ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - 30 באוקטובר 2007
למעקב אחרי רעידות האדמה בפועל הקש כאן: אתר המכון הגאופיזי לישראל
לוגו המכון
המכון הגאולוגי לישראל הינו מוסד מחקר ממלכתי בתחום מדעי האדמה, הפועל במסגרת מינהל מדעי האדמה במשרד התשתיות הלאומיות. במכון קיים מאגרי מחקר גאולוגי שנעשו במדינת ישראל וגם בתקופת המנדט הבריטי [1].
המכון מקיים מסכת הדוקה של שיתוף פעולה מקצועי עם מוסדות מחקר ממשלתיים, אוניברסיטאות וגורמים אחרים בארץ ובחו"ל.
המכון מקיים מעקב רצוף אחרי רעידות אדמה המורגשות בישראל. הוא גם הפיק מפה המצביע על הסיכונים ברעידת האדמה לפי אזורים שונים בארץ.
יעדי המכון[]
המכון הוא גורם מרכזי בתחום המחקר היישומי במדעי האדמה. הוא מהווה בסיס מקצועי למקבלי ההחלטות ולגורמים הסטטוטוריים בתחומים אלה, כגון נציבות המים, מינהל מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, המשרד לאיכות הסביבה והממונים על המכרות והנפט.
להלן תחומי הפעולה העיקריים של המכון:
- ריכוז ידע בתחום מדעי האדמה. יצירת מרכז מידע לאומי בתחום מדעי האדמה הכולל מסדי נתונים בתחום מדעי האדמה. הערכת נכסי הטבע הכוללים: מים, נפט וגז ומחצבים לבנייה, סלילה ותעשיה.
- גורם מרכזי בהערכת סיכוני רעידות אדמה ובזיהוי אתרים מועדים להכשל תשתית בשל העתקים, התנזלות וגלישות וכן כל כשל גיאוטכני אחר והגדרת תהליכים ומגמות בעלי השלכה תשתיתית, סביבתית ואקלימית דוגמת עתידו של אגן ים המלח.
- מתן מענה לצרכי פתוח פרויקטים לאומיים ספציפיים כגון תוכניות מתאר להבטחת חומרי גלם לבניה ולתעשייה ולהתמודדות עם בעיות תשתית מהותיות כגון בורות ים המלח. יצירת מרכז לניטור ומעקב אחר הגורמים המשליכים על תחום מדעי אדמה .
רעידות האדמה[]
המכון הגאולוגי מקיים מעקב רצוף אחרי רעידות האדמה המורגשות בישראל. לאור זאת ניתן למצוא באתר המכון : כללי התנהגות בעת רעידות האדמה. המכון גם מציג מבט על התפוצה של קבוצת רעידות האדמה החזקות בישראל וסביבותיה במאה השנים האחרונות, כפי שמופיעה מפת מיקום רעידות האדמה באזורינו, מלמד שרובן התרחשו באזורים הבאים:
- מפרץ אילת (עקבה) - היה הקטע הפעיל ביותר במאה שעברה, כאשר הבולטת ביותר היא הרעידה מנובמבר 1995 שהמגניטודה שלה הייתה 7.1 ולוותה באלפי רעידות משנה חלשות יותר. לאחריו נכרת הפעילות בים המלח ששיאה ברעידה החזקה ביולי 1927, שהייתה דרגה 6.2, אך גרמה להרבה יותר נפגעים ונזקים משום קרבתה למקומות ישוב. פעילות פחותה בהרבה נרשמה בכנרת, בחולה, ובבקעות שבמזרח השומרון.
- סביב העתק הכרמל נרשמה פעילות סיסמית ערה. אמנם עדיין לא ידוע על רעידה חזקה שהתרחשה עליו, אולם משיקולים גיאולוגים לא ניתן לשלול את האפשרות כי זו עלולה להתרחש עליו בעתיד.
- הקשת הקפריסאית - הוא אזור פעיל למרות שאזור ים המלח מהווה גורם סיכון משמעותי יותר בישראל כתוצאה מקרבתו לריכוזי ההתיישבות.
- עקר הפעילות מתרחש לאורך חופיו הדרומיים של האי קפריסין, ובהקשר זה ניתן לציין את הרעידה מאוקטובר 1996 שהורגשה היטב גם בישראל.
- מפרץ סואץ - לכאורה השקט מבין הגבולות. ואולם יש לשים לב למתרחש בקצותיו. בקצה הדרומי שלו ארעה במרץ 1969 ככל הנראה הרעידה החזקה ביותר במאה האחרונה בגבולות תת הלוח סיני. בשוליים הצפון מערביים שלו ארעה הרעידה של קהיר, באוקטובר 1992, ואף שהגיעה לדרגה 5.9 בלבד, הייתה לקטלנית ביותר במאה האחרונה כאן.
חיזוי רעידות אדמה[]
למרות ההתקדמות המדעית, נותר נושא חיזוי רעידות אדמה כאחד היותר סבוכים במחקר הסיסמולוגי. אף שברור כי רעידות אדמה חוזרות ונשנות על אותו ההעתק, הרי שהמחזוריות אינה מסודרת בזמן ולא ניתן להסתמך עליה לשם חיזוי. יחד עם זאת, ניתן להתמודד עם קושי זה כאשר מתייחסים בנפרד ל:
- מיקום - מרבית רעידות האדמה באזורנו התרחשו באזור ים המלח. קרבתו לריכוזי האוכלוסייה בישראל מגבירה את הסיכון לבני האדם.
- עוצמה - הניסיון שהצטבר בעולם מראה שככל שההעתק ארוך יותר, כך הרעידות שעליו תהינה חזקות יותר. כך או כך, נראה שהרעידה המכסימלית הצפויה באזור ים המלח עלולה להגיע לדרגה 7.5 בסולם ריכטר.
- זמן - מאמץ רב מושקע לאיתור מבשרים לרעידות חזקות. כך למשל, מבחינים שלעיתים רעש חלש מקדים רעידה חזקה, ואולם רק בדיעבד ניתן היה ללמוד על כך.
- בספרות מוכרים גם תיאורים של תופעות טבע והתנהגות מוזרה של בעלי חיים טרם רעידה חזקה.
- לעת עתה אין ביכולתנו להסביר תופעות אלה, ולכן גם לא ניתן להיעזר בהן בעת הצורך. לאור זאת רק ניתן לנסח תקני בנייה לעמידות מבנים ברעידות חזקות, כדוגמת התקן הישראלי מס' 413, ולבנות כראוי מבלי לדעת מתי תתרחש הרעידה הבאה.
הערות שוליים[]
- ↑ לדוגמא נמצאו במכון תיקים מפורטים כל תכנון הניצול של מכרות גופרית בארי משנת 1929
ראו גם[]
קישורים חיצוניים[]
- זאב בנימין בגין, רעידות אדמה הרסניות בעמק הירדן וים המלח - תקופות חזרתם וההסתברות להתרחשותן - המכון הגאולוגי לישראל
| ידיעת ארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| כללי | ארץ ישראל · ידיעת ארץ ישראל · מחקר אזור בארץ ישראל | 
|
| תחומי מדע | היסטוריה · גאוגרפיה · גאולוגיה · אקלים · החי · הצומח · הצפרות בישראל | |
| תחומי הפעילות | לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה · של"ח וידיעת הארץ · סדרות חינוך · לימודי ארץ ישראל · חוגי סיירות · חקלאות ישראל | |
| מוסדות | המרכז למיפוי ישראל · רשות העתיקות · המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל · האגודה הגאוגרפית הישראלית · החברה להגנת הטבע · יד יצחק בן צבי · מכון אבשלום · בתי ספר שדה · שביל ישראל · החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · הקרן לחקר ארץ ישראל ·המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ·המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) · מכון ישראלי לארכאולוגיה · החברה ההיסטורית הישראלית · העמותה הישראלית לפרהיסטוריה · המכון לארכיאולוגיה גלילית | |
| חוקרי ארץ ישראל | בנימין מטודלה · אשתורי הפרחי · יהוסף שוורץ · אברהם משה לונץ · אברהם יעקב ברוור · זאב וילנאי · יוסף ברסלבי · שמריהו גוטמן · צבי אילן · יוסי בן-ארצי · אורי דביר · ספי בן יוסף · שמואל אביצור · ברוך ספיר · מורה דרך | |
| ספרי יסוד | ארץ-ישראל: ספר-המסעות ·מסעות לארץ ישראל *מדריך ארץ ישראל · אנציקלופדיה אריאל · מדריך ישראל · כל ארץ ישראל · אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל | |