ממלכת ירדן היא מדינה המצויה בתחום עבר הירדן. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה היא נמסרה לשלטון בריטניה בתור חלק מארץ ישראל אשר הובטח ליהודים בתור ה"בית הלאומי" בהצהרת בלפור). בשנת 1921, היא הופרדה מהארץ והייתה לממלכה עצמאית.
היו נסיונות התיישבות יהודית בעבר הירדן הן בתקופת שלטונה של האימפריה העות'מאנית והן בימי המנדט הבריטי. נרכשו בתחומה אדמות אך אלו נשארו ללא התיישבות יהודית.
בטרם הקמת מדינת ישראל צבאה פלש לארץ ישראל, כבש את גוש עציון ותחת עיני קציניה, ערביי האזור רצחו את חברי כפר עציון. צבאה אף כבש את הרובע היהודי בעיר העתיקה ולא מנע את הריסתו. בתום מלחמת העצמאות היא קבלה את השליטה על יהודה ושומרון.
במלחמת ששת הימים שוחררו שטחי ארץ ישראל משליטתה.
בשנת 1994 נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן וכונן שלום בין המדינות.
ההתיישבות היהודית בעבר הירדן[]
ממלכת ירדן - מבט על שטח מדברי פוטנציאל להתיישבות יהודית - עיבוד :רוליג ויקישיתוף
בכנס השביעי של הקתדרה ללימודי תולדות קרן קימת לישראל ומפעליה באוניברסיטת בר-אילן לציון מלאת מאה שנים להקמתה של חברת הכשרת הישוב בארץ-ישראל יוצג גם מחקרו של דותן גורן, דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטה. מחקרו של גורן מגולל ימים קדומים בהם האחיזה היהודית בעבר הירדן הייתה חלק בלתי נפרד מהחזון הציוני, חזון שאף הנחל להתממש ברכישת קרקעות בחבל זה ערוץ שבע.
על עיקרי מחקרו סיפר גורן לכתב ערוץ שבע: בראשית שנות השלושים נקרתה בדרכם ההזדמנות לכך בשל המצב הכלכלי הקשה ששרר בעבה"י, שבעקבותיו החלו לזרום אליהם הצעות למכירת קרקעות מאישים שונים מהאזור. שתי פרשיות מרכזיות מתקופה זו נידונו במחקר:
- האופציה שניתנה לסוכנות היהודית בינואר 1933 לחכירת אדמות האמיר עבדאללה בע’ור-אל-כבד
- המשא ומתן לרכישת קרקעות בעבר הירדן שנערך בין ההנהלה הציונית לשייח’ מיתקאל פחה אל-פאיז.
במקביל התרחשה בעבר הירדן פרשה נוספת מקיץ 1933 ניהלה ’חברת הכשרת הישוב בארץ-ישראל’ מגעים עם נתין בריטי בשם ריצ’רד יוז (Hughes) לרכישת 17,000 דונם מאדמותיו באל-חמרה (מחוז סאלט) שבעבר הירדן. חוזה לרכישת השטח נחתם בין הצדדים ב-18.1.1934, אך בספרי האחוזה לא נרשמה העברת הבעלות עליו. בשלהי 1942 העבירה החברה לידי הקק"ל את זכויותיה באדמות יוז כחלק מהסדר פריסת החובות בין השתיים.
לאחר הקמת המדינה ולאורך שנות החמישים החלה קק"ל לנהל מאבק משפטי על זכויותיה בקרקע. הליך משפטי זה התנהל רובו ככולו באנגליה הרחק מעיניי הזרקורים וגבל במישור דיפלומטי בעל רגישות עצומה למדינת ישראל. שביבי מידע חדשים בפרשה נתגלו בראיון שנערך בשנת 1974 עם מנכ"ל קק"ל דאז שמעון בן-שמש, שבו גילה כי: "…הקק"ל רכשה בשנות השלושים כמה עשרות אלפי דונמים בעבר הירדן המזרחי, שהופקעו על-ידי ממשלת ירדן".