Family Wiki
Register
Advertisement
Roman Legions camps - AD 80

מפה המראה את מיקומם של הלגיונות הרומאים בשנת 80 - Locations of the camps of the Roman legions, AD LXXX.Map drawn by Panairjdde, November 2005.[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Roman_Legions_camps_-_AD_80.png רשימת הלגיונות לפי המספרים במפה

הכחדת העשירי (בצבא) (Decimazione) - שיטה להגברת המשמעות ביחידות צבא מרדניות או פחדניות, בין השאר הייתה נהוגה ברומא העתיקה וגם בעת החדשה. לפיה הוצאה להורג חייל אחד מתוך עשרה, שנבחר בהגרלה, על-ידי שאר חבריו. הנבחר היה מתוך יחידה שנחלה מפלות עקב מורך לב חייליה או סבלה מבעיות משמעת. לשיטה הייתה הצלחה וזקפו לזכותה את הנצחון במרד ספרטקוס - 71 לפנה"ס

השיטה הייתה נהוגה גם בצבא האיטלקי במלחמת העולם הראשונה ביחידות שהיססו לצאת להתקפות נגד האוייב. גנרל ארמנדו דיאז אשר קבל את הפיקוד על הצבא בשלהי המלחמה , לאחר מפלות חוזרות ונישנות והביא לנצחונה במערכה, ביטל את העונש. יוזמה זו גרמה לפופולריות רבה שלו בקרב בעם האיטלקי.

המשמעות המילולי של המונח הלטיני decimatio הוא "להסיר כל אחד מעשר." הוא בשימוש בהשאלה למקרים, גם כאשר השיעור אינו עשירית, אך הרעיון דומה, ענישה של קבוצה על-ידי בחירה אקראית של הקרבנות.

השיטה[]

בקוהורטה היא היחידה צבאית בצבא הרומאי, נדונו לענישה בשיטה זאת. היחידה חולקה לקבוצות בנות עשרה חיילים. אחד החיילים מהקבוצה נבחר בהגרלה והוצא להורג על-ידי תשעת חבריו הנותרים ברגימה באבנים או במכות. לאחר מכן, נידונו חבריו להישאר מחוץ למחנה וקבלו לתזונת שעורה במקום חיטה.

היות והקרבן נבחר בהגרלה, הסיכון ליפול בו היה על כלל החיילים ללא הבחנה בדרגה או משימה.

שיטת המשמעת, כאשר הונהגה בהיקף רחב, הפיחה יראת משמעת, אשר התפשטה לעבר כל יחידות הצבא. למעשה השיטה גרמה להרס "רוח היחידה" (esprit de corps). וזאת מהסיבה שהחייל חשש יותר ממות בידי חבריו מאשר מהאוייב. הקיסר הביזנטי מאוריקיוס (562-602) הזהיר מפני העונש השרירותי וראה בו פגיעה חמורה במורל הצבא.

בעת העתיקה[]

ההיסטוריון היווני פוליביוס (בערך 203 לפנה"ס עד 120 לפנה"ס) מתאר את השיטה כך. כאשר היו מקרים שנדרשה ענישה של יחידות צבאיות גדולות, העדיפו להעניש רק מעטים . הנענש נבחר בדרך אקראית מתוך קבוצה של עשרה והם נצטוו להוציאו להורג ללא רחם ‏‏[1] .

ההיסטוריון פלוטארכוס (בערך 46 עד 127 לספירה) כתב בחיבורו על מרקוס אנטוניוס שאחרי המפלה במדי הוא זעם, איבד את עצביו והעניש את צבאו בעונש זה. הוא חילק אותו לקבוצות של עשרות עשרות ובהגרלה נבחר הקרבן. השאר, נדונו לאכול שעורה.‏‏[2]

בעת החדשה[]

ההיסטוריון הבריטי, אנטוני באוור (Antony Beevor) מספר כי השיטה הייתה קיימת בעת המצור על סטלינגרד במלחמת העולם השנייה. מפקד של אחת היחידות ירה בכל חייל עשירי שנסוג עד שנגמרו התרמילים מאקדחו. ‏‏[3].

גם במלחמת האזרחים הפינית בשנת 1918 "הלבנים הוציאו להורג את מנהיגי "האדומים" ולאחר מכן כל חייל חמישי. אירוע זה כונה "Huruslahden arpajaiset". הטענה הייתה שהם הפרו את חוקי הלחימה, כאשר הניפו "דגל לבן" בתור מלכודת.

בצבא האיטלקי היו מקרים בולטים במלחמת העולם הראשונה. בבריגדה קטנזרו (Brigata Catanzaro) ב-26 במאי 1916 הואשמה היחידה במנוסה מפני האוייה בהר מושיאג (Mosciagh). הוצאו להורג ביריה: קצין אחד, שלושה סמלים ושמונה חיילים. מפקדי הצבא דרשו להפעיל שיטה זאת על מנת למנוע נסיגות בקרב קדורנה (Cadorna) ומקאפורטו ( Caporetto). ועדת חקירה שהוקמה בסיום המלחמה הגיע למסקנה כי בשיטה זו נענשו כאלף חיילים.

קישורים חיצוניים[]


הערות שוליים[]

  1. ‏ Polybius, History of the World. Quoted in Shelton, Jo-Ann, As the Romans Did, p. 248 ISBN 9780195089745
  2. ‏Plutarch: Antony, c. 39‏
  3. ‏Antony Beevor, Stalingrad, p. 117‏
Advertisement