המוכר את הספינה היא סוגיה במסכת בבא בתרא, הדנה בעיסקאות הנעשות בספינות, כנראה קטנות המפליגות בימות - כמו בבבל (עירק של היום) - להבדיל מספינות המפליגות בים, להן אופי שונה. להלן מובא הכתוב:
|
פרק חמישי - המוכר את הספינה
מתני' המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין אותה
גמרא תורן איסקריא (מש"ט שפורשין עליו את הוילון בראש הספינה:) וכן הוא אומר (יחזקאל כז, ה) ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך:
|
|
(בסוגריים חלק מפירוש רש"י)
הסברים מדעיים[]
פרופ' דניאל שפרבר מאוניברסיטת בר אילן, הקדיש ארבע פרקים מספרו תרבות חומרית בארץ-ישראל בתקופת התלמוד לנושאי הספינות. בין השאר הוא דן בנושאים הבאים:
- נדירייא דאשקלון
|
|
(ירושלמי שבת דף ל ב) עריבת הירדן למה היא טמאה ולא אמר אדם דבר. עד שבא רבי חנינה בן אנטיגנס ודרשה בעירו עריבתה ירדן למה היא טמאה. מפני שממלין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים. ועוד דבר אחר דרש חריות שגדען בין לשכיבה בין לאוהלין צריכות קישור. התיבון הרי נדידייא דאשקלון. א"ר יצחק בר לעזר שניא היא שמקצתן בים ומקצתן ביבשה. אתייא דרבי בא בר חנה כרבי חנינא דמר ר' חנינא עולין היינו עם רבי לחמת גרר והיה אומר לנו בחרו לכם חלקי אבנים ואתם מותרין לטלטלן למחר. רבי זעירא אמר עד שיקרדם. חברייא אמרי עד שישפשף וצפוראי אמרין עד שיחשוב. רבי יוחנן אמר עד שיהא עליהן תואר כלי. אשכחת אמר רב חנה בר אבא ור' יוחנן ור' יונתן חדא. רב ור' זעירא ורבי ישמעאל בי ר' יוסי חדא. ציפוראי ורבי יוסי בן שאול ורבי חלפתא בן שאול חדא. חברייא לית להון זוג: |
|
- ההסבר של שפרבר דומה לזה המובא באתר פארק אשקלון - ראו מימין
- איסתדירא - אינו האסקריא - התורן ראו ההסבר הבא . שפרבר מצא כי המונח, המובא במסכת שבת
|
|
הא גופא קשיא אמרת יש קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא והדר תני קושרת אשה מפתח חלוקה אפילו לכתחילה הכי קאמר יש קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין ומאי ניהו
קיטרא דקטרי בזממא (רש"י- רצועה ארוכה שמכניסין בטבעת אסור לכתחילה לקושרה שם מפני שפעמים שמניח שם שבוע או שבועיים וקושר ומתיר ראש האחד שנתון ביתד או בעמוד שאסור בו האנקה והגמל:) וקיטרא דקטרי באיסטרידא חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא ויש שמותרין לכתחילה ומאי ניהו קושרת מפתחי חלוקה: (קי"א,ב', קי"ב,א) |
|
מגדירו כ"קשר של ספנים" עם טבעת הקשור לתורן ואינו זז ממנו ומטרתו לווסת את גובה המפרשים: מעלים על מנת להגדיל את שטח המפרשים ומורידים - להקטנה.
- האסקריא והקראסא - לפי המקור להלן הרי האסקריא היא התורן, דהיינו המוט האופקי עליו צמוד המפרש. גם המונח השני: הקראסא, הוא אותו דבר.
- המפרש - שפרבר מצטט מדבר במגילת אסתר המסביר כיצד מופעל המפרש.
|
|
על גלילי כסף - ר' חייא רבה ור' שמעון בן חלפתא חד אמר נגללין היו כוילון זה של ארון וחרינא אמר נקפלין היו כקלע (מפרש) זו של ספינה. |
|
שפרבר מצטט (ולא מצאתי מניין) :"חור כרפת ותכלת- מעין מפרשים צבעוניים; אחוז בחבלי בוץ וארגמן - אחוזים בחבלים בעלי צבעים שונים ; על גלילי כסף - אלה הטבעות, שאליהן קושרים את המפרש כשמקפלים אותו כלפי מעלה, נראה, איפוא, שהדרשן ידע היטב את דרכי הפעלת המפרשים.
