הר הכרמל

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

הר הכרמל מפת ההווה - שירטט:ori~

הר הכרמל בשנת 1894

רום כרמל, הנקודה הגבוהה ביותר בכרמל 546 מ' ליד עספיא צילם:hanay

חיפה - הכרמל נושק לים

הכרמל הוא שלוחה צפונית-מערבית של השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיר – רכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום.

יש המשערים כי מקור השם הוא מהצירוף "כרם־אל" - כרמו של האל, מכיוון שהיה עשיר בכרמים ועצי פרי.

• סיור בהר הכרמל 7 ביוני 2019 מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

מבחר תמונות ראו כאן סיור בהר הכרמל - יוני 2019

• קרן הכרמל 14 ביוני 2019 {{זאב}

ראו כאן אלבום נבחר של תמונות קרן הכרמל - אלבום תמונות

גאולוגיה

הפניה לערך מורחב:גאולוגיה של הכרמל

הכרמל מאופיין במורדות תלולים ובקרקע סלעית ומחורצת היוצרת ערוצי נחלים עמוקים ומצוקים. הקרקע עשויה ברובה מסלעי משקע מתקופת הקרטיקון העליון, אך ניתן למצוא גם סלעים מתקופת הקרטיקון התחתון בחלקו הצפון-מזרחי ומתקופת הפליסטוקן בשוליו. אופי הסלעים ועובי השכבות אינו אחיד ומשתנה בין אזורי הכרמל השונים בשל העובדה שבתקופת הקרטיקון עבר אזור הכרמל מהים הרדוד לים העמוק, וכן בשל הגעשיות שהותירה בו סלעי בזלת וטוף ושינתה את תוואי השטח. תהליך התרוממותו של הכרמל מעל פני השטח החלה, ככל הנראה, בתחילת תקופת הפליוקן ונמשכת עד היום. מדידות שנערכו בשנים האחרונות על ידי חוקרים מהטכניון הראו כי הרכס מתרומם בכסנטימטר אחד בשנה ‏‏. במקומות רבים בכרמל מצויים צנירים.

גאוגרפיה

הכרמל מחלק את מישור החוף לשתי יחידות:

• יחידה צפונית – עמק חיפה ומישור עכו
• יחידה דרומית – השרון ומישור חוף יהודה

מכל הרי ישראל, הכרמל הוא הקרוב ביותר לים התיכון. הצמחייה הרבה הנובעת מכמות המשקעים הרבה העניקה לו את הכינוי "ההר הירוק".

הכרמל כולו מורכב משלושה אזורים גאוגרפיים הנבדלים זה מזה בגאולוגיה, באקלים ובצמחייה. החלק המזרחי הוא רכס אמיר (הרי אום אל פחם), מערבה ממנו רמות מנשה, ובחלק המערבי הנושק למפרץ חיפה ולחוף הכרמל הר הכרמל עצמו, המופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם. שטחו של הרכס 232 קמ"ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות: בצפון - "הכרמל הגבוה", המתנשא לרום של כ־450-500 מטר וכולל את הפסגות רום כרמל (546 מ') הר אלון (516 מ') וקרן הכרמל (המוחרקה) (482 מ'), במרכז - "הכרמל התיכון", המתאפיין בשטח מחורץ יותר, בפסגות בולטות מעל פני השטח ובנחלים מחורצים ופסגתו היא הר שוקף (497 מ'), ובדרום - "הכרמל הנמוך", שהוא מעין רמה נמוכה בגובה של כ־200 מטר מעל פני הים ומתאפיינת בבקעות ובשלוחות רחבות כדוגמת בקעת מהר"ל ושלוחת הנדיב. שלוחת הנדיב היא השלוחה הדרומית ביותר של ההר, ומסתיימת בחוטם הכרמל בדרום, ובצוקי חוטם בדרום-מערב, מעל לשפך נחל תנינים.

אקלים

האקלים ברכס הכרמל הוא ים-תיכוני ממוזג והאזור עשיר במשקעים בזכות הקירבה לים התיכון והמורדות התלולים הפונים אליו במערב הכרמל. כמות המשקעים הממוצעת נעה בין 600-700 מ"מ בשנה ובפסגות (רום כרמל) היא מגיעה אף ל־750 מ"מ בשנה, זאת לעומת 550 מ"מ בלבד בנמל חיפה הנמוך יותר. שלג בכרמל הוא נדיר ביותר, ויורד בעיקר בפסגותיו הגבוהות. הטמפרטורה הממוצעת היא כ-19 מעלות. בשל הקירבה לחוף דומה הטמפרטורה לזו של מישור החוף וגבוהה מהטמפרטורה בהרי השומרון והגליל. הלחות היחסית היא 69% בממוצע רב-שנתי.

חי וצומח

מבנה הקרקע והאקלים הגשום הביאו להתפתחות צמחיה עשירה בכרמל, המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני - אלון מצוי, חרוב מצוי, אורן ירושלים ועוד - עצים לא נשירים שהיקנו להר את הכינוי "ההר הירוק כל ימות השנה". בזכות הצמחייה המגוונת היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור (המין יחמור פרסי) אייל הכרמל, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור. במאה ה-20, כתוצאה מהתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, הציד וההדברה, יחד עם שריפות, חלה הידלדלות באוכלוסיית החיות וצמצום במגוון. בשנים האחרונות נעשים מאמצים להחזיר את בעלי החיים לסביבתם הטבעית בהר על ידי הכרזה על חלקים מהכרמל כשמורת טבע ועל ידי מפעלים לאקלום ושחרור חיות בר כמו ה"חי-בר". מספר סוגים של בעלי חיים, ביניהם הנשר והיחמור, כבר חזרו לסביבתם הטבעית בכרמל.

היסטוריה

לאורך ההיסטוריה היה אזור הכרמל מיושב בדלילות. במערות שבמורדות ההר ניתן למצוא שרידים פרה-היסטוריים להתיישבות האדם הקדמון, כשהקדומים שבהם מצויים במספר מערות בנחל המערות (לדוגמה מערת טבון), ומוערכים כבני 120,000 שנים. על הרכס עצמו נמצאו שרידים ליישובי קבע קטנים מתקופת הברונזה המאוחרת. הכרמל מוזכר מספר פעמים בתנ"ך: בתקופת השבטים היה הכרמל חלק מנחלתם של שבט מנשה ושבט אשר. בהמשך נכבש ההר על ידי הפיניקים שנעזרו בו להגנה על ערי הנמל באזור (עכו, עתלית). בתקופה הצלבנית עלתה חשיבותו של האזור עוד יותר והוקמו בו ביצורים ומצודות, משום שהצלבנים היו תלויים בסיוע מאירופה שהגיע ברובו בדרך הים. עם כיבוש הארץ על ידי המוסלמים איבד הכרמל מחשיבותו והיישוב בו הידלדל. במהלך התקופה העות'מאנית החלה ההתיישבות הדרוזית בכרמל, ממנה נותרו כיום שני יישובים בולטים - עספיא ודלית אל כרמל. עם התפתחות הציונות והעלייה לארץ, החלה ההתיישבות בכרמל: ב-1882 הוקמה המושבה זכרון יעקב בתמיכת הברון רוטשילד ואחריה בת שלמה ושפיה. במסגרת יישובי חומה ומגדל הוקמו בכרמל יישובים נוספים, ביניהם קיבוץ בית אורן. עוד בתקופת המנדט הבריטי החל תהליך של הפיכת ההר לשמורת טבע. ממשלות ישראל המשיכו בתהליך. בשנות החמישים והשישים התנהל "מאבק על הכרמל" בין יזמים פרטיים ובעלי אדמות מצד אחד והציבור על הפיכתו של ההר לפארק לאומי. את המאבק הובילה החברה להגנת הטבע. בשנת 1963 בהחלטת ממשלה הוקפאו תוכניות בנייה שונות על ההר. לאחר תהליך ארוך שהסתיים ביום 1 ביולי 1971 הוכרז על הקמת פארק הכרמל. ב-1996 הכריז ארגון אונסק"ו על שמורה ביוספרית בכרמל.

במהלך ההיסטוריה זכה ההר לכינויים כמו "הר אלף המערות", "אף איילה","הראש הענק" וה"ראש הקדוש" (או "ריש קדש"), יש המשערים שהשם מורכב מצירוף המילים כרם-אל, על שום כרמי הגפן והזית שכיסו אותו. הערבים מכנים אותו "ג'בל מר אליאס" על שם הנביא אליהו שהוא מורה הנביאים ופטרון הנזירים המתבודדים שנאבקו באלילות.

ב-2 בדצמבר 2010 פרצה שריפה ליד עוספיה שהתפשטה לכל אזור הכרמל, והפכה לאסון השרפה הגדול בתולדות ישראל. בשריפה נספו 44 איש, כ-17,000 איש פונו מבתיהם, קרוב ל-50 קמ"ר וכ-5 מיליון עצים עלו באש.

אזכורים בתנ"ך ובתרבות העברית

העימות בין אליהו הנביא לנביאי הבעל התרחש במוחרקה (קרן כרמל). (מלכים א פרק י"ח).

הכרמל בולט על רקע שאר נופי ארץ ישראל משום שהוא מוריק כל השנה ואילו שאר הארץ מדברית, או מוריקה רק בעונה הגשומה.
על הרקע הזה נתפש הכרמל בתרבות העברית כסמל לפיריון (כפי שמעיד שמו העברי), למשל הנביא עמוס משתמש בכרמל כמטפאורה לשכבות החזקות מבחינה כלכלית:

• "וַיֹּאמַר: ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ; וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל" (עמוס א', ב')
  

הכרמל מוזכר עוד פעמים רבות בתנ"ך כסמל לעושר ויופי -

• "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ" (ירמיהו ב', ז') כינוי למקום פורה, עתיר כרמים ועצי פרי
• "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל" (שיר השירים ז', ו') שם נרדף ליופי ולנוי
• "וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ" (ישעיהו י' יח')
• "הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן" (ישעיהו ל"ה, ב')

המשורר יורם טהר לב, שגדל ובגר בקיבוץ יגור שלמרגלות הכרמל חיבר את השיר "ההר הירוק תמיד":
"ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
,לנשום רוחותיך כבראשונה
.לשכב בצלך, כרמל"

כלומר כאן מוזכרת נצחיות היער על הכרמל כניגוד לכך שימיו של אדם חולפים.

דתות אחרות

במהלך המאה ה-12 הוקם בהר הכרמל מסדר הכרמליטים, מסדר נוצרי קתולי שעם השנים היה לאחד המסדרים הקתוליים המרכזיים בעולם. הכרמליתים טוענים כי הם צאצאי יהודים שהתגוררו בהר מימי אליהו הנביא. על מנזריהם בהר נמנה מנזר קרן הכרמל השוכן בסמוך ליוקנעם עילית.

על הצלע הצפון-מערבית של ההר, בשטח העיר חיפה, שוכן המתחם הבהאי על הר הכרמל המהווה חלק מהמרכז הבהאי העולמי. במקום שוכנת כיפת הבאב בה טמון הבאב, הנביא שהניח את היסוד לדת הבהאית, וסביב קברו של הבאב הוקמו הגנים ומבני המרכז. אלה המהווים כיום אתר עלייה לרגל הן למאמינים בהאים והן לתיירים אחרים. הר הכרמל נחשב להר קדוש בדת הבהאית.

בכפר כבביר, שהפך עם השנים לשכונה בתחומי העיר חיפה במורדות המערביים של הכרמל, נמצא "מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח-התיכון" וסביבו מתגוררת קהילה אחמדית פעילה.

תמונות מטיולים

צילם:דניאל ונטורה

הבלוג של BACK YARD :"הכרמל - הר אחד, חמש דתות"

מצאתי הצעה יפה לטיול בהר הכרמל ראו כאן. והנה המבוא לסיור:

בארצות הברית רדופת התקינות הפוליטית, מברכים אנשים זה את זה בדצמבר בברכה "happy holidays" כדי לא להפלות בין יהודים ונוצרים שחוגגים את חנוכה וגם את חג המולד. גם בארץ, הוחלט, לפני כ-15 שנה, ליצור פסטיבל גדול שנקרא "חג החגים", שכן חנוכה, חג המולד ועיד אל-פיטר נחגגו בתאריכים דומים בראשית שנות ה-2000. חגי הלוח המוסלמי "נודדים" לאורך השנה, ועיד אל-פיטר עבר לקיץ, אבל הפסטיבל ממשיך להתקיים מדי דצמבר, בחיפה. הבחירה בחיפה היא מתאימה, כי הכרמל מקודש וחשוב, למעשה, לא ל-3 דתות, אלא לחמש - יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים ובהאים. כבר בימי קדם, עוד לפני שכל הדתות שהזכרנו בכלל קמו, המצרים הקדמונים התפעלו מהכרמל, ודימו אותו לראש גדול של חיה. את קצהו היורד לים הם כינו בשם "אף האיילה". הכרמל, ירוק, גשום ובולט בנוף, קרץ לכל הדתות שקידשו אותו או אתרים מסויימים עליו. אפילו שמו מעיד על חשיבותו - יש מי שחושב שהשם "כרמל" הוא קיצור של "כרם-אל".

מפת האתרים

ראו גם

• השריפה בהר הכרמל
• פארק הכרמל

קישורים חיצוניים

• ויקישיתוף:הר הכרמל
• כרמל, באנציקלופדיה ynet
• שמורת חי בר כרמל - מאמר באתר סנונית
• מפה המתארת את המבנה הגאולוגי של הר הכרמל
• הכרמל ביהדות בעת העתיקה באתר אפרתה
• טיולים-מובניים סיור בעקבות השרפה בכרמל

מראה פנורמי של רכס הכרמל מגבעות שייח אבריק בקריית טבעון - צילם:ori

אזורים בארץ ישראל

מבט מראש הנקרה - ויקיפדיה - צילמה:Ester Inbar

1. מישור החוף:מישור החוף הצפוני • השרון • מישור החוף הדרומי • גוש דן • מישור חוף יהודה • הר כרמל
2. הגליל והעמקים: הגליל העליון • הגליל התחתון • עמק יזרעאל
3. מרכז שדרת ההר המערבית:חבל ארץ השומרון • השפלה • חבל ארץ יהודה • מדבר יהודה
4. הנגב:בקעת באר שבע • הר הנגב • מכתשים בנגב • הרי אילת
5. השבר הסורי-אפריקני:עמק החולה • ארץ כינרות • בקעת בית שאן • בקעת הירדן • הערבה
6. רמת הגולן וסביבתה:הר חרמון • רמת הגולן • הבשן • חורן • טרכון
7. עבר הירדן:רמת הגלעד • הרי מואב • הרי אדום