הסקר בארץ אפרים ומנשה - 1968

מבט על תל שומרון מחומש

הסקר הארכיאולוגי עסק בבדיקת האתרים המסומנים במפות:תילים, חורבות וישובים ערבים קיימים. מתוך 450 אתרים שנמצאו באזור נבדקו 250. נמצאו אתרים נוספים שלא היו ידועים.

האתר העתיק האופייני לשטח ההר הוא "החורבה". כך גם הוא מסומן במפות. מיקומם הטיפוסי הוא בראשי "כיפות" או בקצות שלוחות שהן נקודות טופוגרפיות עדיפות. הישוב העתיק עוצב לפי המיקום הגאוגרפי ונבנה מדרגות מדרגות. אחדים מהאתרים יש להם צורת תל מלאכותי טיפוסי, לרוב בקרבת לעמקים פנימיים או לעמקים גדולים העוטרים את הרי השומרון סביב סביב.

התקופה הכנענית הקדומה

נבדקו 23 אתרים, בינהם: שומרון, תל א-נצבה, תל אל-פרעה ותל-דותן. מתוכן 18 בקרבת עמקים, מכאן שהמתיישבים העדיפו בתקופה שטחי קרקע בעמקים, ליד מעיינות מים או ליד מקורות מי-תהום גבוהים. הם חצבו בורות מים ססלע הקירטוני שאינו מחלחל. החרסים המזהים היו פכים מטיפוס "כלי אבידוס"

תל דותן - הבור של יוסף

(תמונות שצולמו בין 1894 לבין 1946)

באר יוסף בעמק דותן

מבט על הבאר

התקופה הכנענית התיכונה II

נסקרו 40 אתרים, בינהם בשכם, תל אל-פרעה (תרצה) ובדותן. בתקופה זו נוסדו לראשונה ישובים באזורי ההר חסרי מעיינות, בעמקים פנימיים קטנים ובשטחי ההר המיעורים הבנויים מסלעי גיר קשות. פיזורם הרב מעיד עח כשרם לחצוב בורות מים באבן גיר ולאטמם.

חרסים לזיהוי:הבולט בממצא באתרים שבהרי השומרון היה סיר הבישול בעל השפה המקופלת ועוד שפת קנקן מעוצבת וקערות שלהן בסיס דסקוס וטבעת.

התקופה הישראלית

בתקופה חל תהליך התיישבותי חדש המזוהה עם התנחלות שבטי אפרים ומנשה. ישובים אלו נוסדו לאחר הפסקה של 300 עד 400 שנה. הן יסדו ישובי פרזים: מעמק הירדן מזרחה עד למישור החוף במערב. בסקר התגלו 65 אתרים: 23 הוקמה על מקום ישוב קיים ו-24 במקומות חדשים. רבים הוקמו באזורי גיר קשה ללא מעיינות. שיטת צבירת המים הייתה חפירת בור למי-גשמים ואיטומו.

אתרים מוכרים: גבע, העי, בית אל ותל א-נצבה.בתקופה הישראלית ה-I יש מעט ישובים בשל דלות המקום. בתקופה הישראלית II התגלו שרידים ב-119 אתרים. המספר הר של האתרים מצביע על התרחבות שטחי ההתיישבות החל מימי דוד ושלמה עד לחורבן מלכות ישראל.

הריכוז של הישובים היה בין עמק דותן לבין נחל שכם ולכן טבעי היה שהבירה היתה תירצה ואחר-כך שומרון ולא שכם שהיה מרכז ישובי בימי הכנעני. אתרים ישראליים נמצאו בערוצי נחל קנה ונחל שילה. נמצאו שרידי המבנה בעל ארבע מרחבים. כמו כן זוהו 6 אתרים הקשורים בחרסי שומרון - בכל הכפרים שזוהו נמצאו שרידים מהתקופה הישראלית

הזיהוי לפי אולברייט כלי חרס התנחלות

התקופה הפרסית והלניסטית

חרסים מהתקופה הפרסית נלקטו ב-81 אתרים - מהתקופה ההלניסטית - 47 אתרים - כנראה היו יותר אתרים וקשה היה להבחין בחרסים היחודיים.

התקופה הרומית-ביזנטית

נמצאו חרסים ב-200 אתרים - גדולה היתה עצמת הישוב - היה ברובו חוות חקלאיות כולל גתות ובתי בד וכן בריכות מטויחות לקליטת מי-גשמים