Family Wiki
Advertisement
Lag_Baomer_in_Miron_2008

Lag Baomer in Miron 2008

Meron 344

מירון הגג מעל מצבת קבר שמעון בר יוחאי עליו מודלקת האבוקה בל"ג בעומר צילם: דניאל ונטורה

על פי הקבלה ידוע ומפורסם שרבי שמעון בן יוחאי נפטר ביום ל"ג בעומר. עם ישראל הקדוש מרגיש גודל קדושתו של אותו התנא, הארז אשר בלבנון, הענק שבין התנאים, הארי שבחבורה שהשאיר אחריו אור גדול אור המאור לכל העולם, הוא ספר "הזהר" הקדוש עם שתי ה"אדרות", רבא וזוטא, שהם היסודות של חכמה האלוהית שנקראת חכמת הקבלה, לכן לא נשכח אור קדושתו מן העולם. ועד היום הזה כנסת ישראל חולקת לו כבוד גדול ביום היארצייט שלו, על ידי חגיגה גדולה מאת כמה וכמה עשרות אלפים אנשים מכל שכבות העם, שעושים הדלקה גדולה בשמן זית כל הלילה בכפר מירון, אצל מערת קברו. בחצר הגדול נבנה בית המדרש. ההדלקה נעשה בשמחה רבה על גג בנין המערה. ונקראת הילולא דרבי שמעון בר יוחאי. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן. [1]

לפי סםריא[]

המקור: אתר ספריא ב'אידרא זוטא' - בזוהר - היכן שמוזכרת פטירתו של רבי שמעון בר יוחראי - אין חיבור בין יום פטירת רשב"י והתאריך ל"ג בעומר.

מהיכן נוצר הקשר ומה מקור ההילולא?

בחיבור 'מסעות ארץ ישראל' מתעד ר' משה באסולה, בן המאה השש-עשרה, את רשמיו מהמסע לארץ:

כ"ד ניסן

למירון עם עשרה בני אדם שהיו קבועים אז ללכת בכל חודש להתפלל על מערת רשב"י [...] ובט"ו באייר שקורים לו פסח שני עשו שם במירון השירה גדולה והיו שם יותר מאלף נפשות, כי באו רבים מדמשק עם נשיהם וטפם ורוב קהל צפת [...] ועמדנו שם ב' ימים וב' לילות חוגגים ושמחים והתפללנו על כל ציוני הצדיקים אשר שם כנזכר.

רבי אברהם גלאנטי היה מקובל איטלקי שחי במאה השש-עשרה.

בפירושו לספר הזוהר של רבי אברהם גלאנטי, 'ירח יקר', מופיעים הדברים הבאים:

ומעתה כמה נאה לעלות לראות פני אדונינו רשב"י להשתטח על קברו ג' פעמים בשנה ועלינו לשבח לאדון הכל כי כן נתקיים בימינו שכל חביריי ואני עמהם הולכים להקביל פניו ג' פעמים בשנה עוסקים בסודותיו מימי מורינו ע"ה זלה"ה זה לנו עשרים שנה... וה' ברחמיו יחשבה לנו לצדקה כאלו עלינו להר ציון ג' פעמים להראות את פני ה' אמן כן יהי רצון.

רבי חיים ויטאל, מתלמידי האר"י (מאות חמש-עשרה / שש-עשרה) כתב בחיבורו 'שער התפילה':

ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ור' אלעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותים ושמחים שם.

אני ראיתי למורי ז"ל שהלך שם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם ג' ימים ראשונים של השבוע ההיא וזה היה בפעם הראשונה שבא ממצרים אבל איני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו שהשיג אח"כ....

וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הנזכר.

הרב משה סופר, מחבר שו"ת החתם סופר שחי ופעל במאות השמונה עשרה / תשע עשרה, מתייחס באופן הבא למנהג העלייה למירון והילולת רשב"י:

שו"ת חתם סופר, יורה דעה רל״ג:י״א אמנם ידעתי כי שמעתי שעכשיו אכשיר דרי וממרחק יבואו ידרושו את ה' בעיר הקודש צפת ביום ל"ג בעומר בהלולא דרשב"י ז"ל ואם כי כל כוונתם לשם שמים שכרם רב בלי ספק ע"ד ודיגול"ו ודליק"ו נרות עלי אהב' כמ"ש תוס' ר"פ אין מעמידין אבל מטעם זה בעצמו הייתי אני מן הפרושים כבן דרותאי שלא אצטרך להיות יושב שם ומשנה מנהגם בפניהם ושלא ארצה להתחבר עמהם בזה ...

אבל לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ופוסקים בשום מקום ורמז ורמיזה רק מניעת הספד ותענית מנהגא הוא וטעמי' גופא לא ידענא...

מכל מקום לעשותו יום שמחה והדלקה ובמקום ידוע דוקא שיהי' תל תלפיות שהכל נפנים לשם לא ידעתי אם רשאים לעשות כן..

התייחסות למנהג בתקופתנו קיימת בשו"ת יחוה דעת שחיבר הרב עובדיה יוסף,

חלק ה סימן לה: ​​​​​​​

בדבר המנהג שנהגו רבים וכן שלמים שלוקחים את ילדיהם הקטנים למירון בל"ג בעומר כדי להסתפר (תספורת ראשונה) סמוך לקברי התנאים הקדושים רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו, האם יש סמוכים למנהג זה?

...יש שכתבו שפטירת רבי שמעון בר יוחאי היתה ביום ל"ג בעומר והוא יומא דהלולא דיליה.

ויום הפטירה נקרא יומא דהילולא, שנזכר בסוף אדרא זוטא.

ובמ"ח השמיט דברי הפרי עץ חיים, וכתב טעם שמחת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, לפי שהיה מחמשה תלמידים שנסמכו אז, ועל ידי כך נתקיים העולם וכו'. ע"ש.

ובכף החיים (סימן תצג אות כו) הביא שבסידור הגאון רבי זלמן כתב שיום פטירת רבי שמעון בר יוחאי היה בל"ג בעומר.

וכן כתב בספר בני יששכר (חודש אייר, מאמר ג' אות ב' ו'). וכן כתב החיי אדם (כלל קלא סימן יא). והוא על פי מה שאמרו בסוף אדרא זוטא שהוא יומא דהילולא דיליה, והיינו יום פטירתו. ע"כ.

אולם האחרונים הקשו שאם יום פטירתו ביום ל"ג בעומר, לשמחה מה זו עושה, והרי בשלחן ערוך /א"ח/ (סימן תק"פ) מבואר שקבעו תעניות בימי פטירת הצדיקים, ומה נשתנה רבי שמעון בר יוחאי משאר הצדיקים,

ויש שתירצו שזהו על שניצול מגזירת הקיסר הרשע אשר זמם להרגו, (כמו שאמרו בשבת לג ע"ב), ונפטר כדרך כל הארץ, ולאחר שזכה לגלות סתרי תורה וכו'.

רבי שמעון בא יוחאי הוא דמות אפופת מסתורין. מוטיב האור והאש שמופיע במקורות בדף זה ובמקורות רבים נוספים מנציח את האור הגדול שהוא הביא לעולם מחד ומאידך את חוסר היכולת של האנשים סביבו להתקרב אליו באמת.

המנהג שפשט בל"ג בעומר לעלות לקברו הוא ניסיון להבין את הסוד שמאחורי דמותו ובתורתו, ולהתחבר לאש שלו מבלי להכוות ממנה.

הרצאה[]

איל דוידסון : מהיכן צמחה הילולת רשב"י במירון? מסע בין ט"ו באייר לבין י"ח באייר באמצע הקלטה יש הפסקה - - י' באייר תשס"א פרשה על המפה- עונת הקיץ ראשית ירושלים ראשית ירושלים מזמינה אתכם להצטרף לסדרת הרצאות בזום על מקומות ואתרים הקשורים עם פרשת השבוע

צילומים משיקופיות בהרצאה

קבר הרשבי 1
רשבי 2
Advertisement