Family Wiki
Advertisement

היו פה לפנינו.jpg

היו פה לפנינו: ארץ ישראל - מיליון השנים הראשונות מאת: אייל חלפון, רן ברקאי ; עורכת הספר: יעל נעמני. 221 עמודים, 16 עמודי לוחות לא ממוספרים

תקציר[]

היה היו פעם בני אדם שיצאו מאפריקה, לעבר עתיד טוב יותר. הם עברו וחיו גם כאן, במה שאז היה יערות, מדבריות והרים, והיום הוא ארץ ישראל. הם צדו פילים ופיתחו כלים באזור הכנרת. קברו מתים במורדות הכרמל. חצבו אבנים בגליל העליון. הפיקו נחושת בערבה. הקימו מבנים יוצאי דופן במדבר יהודה וברמת הגולן. גילו את נפלאות האש וצלו בשר לא רחוק מכביש 5 של ימינו. הם האבות הקדמונים שלנו. "היו פה לפנינו" עולה על עקבותיהם. כשהם מצוידים בידע, בסקרנות ובהומור בריא, איל חלפון ורן ברקאי פוסעים מנקודה לנקודה וחושפים עולם תוסס, מופלא ואכזר. עולם שגיבוריו הם הומו הביליס והומו ארקטוס וניאנדרתלים והומו סאפיינס, אך גם שלל חוקרים, חקלאים, גנרלים, מדענים והרפתקנים בני זמננו, שחפרו וזחלו וטיפסו והשתלשלו מחבלים כדי להבין מאיפה באנו ומה עשו קודמינו. זהו ספר על עולם עתיק, שאפשר ללמוד ממנו דבר או שניים על טבע האדם, על הטבע בכלל ועל והיחסים ביניהם. זהו ספר על עולם העבר, שנושא משמעות עמוקה לחיינו בהווה ובעתיד. זהו ספר מסע. מסע במקום. מסע בזמן. מסע אנושי. רק אל תשכחו לקחת כובע. -- מאתר ההוצאה ספריית בנימינה

"היו פה לפנינו" שופך אור חדש על עולמם הנפשי של אבותינו הקדמונים[]

עפרי אילנו כתב בקורת על הספר בעתון "הארץ" "היו פה לפנינו" שופך אור חדש על עולמם הנפשי של אבותינו הקדמונים

הארכיאולוג רן ברקאי והתסריטאי והבמאי איל חלפון בוחנים בספרם תרבויות פרה־היסטוריות בגבולות ארץ ישראל. למרות המסגור הגיאוגרפי הבעייתי וצורת ההגשה המתאמצת, זהו ספר חשוב ומרחיב דעת, שמצליח להציג את העבר באופן מפתיע

המבוא - לפני כ–12 אלף שנה חייתה מכשפה, שאמאנית, באזור הגליל התחתון שבצפון הארץ. מעט ידוע על חייה, מלבד העובדה שהיתה נכה, בעלת גוף מעוות. אבל כאשר היא מתה בגיל 45 קברו אותה בני השבט שלה בטקס מרשים ואפילו מבהיל. מאות בני אדם טיפסו למערה שבה נערך הטקס, המצויה בראש מדרון תלול. הם נשאו איתם המוני חיות — בין השאר 90 צבים, שלוש פרות, צבאים וחצי נמר. את כל אלה הם אכלו והטמינו את העצמות והשריונים בתוך הקבר. מתחת לזרועה של האשה הונחו עצמות חזיר.

מי היתה השאמאנית שנקברה במערת חילזון שבגליל? האם היתה מנהיגה? ומי היו האנשים שסגדו לה? באיזו שפה הם דיברו? ובמה הם האמינו? על כל השאלות האלה אין תשובות. מדובר בתקופה קדומה מאוד. ההיסטוריה עדיין לא התחילה, או לפחות לא נרשמה. האזור שבו השאמאנית חייתה לא נקרא אז "הגליל", והארץ לא נקראה ישראל וגם לא פלסטין. אפילו לא כנען. למעשה, ארץ ישראל בכלל לא היתה קיימת — אין שום סיבה להניח שהאדם הקדמון התייחס לארץ שבין הים לירדן בתור יחידה פוליטית אחת. לפני 12 אלף שנה אף אחד לא דיבר על ארץ ישראל.

לכן יש משהו אירוני בכותרת הספר "היו פה לפנינו: ארץ ישראל. מיליון השנים הראשונות". כי לפני מיליון שנה לא היתה ארץ ישראל. כאשר בני אדם קדומים יצאו מאפריקה לפני כשני מיליון שנה, הם לא אמרו לעצמם: "הגענו לארץ ישראל". הכרתי פעם מרצה להיסטוריה, שהיה מעביר קורס על ההיסטוריה של תרבות צרפת ונהג להתחיל בדינוזאורים. אבל זאת כמובן בדיחה. הדינוזאורים הם לא שחקנים בהיסטוריה הצרפתית, כמו שהמכשפה ממערת חילזון אינה חלק מההיסטוריה הישראלית. ספרם של איל חלפון ורן ברקאי הוא למעשה ספר על האדם הקדמון, על תרבויות פרה־היסטוריות. ואף על פי כן, הם בחרו לתחום את ספרם בגבולות הטריטוריה הנקראת "ארץ ישראל".

במסגור הזה יש איזו קריצה חתרנית. הוא מציב בפרופורציה לגמרי אחרת את ההיסטוריה של ארץ ישראל כפי שאנו מכירים אותה. בכל פעם שמתגלה בארצנו ממצא בכתב עברי עתיק, מופיעים תמיד טוקבקיסטים שמוצאים לנכון לשאול: "ואיפה היו אז הפלסטינים?" אבל האנשים שבהם עוסק ספרם של חלפון וברקאי היו פה הרבה לפני העברים, הפלסטינים והכנענים גם יחד. הספר אפילו אינו עוסק בתקופת התנ"ך. זה אולי הקסם של הפרה־היסטוריה: לחרוג מן הכבלים של ההיסטוריה הלאומית והדתית ולשאת עיניים לתקופה שבה מכשפות נקברו לצד גל של שריוני צבים, ואפילו עוד יותר רחוק, לפני כ–700 אלף שנה, כאשר אנשים קדומים ממין הומו ארקטוס פיצחו גולגולות של פילים ליד הירדן.

פרקי הספר[]

האתרים המוזכרים בספר - שימוש הוגן

  • תל עובדיה - החפירה הצנועה בעובדיה התגלתה כמכרה זהב: היו בה שרידי עצמות של בעלי חיים קדומים בני מיליון וחצי שנים — היפופוטם, ג'ירפה, ממותות, שור בר עם קרניים באורך שלושה מטר. התגלו שרידים של מינים אפריקאים ואסיאתיים־אירופיים כאחד. משערים שבמקום היה פעם אגם קדום. חפירות בתל סמוך, מזרחי יותר, חשפו גם שרידי עיר מבוצרת בת 3,500 שנה.
  • גשר בנות יעקב (אתר ארכאולוגי) - גשר בנות יעקב הוא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי שנמצא כמה מאות מטרים מדרום לגשר בנות יעקב בגדה המזרחית של נהר הירדן. באתר נמצאו ממצאים חשובים מהתרבות האשלית של התקופה הפלאוליתית התחתונה, שגילם כ-790,000 - 690,000 שנים לפני זמננו לפי שיטות פלאומגנטיות. באתר התגלו שרידיו של פיל ישר-חט, שנטבח בידי האדם הקדמון, ככל הנראה הומו ארקטוס. לצדו נמצאו כלים מסותתים מצור ובזלת ובול עץ ששימשו לטביחת הפיל[1]. באתר נמצאו ריכוזים מובחנים של שבבי צור שרופים וזרעים שרופים בכמה שכבות ארכאולוגיות רצופות. ריכוזים מובחנים כאלה יכולים להיות רק שרידים למדורות שהצית האדם כאשר ישב באתר, וכך מהווים את אחת העדויות הקדומות בעולם.
  • הר פועה- (מהספר) במרחבי נלך קישון אותרו 25 קמ"ר עם עשרות אלפי ערמות חציבה...אבני צור.
  • מערת קסם - כותרת הפרק "עושים על האש" - הוא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי שהתגלה באוקטובר 2000 בסמוך לראש העין ונחפר מאז על ידי ארכאולוגים מאוניברסיטת תל אביב. במערה השתמרו שכבות בעובי של כ-16 מטרים מהתרבות האשלו-יברודית של שלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה, המתוארכות ל-400 עד 220 אלפי שנים לפני זמננו. בחפירה התגלו מוקדי אש (שרידי מדורות), מאספים עשירים של כלי צור מסותתים ועצמות מאובנות של בעלי חיים, ואף כמה שיני אדם. חקירת השרידים ופרסומם מאז תחילת שנות האלפיים הניבה מידע רב על אורח החיים בשלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה בארץ ישראל
  • נחל מערות - הוא נחל הזורם בהר הכרמל. שטח אגן הניקוז שלו ביחד עם יובלו נחל חרובים מגיע לכ-24 קילומטר רבוע. אזור הנחל הוא שמורת טבע בשטח פארק הכרמל. במוצא הנחל אל מישור החוף ממוקם אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי בעל חשיבות עולמית, הכולל ארבע מערות: מערת תנור (טבון), מערת גמל, מערת הנחל (אל-ואד) ומערת הגדי (סח'ול). מערות אלה מייצגות התיישבות חוזרת ונשנית של האדם הקדמון, הן האדם הניאנדרטלי והן ההומו סאפיינס וקודמיהם, במשך יותר מחצי מיליון שנה.
  • מערת מנות - כותרת הפרק "העולם התחתון" בזאת מצגת המתארת את מערת מנות יוצאת הדופן, אשר נחשפה באקראי תוך כדי עבודות פיתוח של שכונה חדשה במושב מנות. ייחודה בכך שהיא מכילה שרידים קדומים ביותר של מגורי אדם קדמון, לצד תצוגת נטיפים וזקיפים מרשימה ביותר. קחו אויר וצאו לבקר באחת משכיות החמדה האחרונות שנתגלו בארץ. שבת שלום וכל טוב לכם – יגאל מורג ולמעוניינים – הנה הקישור למצגת המוצבת באתרי: http://morag.artvision.co.il/vault/P-Israeli-landscape01/manot-cave.pps
  • מערת חילזון תחתית - היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי בנחל חילזון, שבגליל התחתון. במערה נחשף בית קברות מהתרבות הנאטופית המאוחרת, כ-12,000 שנים לפני זמננו, ובו עדויות למנהגי קבורה מורכבים. זהו אחד האתרים הנטופיים הבודדים שהיו בשימוש רק כבית קברות ומרכז לפעילות פולחנית. העדויות שנמצאו במערה לפעילויות 'יום-יומיות' כמו ציד, עיבוד מזון ושימוש בכלי צור וכלי אבן, היו גם הן מרוכזות לגמרי סביב הקברים ומעידות על הכנות בעבור טקסי הקבורה. המערה נהייתה מפורסמת ועוררה עניין רב, עקב פרשנות החוקרים כי הקבר המרכזי הוא של האישה השאמאנית וסעודת לוויה גדולה ליוותה את קבורתה.
  • תל יריחו - בחפירות בתל נמצאו שרידים מתקופות קדומות, שנבנו אחת על גבי רעותה. התקופה הקדומה ביותר מתוארכת בקירוב ל-9500 לפני הספירה,[2] לתקופה הנאוליתית, במה שנראה כמקדש של ציידים. כמה שכבות שמעליה אף הן מהתקופה הנאוליתית, ובהן ממצאים רבים כמו מגדל יריחו העגול שקוטרו 8.50 מ', והשתמר לגובה של 7.70 מ'. ליבתו של המגדל מולאה באבנים, וגרם מדרגות הוביל לראשו. התגלו גם גולגולות אדם מכוירות בטין (לצורך פולחן אבות כנראה) וכלים שונים.
  • עופרת יצוקה - תמנע- הערבה הדרומית; מערת המטמון - מדבר יהודה;מערת קבורה כלקוליתית בפקיעין - מערת פקיעין - הגליל העליון

האתר התגלה בשנת 1995 בעת עבודות תשתית בפקיעין, ונחפר על ידי הארכאולוגים צבי גל, הווארד סמיטליין ודינה שלם. המערה היא מערה קרסטית ובה זקיפים ונטיפים פעילים והיא נמצאת על גבעה ממערב לפקיעין. עושר הממצא מציב את האתר כאחד החשובים להבנת התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל. אורך המערה כ-18 מטר ורוחבה נע בין 3 ל-5 מטרים. פנים המערה מחולק לשלושה מפלסים שנתחמו באבני גוויל ורוצפו, ועליהן הניחו את גלוסקמאות החרס[1]

  • גלגל רפאים - גלגל רפאים המוכר גם כגילגל רפאים (בערבית: رُجْم‎ الهِرّي, בתעתיק לעברית: רֻגְ'ם אל הִרי, שמשמעותו גל האבנים של חתולי הבר) הוא רוגם, מעגל אבנים ומונומנט מגליתי עתיק הנמצא ברמת הגולן, בקרבת מושב יונתן וכ-16 קילומטרים מזרחית לחופה הצפוני של הכנרת, במרכז מישור נרחב המכוסה מאות דולמנים. בקרבת המקום נמצא יישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה.

האתר בנוי כקומפלקס העשוי מיותר מארבעים ושניים אלף אבני בזלת המסודרות במעגלים. במרכז האתר בנוי תל אבנים בגובה של כ-6-5 מטרים, המוקף מספר שכבות מעגליות של מצבורי אבנים. חלקן יוצרות מעגל סגור וחלקן מעגל פתוח. היקפה של החומה החיצונית ביותר קרוב לחצי קילומטר וקוטרה הוא יותר מ-150 מטרים. ככל הנראה נבנה גלגל רפאים לקראת סוף התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל וחוקרים מעריכים שנבנה באלף השלישי לפנה"ס ונוסף אליו מתחם קבורה באלף השני לפנה"ס.

ראו גם[]

אין מחלות ומלחמות, בני האדם מתקשרים דרך קבע עם ישויות על־טבעיות, ואם רוצים אפשר תמיד לתפוס איזה פיל בין תל־אביב לחולון: זו המציאות של ארץ ישראל הקדומה באמת, לפי צמד הארכיאולוגים פרופ' רן ברקאי ואיל חלפון. עצמות ענקיות וכלי צור זעירים מלמדים אותם אילו בעיות פילוסופיות הטרידו את האדם הפרהיסטורי ואיך הוא חינך את ילדיו, ומבקשים שפעם אחת ניתן לאיש המערות להציל אותנו,

הפתיח - שאון המכוניות מכביש 5 מאפשר רק בקושי לשמוע את פרופ' רן ברקאי ואיל חלפון, אבל את הניצוץ שבעיניהם אי אפשר להחמיץ. עשרות אלפי אנשים נוסעים כאן מדי יום מהשומרון למרכז הארץ ובחזרה, וכולם רואים היטב את הסככה הלבנה שמעלינו, אבל מעטים בלבד יודעים שהיא מצילה על אחד מחמשת האתרים הפרהיסטוריים החשובים ביותר של תקופת האבן בעולם כולו. האתר הארכיאולוגי המסקרן כל כך, המכונה מערת קסם, התגלה לגמרי במקרה בשנת 2000, כשכלים כבדים גרסו ויישרו את השטח לצורך סלילת הכביש המהיר שנמתח כיום מצומת גלילות ועד לעיר אריאל.

ברקאי וחלפון מובילים אותי ל"בור המחקר" בסבך הקוצים ובצמחייה שגדלה כאן פרא בחמש השנים האחרונות. היום כבר לא חופרים באתר; המעדרים והמכושים שבתו מעבודתם בשנת 2016, אחרי 16 עונות רצופות. "זה לא עניין של תקציב ובטח לא כי הגענו לתחתית השכבות", אומר לי ברקאי ומצביע על כלי צור ועצמות המבצבצים מהקיר שלפנינו, כולם אוצרות ממדרגה ראשונה עבור עולם הארכיאולוגיה. "הבעיה היא העומס המחקרי. כמות הממצאים שגילינו כאן בחודש חפירה אחד מספקת עבודה של יותר משנה למעבדות, ושם אנחנו פשוט לא מצליחים להדביק את הקצב".

לא רק מערת קסם מספקת ממצאים פרהיסטוריים אינספור; ארץ ישראל כולה היא מעצמת תגליות מימי האדם הקדמון. הספר החדש של ברקאי וחלפון, "היו פה לפנינו" (הוצאת כנרת־זמורה), לוקח את הקורא למסע מרתק, מהנה ואפילו משעשע בין האתרים הפרהיסטוריים בתחומי ארצנו הקטנטונת, על פי סדר כרונולוגי: מהעתיק ביותר לחדש ביותר. בדרך זו מנסים צמד המחברים להנגיש לציבור את התקופה הזו, שנזנחה מבחינה ציבורית. עד כמה נזנחה, עוד נראה בהמשך.


Advertisement