הערך הועתק מהויקיפדיה ביום 4 ינואר 2010 וטעון השלמה המשפט_העברי 
משפט עברי הוא כינוי למכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות עבריים בכלל - החל ממתן תורה, ביניהם: המשנה, התלמוד, ספרות השו"ת והפסיקה.
בנוגע לקטגוריות המדויקות הנכללות תחת ההגדרה "משפט עברי" קיים ויכוח בין חוקרים ומשפטנים: מנחם אלון, סבור כי משפט עברי כולל את התחומים בהלכה שמקובלים כתחומים משפטיים בשיטות משפט אחרות. כמו דיני נזיקין, דיני מקרקעין ודיני עונשין. לדעתו יש להבחין בין הלכות "משפטיות" והלכות "דתיות".[דרוש מקור] לעומתו יצחק אנגלרד, סבור כי לא ניתן להפריד בין הלכות משפטיות או הלכות דתיות, וחלוקה מסוג זה אינה אלא שרירותית. דעה שלישית מביע שמשון אטינגר, הסבור כי משפט עברי כולל את כל התחומים שהיה עלינו "להמציא" אילו לא הייתה תורה (דברים שהיינו עושים גם אילו לא נקבעו כהלכה - היינו יוצרים דיני מקרקעין, דיני נזיקין וכיוצא בזה).
עקרונות המשפט העברי[]
המשפט העברי מורכב משלושה חלקים עיקריים המובאים בשלוש מסכתות עיקריות:
- דיני נזיקין - הדינים העוסקים בתשלומי נזקים שבין אדם לחברו ומובאים בעיקר במסכת בבא קמא.
- דיני שאלה הלוואה ושכירות ודיני שומרים- מובאים בעיקר במסכת בבא מציעא.
- דיני הרחקת נזיקין ומקח וממכר (קניה ומכירה) - מובאים בעיקר במסכת בבא בתרא ומקצתם במסכת קידושין.
המשפט העברי בישראל[]
אף שהמשפט במדינת ישראל הוא משפט חילוני, יש בו השפעה לא מבוטלת של המשפט העברי. במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות שמקורם במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל. דוגמאות לכך:
- תקנת השבים, שהיא העיקרון לפיו יש להקל על עבריין המעוניין לשוב בו מדרכו הרעה.
- חוק לא תעמוד על דם רעך, היונק את שמו ואת תוכנו מפסוק בספר ויקרא.
- הגנת הפרטיות
- עשיית עושר ולא במשפט
- חוק ציד חיות בר
- זכויות יוצרים. לפי המשפט העברי ישנו מושג של גניבת דברים.
- כבוד האדם וחירותו - גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה
- אינוס אישה בידי בעלה
- אזהרת עדים.
בנוסף לדוגמאות ספציפיות אלה, חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, קובע זיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". על פי השופט מנחם אלון חוק יסודות המשפט זה הצינור הפוזיטיבי המשלים חוסרים רבים סביב ההלכה. לעומתו השופט ברק טוען כי ההלכה היהודית אינה מקור מחייב, אלא מצוינת כמקור השראה, שהפירוש המקובל להם מפנה את השופט אל המשפט העברי. במשרד המשפטים פועלת המחלקה למשפט עברי, הפועלת ליישומו של חוק יסודות המשפט בהקשר זה. המשפט העברי קיבל תנופה בכך שבחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו, נקבע כי ערכיה של מדינת ישראל הם ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית. השופט מנחם אלון, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, הסביר כי השימוש, תחילה, בתואר "יהודית", נותן עדיפות פרשנית לאימוץ המשפט העברי בשיטת המשפט של מדינת ישראל.
בראשית ימי המדינה תרם רבות חיים כהן להכנסת המשפט העברי לתוך החוק הישראלי, מתוך הכרה בחשיבותו התרבותית. גם ראש ישיבת מרכז הרב, הרב צבי יהודה קוק ראה בחשיבות רבה את הטמעת החוק העברי במערכות המשפט, וקונן על כך שבתי המשפט של מדינת ישראל יונקים מהחוק העות'מאני והבריטי, יותר מאשר מהחוק העברי, בחוגים הדתיים היו אחרים שלא התלהבו מכך, ביניהם בולט ח"כ זרח ורהפטיג, שלא ראה טעם רב בשימוש "חילוני" במשפט דתי. אימוץ "מעשי" של המשפט העברי נעשה במסגרת פסקי הדין של בתי המשפט. החלו בכך שופטי בית המשפט העליון בשנים הראשונות של המדינה, כאשר הבולטים שבהם היו השופט הרב פרופ' שמחה אסף והשופט ד"ר משה זילברג. בדור שלאחריהם , הובאו מקורות המשפט העברי על ידי השופט חיים כהן והשופט ד"ר יצחק קיסטר. בדורינו, השופט אשר הירבה ביישום המשפט העברי היה מנחם אלון, שבשנותיו האחונות בבית המשפט העליון כיהן כמשנה לנשיא. מנחם אלון הגיע לשיפוט לאחר שנים של מחקר והוראה אקדמיים : הוא חיבר את הספר החשוב "משפט עברי" (3 כרכים), ועמד שנים רבות הראש המכון לחקר המשפט העברי, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מכון שהוא ייסד ואשר "הצמיח" את חוקריו ומוריו של המשפט העברי בימנו.
לקריאה נוספת[]
- יהודה ליב אשר גולאק, יסודי המשפט העברי הוצאת דביר, תרפ"ב
- מנחם אלון, המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, הוצאת מאגנס
- חיבוריו של נחום רקובר:
- אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי של המשפט העברי, ירושלים, תשל"ה
- השליחות וההרשאה במשפט העברי, ירושלים, תשל"ב
- זכות היוצרים במקורות היהודיים, ירושלים, תשנ"א
- חוק לישראל (סדרה בת 7 כרכים) - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי, ירושלים, תשנ"ב-תשנ"ח
- איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים, ירושלים, תשנ"ד
- שמשון אטינגר ואחרים, סוגיות במשפט העברי, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2006
- מיכאל אברהם, האם ההלכה היא משפט עברי?, אקדמות ט"ו וט"ז, הוצאת בית מורשה
קישורים חיצוניים[]
- אתר המחלקה למשפט העברי, משרד המשפטים
- עמותת מורשת המשפט
- גזית איגוד בתי דין לענייני ממונות
- בית הדין משפט והלכה בישראל
- משפט עברי, באתר "דעת"
- חקירות שב"כ לאור המשפט העברי, ד"ר ויגודה, ראש תחום במשרד המשפטים, אתר דעת
- תרומתו של מרכוס כהן למשפט העברי, השופט חיים כהן
- אתר דין תורה
- יאיר אטינגר, לצד חוק יסוד כבוד האדם, גם לרמב"ם יש דעה על הוצאת דיבה, באתר הארץ, 24.11.06
- חיבוריו של ידידיה צ' שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה - ירושלים:
הערות שוליים[]
מצוות ומנהגים יהודיים[]
הלכה • תרי"ג מצוות • משפט עברי • תפילה • לימוד תורה • צדקה • גמילות חסדים • שמע ישראל
משפחה: ברית מילה • פדיון הבן • זבד הבת • בר מצווה • חופה וקידושין • טהרת המשפחה • מעמד האישה ביהדות • צניעות
מוות: הלוויה • קבורה • אבלות • אזכרה • קדיש • חברה קדישא