המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

המפה נטענת...

{"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"auto","height":"350px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.799391,"lon":35.231953,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":6,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"mylocation":false,"mylocationfollow":false,"mylocationzoom":-1,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

תחילתה בתעלת סואץ, יעדה : ירושלים וסופה בדמשק

המערכה על סיני וארץ ישראל הייתה חלק ממלחמת העולם הראשונה שהתחוללה בין 28 בינואר 1915 עד 30 באוקטובר 1918.

הצדדים ללחימה:

1. מדינות ההסכמה: הממלכה המאוחדת אוסטרליה ניו זילנד צרפת
2. מעצמות המרכז: האימפריה העות'מאנית האימפריה הגרמנית

המלחמה הסתיימה בנצחון "מדינות ההסכמה".

[tch Map. Palestine, showing disposition of Forces, various dateSketch Map. Palestine, showing disposition of Forces, various dates.[http://www.iwm.org.uk/collections/item/object/205067429 מוזיאון המלחמה האימפריאלי

--

מחנה צבאי טורקי בבאר שבע

המערכה על ארץ ישראל וחצי האי סיני, הייתה חלק מהחזית הדרומית במלחמת העולם הראשונה, והיא הביאה לכיבושם של חצי האי סיני וארץ ישראל בידי בריטניה מידי האימפריה העות'מאנית.

מערכה זו הייתה בעלת חשיבות היסטורית לעם היהודי. בעקבותיה פורסמה הצהרת בלפור, וחבר הלאומים נתן לבריטניה את המנדט להקים בארץ ישראל בית לאומי לעם היהודי. היה בכך מילוי השאיפה של העם היהודי לחזור למולדתו אחרי אלפיים שנות גלות.

אקטואליה: 100 שנה למלחמת העולם הראשונה

אנשיל פיפר כתב בעיתון הארץ ביום 10 בינואר 2014 על חזית חדשה במלחמת העולם הראשונה

	אי-ההסכמה בבריטניה בנוגע להנצחת המלחמה נובעת בין השאר מהעובדה שגרמניה היא כיום בעלת ברית ושותפה מרכזית באיחוד האירופי. דעות ההיסטוריונים הבריטים חלוקות בשאלה האם המלחמה היתה מאבק למען חופש ונגד שאיפות ההתפשטות של גרמניה הקיסרית - או מלחמה למען שימור האימפריה הבריטית. אלה שגורסים בתשובה השנייה מאמינים כי שני הצדדים חולקים את האשם ושעל מזבח זה הקריבה האליטה הבריטית את חייהם של מיטב בניה, 886,939 חיילים, יותר מ-2% מאוכלוסיית הממלכה.

נדמה לי כי הערך "המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה (להלן) והנילווים אליו, תומך באחת הגירסאות.

רקע

ערך מורחב: מלחמת העולם הראשונה

"מלחמת העולם הראשונה", או כפי שכונתה בזמנו, "המלחמה הגדולה", התרחשה בין השנים 1914-1918, והייתה המלחמה הראשונה שבה היו מעורבות מרבית מדינות אירופה.

המלחמה התקיימה בחמש חזיתות עיקריות:

• החזית המערבית: אזור צרפת וארצות השפלה;
• החזית המזרחית: מזרח אירופה, גבול האימפריה הרוסית;
• החזית האיטלקית: בעיקר בין איטליה ואוסרו-הונגריה וגרמניה
• חזית הבלקן.
• החזית המזרח תיכונית: אזור המזרח התיכון

פירוט מלא ראו בערך הויקיפדיה העברית: מלחמת_העולם_הראשונה

הזירה הים תיכונית כללה:

• סגירת מיצרי הדרדנלים על ידי הטורקים (ובכך ניתוק של הנמלים הרוסיים בבים השחור, וניסיון פלישה בריטי לגליפולי במטרה לפתוח את המיצרים.
• מערכה בקווקז בין טורקיה לרוסיה.
• מערכה בין טורקיה לבריטניה במסופוטמיה.
• נסיונות כיבוש טורקיים של תעלת סואץ ופלישה למצרים.
• המרד הערבי בחג'אז.
• כיבוש ארץ ישראל וסוריה על ידי בריטניה.

הלחימה בחזית הים תיכונית החלה ב-2 באוקטובר 1914, פעולות האיבה הסתיימו ב-30 באוקטובר 1918 ותוצאות המלחמה נקבעו בהסכם סוור ב-10 באוגוסט 1920.

שלבים ראשונים

המערכה בסיני - המקור:ויקישיתוף

הלחימה בשלביה הראשונים הייתה ביוזמת מעצמות המרכז. אלו רצו לגמול למדינות ההסכמה על ידי חסימת תעלת סואץ בפני האימפריה הבריטית. בהמשכה התהפך הגלגל ובריטניה החליטה על כיבוש חצי האי סיני, ארץ ישראל וארצות נוספות במזרח התיכון. בסוף המערכה, המזרח התיכון עבר משלטון האימפריה העות'מאנית לשליטת מדינות ההסכמה: בריטניה וצרפת.

התקיפה הטורקית

הצבא העות'מאני פלש לחצי האי סיני במטרה להשתלט על תעלת סואץ ולחסום את המעבר של אוניות בריטיות למושבתם החשובה הודו, שכונתה "היהלום שבכתר". לשם כך העות'מאנים, בסיוע גרמני, בנו מסילת ברזל באורך של 300 ק"מ מעפולה עד לחצי האי סיני. חלקה הראשון הגיע בשנת 1915 לבאר שבע ומשם המשיכה דרומה עד לקדמת חצי האי: ניצנה וקוסיימה. היא הייתה אמורה להגיע עד לקרבת תעלת סואץ.

הקרב על התעלה

הקרב על התעלה נפתח ב-2 בפברואר 1915 כאשר הטורקים תקפו את הכוחות הבריטיים סמוך לעיר סואץ. המטרה הייתה לחסום את המעבר בתעלה - "עורק החיים של האימפריה הבריטית".

על משימה זו הופקד קרס פון קרסנשטיין מהצבא הגרמני. הוענקה לו דרגת סגן אלוף של הצבא העות'מאני ותואר הכבוד הטורקי "בק". היה אחד מ-70 החברים של המשלחת הצבאית תחת פיקודו של אוטו לימן פון סנדרס, שהייתה אמורה לסייע בהדרכה ובפיקוד על כוחות העות'מאניים. הוא מונה לעמוד בראש המטה של הארמיה ה-VIII של הצבא העות'מאני.

למרות התנאים הפרימיטיביים הצליחו קרס פון קרסנשטיין ומפקד הארמיה ושליט אזור סוריה אחמד ג'מאל פאשה להוציא לפועל, תוך פרק זמן קצר, משימה שלא בוצעה בממדים דומים בעבר - העברת כוח עצום דרך מדבר סיני כדי לכבוש את תעלת סואץ שהייתה בשליטה בריטית, או לפחות לחבל בתנועה בה. לצורך המשימה עמד פון קרסנשטיין בראש כוח טורקי שחצה את חצי האי סיני והעביר עמו גשר דוברות, שאמור היה לשמש את הכוחות בחציית התעלה. המשימה יצאה לדרך בינואר 1915. בשל שליטת הבריטים בים התיכון לא יכול היה הכוח לצעוד לאורך קו החוף הצפוני של חצי האי סיני. הכוח, שמנה 18,000 חיילים ו-6,000 גמלים, יצא מעוג'ה אל חפיר (סמוך לניצנה של היום) לחצות את מדבר סיני.

לאחר מסע ממושך של 10 ימים, בליל 3 בפברואר הגיע הכוח לאזור שבין האגם המר הגדול ואגם תמסח. אך עם הנחתת הדוברה הראשונה על הגדה האפריקאית התגלה הכוח. החיילים ההודים של כוחות הממלכה המאוחדת הצליחו להרוג ולקחת בשבי את כל צוות כלי השיט. פון קרסנשטיין נסוג עם חייליו מזרחה. הצבא הבריטי שלא היה מוכן למשימה מן הסוג הזה, לא רדף אחרי הטורקים שהצליחו לחזור לגבול הבינלאומי בקו עקבה רפיח ללא אבידות כבדות.

קרב רומני

הפניה לערך מורחב :קרב רומני

ב-5 באוגוסט 1916 התרחש הקרב החשוב בחצי האי סיני. הצבא הבריטי הגן על מסילת רכבת וצינור מים מתוקים שתכנן להניח מקנטרה שבמצרים, צפונה, לקראת המערכה על כיבוש ארץ ישראל. בינואר 1916, הגנרל ארצ'יבלד מאריי, מונה למפקד חיל המשלוח המצרי והוא החל בהכנות ללחימה. מולו עמד הצבא העות'מאני בפיקודו של הקצין הגרמני קרס פון קרסנשטיין אשר הגיע לתעלת סואץ, ניסה לחסום אותה, נכשל ועתה הוא מנסה לבלום את הצבא הבריטי במדבר סיני.

הצבא הטורקי ניסה לשבש את התקדמות הצבא הבריטי צפונה. הוא תקף אותו בדרך העולה לארץ ישראל והציב לו מכשולים בבנית מסילת הברזל והנחת צינור המים. בנוסף לכך המדבר לא הסביר פנים לצבא הבריטי: סופות חול, שמש לוהטת ורוחות החמסין שבשו את ההתקדמות. וכך ניתן היה לקבוע כי : "כל קטע של צינור שולם בחייו של חייל בריטי וכל פס רכבת מבריק הונח תמורת גסיסתו של מחנה שלם. בסופו של דבר הצבא הבריטי הצליח במשימה, ונחל הצלחה בקרב החשוב שהיה ברומני.

כך ראש ממשלת בריטניה דייוויד לויד ג'ורג' יכול להכריז כי בריטניה קבלה על עצמה את האחריות לגרוש הטורקים מארץ הקודש.

קרב רפיח

הקרב נערך לאחר השלמת הנחת מסילת רכבת ממצרים לרפיח - צולם ליד שיח' זוויד

קרב רפיח - 8 בינואר 1917 היה יום הלחימה הראשון של בארץ ישראל, בסיומו נכבשה נקודת הכניסה לארץ. הקרב הזכיר מחזה מימי הצלבנים"חיל הרגלים התגלגל אל שדה הקטל הפתוח.
התותחנים - הטורקים כבריטים -דהרו לקראת הפעולה;
קבעו את התותחים, ראו את המטרה לנגד עיניהם ממש, וירו ישר נכחם.
והדבר המוזר מכל - היה גם יציע, מלא קהל צופים במחזה. בידואים באו והסבו על הגבעות. רועים ורועות סילקו את צאנם הצידה, ועמדו לראות במערכה.
היו אלה בבחינת שומרי טירה מימי מקדם, צופים בהאבקות אבירים, שלא נלחמו על חסדה של גבירה יפי-פיה וחמודה." (מקור=שם,עמ' 58)

המערכה הסתיימה בניצחון הבריטים. ועתה: "ארץ הקודש המובטחת נתגלתה לעינינו" !

המפקדה הבריטית לארץ ישראל נקבעה ברפיח והייתה בה עד 1917]]. מכאן נמתחה מסילת ברזל לבאר שבע, דרך גשר הרכבת על נחל הבשור.

המערכה בארץ ישראל

זירת ארץ ישראל ב-1917 - המקור:ויקישיתוף

בעת מלחמת העולם הראשונה הוכח מחדש מעמדה של עזה, כשער הכניסה לדרום ארץ ישראל. התחוללו בה מן הקרבות הכבדים ביותר שנערכו בארץ. במהלכם נפלו עשרות אלפי חיילים משני הצדדים. למעשה התנפצו שתי ההתקפות הבריטיות הגדולות שנערכו באביב 1917, אל סדן ההגנה הטורקית-גרמנית. ורק לאחר כיבוש באר-שבע בידי גנרל אלנבי נפלה העיר. על ממדי האבידות יעידו שני בתי-הקברות הגדולים, הקיימים מצפונה ומדרומה של העיר.

להלן הקרבות החשובים בשלב הראשון של הלחימה, בשנת 1917.

קרב עזה הראשון

הפניה לערך מורחב : קרב עזה הראשון

הקרב נערך ביום 26 במרץ 1917 סמוך לעיר עזה. היה הקרב החשוב הראשון על אדמת ארץ ישראל. קרב עזה הראשון הסתיים בניצחון צבא האימפריה העות'מאנית בסיוע מומחים גרמנים. הבריטים לא הצליחו לפרוץ את החזית. לשני הצדדים היו אבידות קשות בקרב. לטורקים היו 2,447 נפגעים - הרוגים, פצועים ונעדרים. לבריטים היו 467 הרוגים, 2,900 פצועים ו-500 נעדרים. תכנון ההגנה הטורקית שבוצעה על ידי המפקד הגרמני קרס פון קרסנשטיין, שזכה לשבחים על חלקו. לואיל תומאס וקנת בראון קולינגס סבורים כי למערכה הזו היה מתאים לקרוא "התבוסה בערפל". הכוחות הבריטים פרצו את גדרי צברים בגבעת "עלי מונתאר" והגיעו לתוך העיר. באורח מוזר הם קבלו פקודת נסיגה.

קרב עזה השני

הפניה לערך מורחב קרב עזה השני

הקרב השני נערך ביום 19 באפריל 1917 והוא החל בהסתערות מזרחית לעזה. הטורקים, שחיזקו את כוחותיהם לאחר הקרב הראשון, הצליחו להביס את הבריטים בקרב השני.לאחר התבוסה בקרב עזה השני, גנרל אדמונד אלנבי מונה למפקד חיל המשלוח המצרי ביום 28 ביוני 1917. משרד המלחמה הבריטי חיזק את צבאו של אלנבי באופן משמעותי כשתיגבר אותו בשלושה גייסות - שני גייסות רגלים וגייס פרשים.

קרב באר שבע

הפניה לערך מורחב קרב באר שבע

קרב באר-שבע - המקור:ויקישיתוף

קרב באר שבע ביום 31 באוקטובר 1917 הביא לפריצת הצבא הבריטי צפונה. היה זה לאחר הכשלונות בהבקעת הקו העות'מאני באזור עזה. כיבוש העיר באר שבע איפשר לצבא להיכון לקראת המשך כיבוש ארץ ישראל. הצלחת הבריטים הייתה בין השאר בשל נקיטת אמצעי הטעיה. מטוסים קלים גרמניים שהיו באזור לא הבחינו בתנועות הצבא הבריטי שנערכו בעיקר בחשכה, ללא אורות. ידוע גם הסיפור על תרגיל ההטעיה, לפיו אבד תיק מסמכים חשוב ליד החזית הטורקית ובו תוכנית לביצוע קרב נוסף בעזה במועד שלו נועדה ההתקפה על באר שבע. בקרב בלטו הפרשים הקלים אוסטרליים. קרב באר שבע נחשב לקרב הרכוב הגדול האחרון בהיסטוריה.

לאחר שאלנבי כבש את באר שבע, ימים אחדים אחרי נפילתה, הצליחו הבריטים לכבוש את עזה - ביום 7 בנובמבר 1917. כמעט שבעה חדשים אחרי הכשלון השני על עזה . יש המכנים קרב זה בתור "קרב עזה השלישי". מכאן החל משכונה "מרדף פלשת".

הצבא פרץ דרך באר שבע לצפון הארץ למרגלות הרי יהודה, אזור שבו הטורקים לא ציפו להם. כאשר הצבא העות'מאני גילה את הפריצה, הוא עבר להגן על הדרך העולה מחברון לירושלים. במקביל, הצבא הבריטי המשיך בדרכו צפונה לאורך שפלת החוף והגיע בשלהי שנת 1917 לתל אביב.

המפנה

המאמץ העיקרי של הצבא העות'מאני היה להשאיר את דרך החוף בין עזה לבין יפו פתוחה לתנועות הצבא הטורקי. לכן נעשה לבסס קו הגנה דרומית מערבית לראשון לציון באזור של חולות נודדים שבו המעבר אפשרי רק באזור צר.

הרדיפה של הכוחות הבריטיים, הרכובים על גבי סוסים, אחרי הצבא העות'מאני הנסוג גרמה למפנה בלחימה. נכבש צומת מסילות הברזל תחנת ואדי צראר (לימים תיקרא התחנה בשם "נחל שורק"), כיבוש שהביא לניתוק החיילים הטורקים שהיו בחלקם מפוזרים בדרום הארץ. גנרל אלנבי נכנס לירושלים ב-11 בדצמבר 1917. בכך הוא קיים את הוראת ראש ממשלת בריטניה להיות בירושלים עד "חג המולד". אלו היו המהלכים העיקריים בשלב המפנה:

הקרב על רכסי מע'אר

ערך מורחב : הקרב על רכסי מע'אר ערך מורחב : קרב עיון קרא

הקרב אירע ביום 13 בנובמבר 1917. בסיומו של הקרב הגיעו הכוחות הבריטיים לתחנת הרכבת וואדי צארר והשתלטו על צומת הרכבות המרכזי לדרום ארץ ישראל ובכך חרצו את גורל המערכה בדרום הארץ.

הצבא הבריטי התפצל לשניים: חלקו עלה דרך תל גזר, עמק איילון, אמאוס ונבי סמואל לירושלים. חלקו האחר התקדם צפונה והתבסס מדרום לקו שתי העוג'ות - נחל הירקון היום - והתכונן לקראת צליחת הנהר, כיבוש מרכז הארץ וצפונה וההתקדמות לדמשק וצפונה עד לטורקיה.

הצבא הבריטי שפנה לירושלים נתקבל בהתנגדות טורקית. תחילה היה קרב בלטרון. משם, הבריטים עלו בדרך שבה שוכן כיום כביש 1, ליד מושב שורש של היום והקיבוץ קרית ענבים. לקראת נבי סמואל גברה ההתנגדות:

"נבי סמואל הייתה עמדם החזקה ביותר...את המלחמה על נבי סמואל, לואיל, אין אני שוכח עד יומי האחרון...תקפנו את המורד התךוך, מבלי להשגיח באש התותחים ומכונות היריה. שום גיבורים שבעולם לא יכלו לעמוד בפני האש האי...הטורקים נלחמו כאריות. הקרבות נערכו על עשרה הרים ועשרים בקעות - בעת ובעונה אחת... מלחמה אכזרית הייתה בבית חורון. עוכבנו עשרה ימים רצופים - בהם יכולנו לכבוש כל עיר בעולם...אלנבי החליט לא מרעישים את ירושלים. משתלטים על סביבתה עד שהטורקי האחרון יסוג. ואז ירושלים תהיה בריטית ללא קרב.

גנרל אלנבי בירושלים

כניסת הגנרל אלנבי לירושלים ב-11 בדצמבר 1917

ירושלים נכנעה לצבא הבריטי ב-10 בדצמבר 1917. יום לאחר מכן נכנס מפקד הכוחות הבריטיים, הגנרל אדמונד אלנבי, אל העיר העתיקה. אלנבי ירד מסוסו לפני שנכנס לירושלים, והוא וקציניו נכנסו לעיר ברגל דרך שער יפו - מתוך כבוד לעיר הקדושה ליהדות, לנצרות . לאחר מכן ציין בדו"ח הרשמי:

	"נכנסתי לעיר רשמית ב-11 בדצמבר בצהרי היום, עם כמה מאנשי הסגל שלי, מפקדי הדיוויזיה הצרפתית והדיוויזיה האיטלקית, ראשי המשלחת הפוליטית, והנספחים הצבאיים של צרפת, איטליה ואמריקה... התהלוכה הייתה רגלית בלבד, ובשער יפו התקבלתי בידי השומרים המייצגים את אנגליה, סקוטלנד, אירלנד, וויילס, אוסטרליה, ניו זילנד, הודו, צרפת, ואיטליה. האוכלוסייה קיבלה את פני יפה..."
– Source Records of the Great War, עורך: Charles F. Horne, כרך V

קו שתי העוג'ות

הפניה לערך מורחב: קו שתי העוג'ות

ההכרעה בחזית ארץ ישראל טרם הושגה ולצדדים המתינו הקרבות בקו שתי העוג'ות. קו שתי העוג'ות היה קו החזית שבו נעצר גנרל אלנבי לקראת סוף שנת 1917. באוגוסט 1918 הושלמה ההתקפה נגד הטורקים הקו נפרץ והצבא הבריטי התקדם צפונה לקראת השלמת כיבוש ארץ ישראל וסוריה. במערכה על קו שתי העוג'ות הבריטים תקפו את החזית הטורקית במערב ואחר כך במזרח כדלקמן:

• ב-24 בנובמבר 1917 בוצע נסיון בריטי ראשון לצלוח את נהר הירקון. הנסיון הסתיים בכשלון.
• ב-20 בדצמבר 1917 בוצע נסיון צליחה שני והוכתר בהצלחה. בשלוש נקודות, שבהם בוצעה הצליחה בירקון הוקמו "עמודי הזיכרון", אחת מהן בכיכר היל בתל אביב.
• בסוף דצמבר 1917 הצבא הבריטי השלים את פריצת החזית המערבית והמשיך להתקדם צפונה בעקבות הצבא הטורקי הנסוג.

הניצחון

קובץ:Palestine-WW1-3.jpg

זירת ארץ ישראל ב-1917/18 - קו שתי העוג'ות באדום - המקור:ויקישיתוף

חציית הגדודים העבריים את נהר הירדן פתחה את הדרך בעבר הירדן לכיוון דמשק. הצבא הבריטי שחצה את נהר הירקון המשיך להתקדם צפונה דרך השרון ועמק יזרעאל. שימוש מיוחד נעשה בחיל האוויר הבריטי, כאשר פגע בשיירות החיילים הטורקים הנסוגים. במיוחד ידועה ההפצצה המאסיבית של המטוסים בדרך הצרה היורדת משכם לעמק הירדן - בנחל תרצה. תחנת הרכבת בעפולה, צומת הרכבות החשוב, הוצאה מכלל שימוש. הניצחון במגידו ציין את סיום המערכה על ארץ ישראל. להלן שלבי הניצחון במערכה:

• 22 בספטמבר 1918 - הגדודים העברים חצו את נהר ירדן במעבר אום-שורט לכיוון העיירה א-סלט.

כך נפרצה גם החזית ב"עוג'א המזרחית". הגדודים עלו להרי הגלעד בעקבות הצבא הטורקי הנסוג. תוכניתם של הבריטים התבססה על ההנחה שכאשר ייושלם כיבוש בקעת הירדן ועבר הירדן המזרחי תפתח הדרך לדמשק ובכך תסתיים המערכה. השומרון וצפון הארץ ייפלו בידם ללא מאמץ, כאשר תושלם העקיפה של הצבא הטורקי, מכיוון עבר הירדן.

קרב מגידו

הפניה לערך מורחב: קרב מגידו בעקבות הניצחון במערכה על מערב קו שתי העוג'ות בסוף דצמבר 1917, הצבא הבריטי המשיך צפונה דרך טול כרם. ביום 19 בספטמבר 1918 כוחות רגליים וחיל פרשים עברו את ואדי מילק, (היום כביש 70), ירדו לעמק יזרעאל דרך "אבו שושה" - היום משמר העמק, כבשו את עפולה - המרכז הלוגיסטי של הצבא העות'מאנית ועלו לנצרת - המפקדה הכללית לארץ ישראל. הם המשיכו לבקעת בית שאן שם הצטרפו אליהם הכוחות שכבשו את השומרון ןבכך חסמו בפני הצבא העות'מאני את דרך הנסיגה לעבר הירדן.

השם קרב מגידו ניתן למערכה הצבאית שנערכה בעמק יזרעאל למרות שבקרבת מגידו לא היו עימותים צבאיים . מקורו של השם הוא הביטוי בשפה האנגלית "מלחמת ארמגדון". כשרוצה אדם להגיד על מלחמה שתהיה מכרעת וסופית הוא מכנה אותה "The Battle of Armagedon". המשמעות בעיני הבריטים הייתה כי המערכה במגידו הייתה דומה למלחמה האחרונה בין הטוב לבין הרע, שתהיה באחרית הימים. בכל דימו הבריטים את כוחות האימפריה העות'מאנית לאנטיכריסט - התגלמות הרועה. היות שהמערכה על ארץ ישראל נשאה מראשיתה אופי של משימה דתית, אשר התגברה לאחר כניסת גנרל אלנבי בירושלים הרי כינוי המערכה הסופית כקרב מגידו השתלבה ברעיון הכללי.

בעקבותי הניצחון קיבל אלנבי תואר אצולה, "הוויקונט הראשון אלנבי ממגידו".

נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה

הפניה לערך מורחב :נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה

פעולת המטוסים הבריטיים בתרצה ביום 21 בספטמבר 1918 גרמה לסיום הלחימה. באותו יום הפכה הדרך התלולה היורדת משכם לעמק הירדן ל"מלכודת טופוגרפית". לתוכה נסוגו 7,000 חיילים, ארטילריה ואמצעי הובלה בממדים שלא היו מוכרים בחזית ארץ ישראל.

הצלחתו של חיל האוויר הבריטי, שהיה אז בתחילת הפעלתו, היה בהשמדת הארמיות ה-VII וה-VIII הטורקיות, על רכבן, נשקן וכל ציודן עד ל-24 בספטמבר 1918. התוצאה הייתה זרוז נפילתה של דמשק, בירת השלטון העות'מאני באזור "סוריה הגדולה" - "פרובינציית דמשק".

המלכודת בנחל תרצה השאירה את רישומה בספרות המלחמה ובבתי הספר הצבאיים. לא היה תקדים להפעלה כה יעילה של עליונות אוירית בלחימה נגד כוחות היבשה, תוך ניצול נכון של תנאי השטח והטופוגרפיה.

כיבוש חיפה

תבנית:הפניה לערך מורחב

כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה הסתיים ביום 23 בספטמבר 1918. שבוע לאחר מכן ביום 30 בספטמבר 1918 נכבשה דמשק ובכך הסתיימה המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה . בתום כיבוש חיפה, הגיע למעגן, במפרץ חיפה, לימים נמל חיפה, אוניה ראשונה שהביא אספקה לכוחות הלוחמים הבריטים. מסילת הרכבת החיג'אזית הופעלה מחדש. באמצעותה, הועבר ציוד ותחמושת לתחנת הרכבת צמח ומשם במשאיות לדמשק. חיפה שימשה גם נקודת יציאה והיערכות לגייסות שכבשו, כעבור חודש, באוקטובר, את בירות

בחיפה הוצב בעיר כוח ארטילרי חזק, שכלל תותחים מסוגים אחדים אשר נועד למנוע מכוחות בריטים לנחות במפרץ חיפה. המפרץ היה מקום נח לנחיתה לעומת אתרי נחיתה אחרים בחופי הארץ. המפרץ הטבעי של חיפה היה מוגן מרוחות הודות למיקומו של הר הכרמל בדרום המפרץ. נחיתה מוצלחת חיפה הייתה עשויה להביא לשליטה בריטית בצפון ארץ ישראל. שליטה שהייתה מנתקת את מרבית הצבא העות'מאני, שהיה בדרום הארץ, מעורף האספקה שלו והמפקדות, שהיו בצפון הארץ ובסוריה.

• כיבוש חיפה ועכו - 23 בספטמבר 1918.
• כיבוש טבריה ועמאן - 25 בספטמבר 1918.
• נפילת דמשק - 30 בספטמבר 1918.

לקריאה נוספת

• זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה, הנגב, הוצאת "תורּ‏, ירושלים , 1941 - מהדורת 1950.
• לואיל תומאס וקנת בראון קולינגס, עם אלנבי בכיבוש הארץ, הוצאת אריאל, ירושלים, 2001.

• א.פ. ויזל, מסעי המלחמה בארץ ישראל - המבצעים במצרים ובארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים , 2007

ראו גם

• מלחמת העולם הראשונה
• היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה
• הצהרת בלפור

קישורים חיצוניים

• אתר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל
• נדב מן, זכרונות מהאלבום: ימy13vauuhoי מלחמת העולם הראשונה - ynet

שונות

• נדב מן, זכרונות מהאלבום: ימי מלחמת העולם הראשונה, באתר ynet‏, 22 בפברואר 2008
• צה"ל הוציא לאור ספר על המערכה הבריטית לכיבוש הארץ, באתר צה"ל, 14 באוקטובר 2012.
• The battle front in Palestine, מפת חזית הקרב בארץ ישראל, 1918, אתר אוניברסיטת טורונטו
• יובל מלחי, פרק 64: המלחמה הגדולה - 1917 הקרבות הראשונים בא"י, באתר "קטעים בהיסטוריה", 30 בדצמבר 2012
• יובל מלחי, פרק 69: המלחמה הגדולה - המרדף בפלשת, באתר "קטעים בהיסטוריה", 2 באפריל 2013
• יובל מלחי, פרק 70: המלחמה הגדולה - כיבוש ירושלים, באתר "קטעים בהיסטוריה", 8 באפריל 2013
• יובל מלחי, פרק 71: המלחמה הגדולה - יומנו של קונסול ספרד בירושלים 1913-1919, באתר "קטעים בהיסטוריה", 14 באפריל 2013

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

השיא:הגנרל אלנבי מגיע לירושלים - המקור:ויקיפדיה, וריאציה על צילום של המושבה האמריקנית,עיבדה: תמר הירדני

• כללי
  • חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • כיבוש ירושלים בידי הבריטים • גירוש תל אביב
• קרבות
  • תעלת סואץ • קרב רומני • עזה הראשון • עזה השני • באר שבע • גבעות מע'אר • קרב עיון קרא • ואדי צארר • לטרון • קו שתי העוג'ות • תקרית כפר סבא • מגידו • הקרב בנחל תרצה • כיבוש חיפה
• יחידות
  • הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית • הבריגדה הארצישראלית • גדודי עבודה מצריים
• אישים
  • ארצ'יבלד מאריי • אדמונד אלנבי • אחמד ג'מאל פאשה • אוטו לימן פון סנדרס • קרס פון קרסנשטיין • אריך פון פאלקנהיין • ג'ון פטרסון • זאב ז'בוטינסקי
• אתרים
  • בית הקברות הבריטי בירושלים • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • כיכר היל • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי
• תוצאות
  • הצהרת בלפור]] • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ