פיתול לא מוסבר של רחוב עירוני בשכונת קריית שמואל בירושלים, המסמל את המסלול הפתלתל של המסילה, שעלתה ממזרח, מעמק רפאים, ופנתה צפונה עד ירושלים המזרחית הוא כל שנותר. מקברי המלכים המסילה עלתה צפונה עד לפאתי העיר רמאללה. המסילה לא שירתה זמן רב את הצבא הבריטי.
המקור : מלחמת העולם הראשונה ומנדט הבריטי בפלסטינה - 102 תמונות מספריית הקונגרס
להלן אותן התמונות
לקראת הפעלת הרכבת בירושלים[]
ניר חסון כתב בעיתון הארץ ביוני 2011 [העגלה העלקטרית של ירושלים המנדטורית - פרויקט התחבורה שהקדים ב-93 שנה את הרכבת הקלה
הוא מצטט את עיתון חבצלת ומיחס זאת לשנת 1910. לא ברור האם הכוונה היא לאותו מסילה, שכן את זו סללו הבריטים. וכך הוא כתב במאמר:"ב-1910 התפרסמה בעיתון "החבצלת" מודעה קטנה שדיווחה על החלטות "פקידות העיר ירושלם". בסעיף השני מופיעה ההחלטה "לייסד בה עגלות מסע עלקטריות". בשפת ימינו, הכוונה היא להקמת רכבת קלה. הקבלנים התבקשו להגיש את הצעותיהם, "עד סוף ירח חזיראין הבע"ל".
הוא המשיך בסברה:"לרכבת הקלה הראשונה האמיתית של ירושלים. לפני יותר מ-90 שנה כבר נסעה בירושלים רכבת קלה, מונעת על ידי קטר בעל מנוע קיטור, שהוקמה בידי הצבא הבריטי תוך כדי מלחמת העולם הראשונה. הרכבת שירתה את צבאו של אלנבי בכיבושיו מצפון לירושלים. "
על ממדי המסילה נכתב:"הבריטים, לעומת זאת, בנו מסילה באורך 30 ק"מ בארבעה חודשים בלבד, בין מאי לספטמבר 1918, בין המושבה הגרמנית לאל-בירה, שבפאתי רמאללה. תפקידה של הרכבת הבריטית התמצה בהעברת תחמושת, דלק ומים לכוחות הבריטיים "
נסיים במקורות:"הפרשה העלומה הזו בתולדות התחבורה בארץ כמעט ולא נחקרה בידי היסטוריונים ישראלים. פנחס פיק חיבר מאמר קצר על תולדותיה שהתפרסם ב-1981 בכתב העת "קרדום", וזאב וילנאי הזכיר אותה בספר שחיבר על תולדות ירושלים המודרנית. הרכבת הוזכרה גם במאמרים על רכבות במלחמת העולם הראשונה. שימוש במסילות ברזל כדרך ליצירת ציר אספקה צבאי היה נפוץ במלחמת העולם הראשונה. המסילה הירושלמית השתלבה כחלק ממערך מסילות שהחל בסיני והסתיים בחיפה. פיק ציין כי הצורך במסילה באזור ירושלים התעורר לאחר שהחזית בין הבריטים לטורקים עברה לאזור אל-בירה, לא הרחק מרמאללה. הכביש המוביל לשם היה צר ומשובש ולא הצליח לספק את צורכי הצבא. "
הקש בקישור לעיל לקריאת הכתבה כולה