו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני הוכרזה 'פזעה' בכל אזור ירושלים והשפלה. התקבצו עשרות אלפי ערבים מכל האזור, כולל רמאללה ואפילו מחברון ורמלה והתקיפו את מגיני הקסטל. הלוחמים נלחמו ביאוש, בכוחות אחרונים, אחרי חמישה ימי קרבות רצופים ועם מיעוט תחמושת. עם החרפת הקרבות ועם כ-30 לוחמים שנותרו בחיים, התקבלה פקודה לסגת מהקסטל. שמעון אלפסי, מ"מ פלוגה א' מגדוד 3 של הפלמ"ח הכריז: "הטוראים יסוגו והמפקדים ייחפו מאחור". אימרה שהפכה לסמל צה"לי לדורותיו. לאחר נסיגת הכוחות, הערבים נטשו את הקסטל ויצאו להלווייתו של מפקדם, אל-חוסייני. בעקבות זאת יצאה פקודה חדשה: "יש לכבוש מחדש את הקסטל. כל הארץ מאזינה ומקווה". כוח מיומן יצא לכבוש את הגבעה בקרב קצר. ומאז נותר הקסטל בידינו.[2]חללי הקרב על הקסטל הובאו לקבורה בקברי אחים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.
גן לאומי[]
האתר הוא גן לאומי ובשטחו יש יד זיכרון לחללי הקרב על הקסטל (כולל אנדרטה שעוצבה בשנת 1980 על ידי יצחק ימין), תבליט של האזור ויד זיכרון למשוריינים שניסו לפרוץ את הדרך לירושלים. הקסטל הוכרז כאתר לשימור של המועצה לשימור אתרים.[3] באפריל 2016 נחנך חידוש פניו של הגן הלאומי קסטל. במסגרת החידושים באתר הושקעו סכומים גדולים לתכנון חדיש ויצירת סרטים ופעילויות מאתגרות עבור המבקרים באתר. במסגרת החידושים באתר הותקו שני סרטים חדשים, האחד מוקרן במבואה לאתר והשני בבור המים המשופץ מתחת לבית המוכתאר. הוצבו מתקני פעילויות מסוג ODT, המיעודות לפעילות אקטיבית ומאתגרת של קהל. הפעילות משלבת חשיבה ופעילות צוות הכרחית לדימוי אחוות לוחמים, מסירות, נאמנות, רעות, דבקות במטרה וכד'. באתר המחודש הוכשרו תעלות הקשר משנות החמישים של המאה ה-20 למעבר בטיחותי ומהנה קהל המבקרים, החדרים הפנימיים של תעלות הקשר הוסבו לחדרי שאלוני טריוויה בנושאי קרבות הקסטל המצריכים מענה בפעילות צוות. הסרט המוקרן בבור המים המשופץ שמתחת לבית המוכתאר, מספר עובדות שלא התפרסמו עד כה אודות קרבות הקסטל.
תמונות ממלחמת השחרור[]
צולמו מתערוכנ של צילומים בכניסה לארכיון הציוני בירושלים
תמונות משנת 1955[]
לקריאה נוספת[]
- עזריה אלון, אטלס כרטא, שמורות טבע וגנים לאומיים.
- יורם קניוק, תש"ח, הוצאת משכל (ידיעות ספרים) - 2010
- אשכול נבו, ארבעה בתים וגעגוע, הוצאת זמורה ביתן.
קישורים חיצוניים[]
- מדיה וקבצים בנושא הקסטל וויקישיתוף
- גן לאומי קסטל, באתר רשות הטבע והגנים
- נפל בקסטל, סרט של מרדכי קירשנבאום העוסק בקרב על הקסטל.
- סרטון, תיאור מסלול הטיול וההפעלות המקומיות בגן לאומי הקסטל המחודש
הערות שוליים[]
- ↑ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947 תל אביב : עם עובד, תשנ"א 1991. עמוד 62
- ↑ נתנאל לורך קורות מלחמת הקוממיות הוצאת מערכות
- ↑ הקסטל באתר המועצה לשימור אתרים
- קבוצה1=הגולן והגליל
- רשימה1=אכזיב • ארבל • בית הכנסת בכפר נחום • ברעם • הר תבור • חורשת טל • חורבת מנים • חמת טבריה • חצור • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מונפור • נחל צלמון • סוסיתא • ציפורי • קרני חיטין • ראש הנקרה • שדה עמודים • תל חי • תל יודפת • תל קדש
- קבוצה2=השרון והשומרון
- רשימה2=אביחיל • אפולוניה • בית אלפא • בית שאן • בית שערים • גן השלושה • הר גריזים • הר הכרמל • חוף השרון • כוכב הירדן • מבצר קאקון • מעיין חרוד • נחל אלכסנדר • נחל מהר"ל • סידנא עלי • פארק השרון • צור נתן • קיסריה • שומרון • תל מגידו • תל שקמונה
- קבוצה4=יהודה ומישור חוף יהודה
- רשימה4=בית גוברין • בית עיטאב • גן המלך • הגן הבוטני הלאומי • הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק • הקסטל • הר צובה • הרודיון • הרי יהודה • חוף פלמחים • ירקון • מאוזוליאום מזור • מגדל אפק • מורדות הר הצופים • מערות סמך • נבי סמואל • נחל רובין • סובב חומות ירושלים • עין חמד • עמק צורים • קומראן • תל גזר • תל לכיש • תל צפית
- קבוצה6=הנגב
- רשימה6= אנדרטת חטיבת הנגב • אשכול • אשקלון • ממשית • מצדה • ניצנה • עבדת • עין עבדת • עתיקות עין גדי • שבטה • תל באר שבע • תל ערד