Family Wiki
Advertisement

<googlemap width="300" height="300" lat="32.781099" lon="35.943228" zoom="15">32.781099, 35.943228 width="300" height="300" </googlemap>

<googlemap width="300" height="300" lat="32.781099" lon="35.943228" type="map" zoom="8">32.781099, 35.943228 </googlemap>

מבט מקרוב

מבט מעל



"החורן הישראלי" - ראו למעלה ושמאלה את דרום הגולן הישראלי היום וקו שביתת הנשק החוצה בינו לבין ה"החורן הישראלי"

גיא בכור כתב - האם לישראל יש טריטוריית אדמה עצומה, הנמצאת בבעלותה המלאה בדרום סוריה, איזור השווה, או כמעט שווה, בגודלו לרמת הגולן? ואם קיים השטח הזה, מדוע הוא לא הוזכר עד היום במשא ומתן? ומדוע אין מדברים על חילופי קרקעות בין המדינות? הרבה אגדות ושמועות התהלכו בארץ בנושא הזה, ועכשיו, כאשר הסכמי סייקס-פיקו משתנים לנגד עינינו, והמציאות הישנה חוזרת עם התפרקות סוריה, זה הזמן להציב את ההיסטוריה הכל-כך אקטואלית על השולחן. מדובר בסיפור בלשי כמעט, שחלק מפרטיו אינם ידועים. מקור חשוב לתחקיר שלפניכם הוא ספרו המצוין של צבי אילן "אתמולים", בהוצאת מודן (1988), לצד מקורות נוספים.

בסוף המאה ה-19 חלה התעוררות ציונית ברחבי אירופה וארצות הברית. החלו לקום אגודות וארגונים יהודיים, שביקשו לגאול את אדמת הקודש, ולרכוש אותה. הימים היו סוף האימפריה העות'מאנית המתפוררת, והקרקעות לא היו יקרות בארץ ישראל הזנוחה והשוממת ברובה. החלק שנמצא ממזרח לרמת הגולן היה אז חלק מארץ ישראל לכל דבר, וכינויו "החורן", צפונית לנהר הירמוק. איש לא שמע אז על סוריה, שלא קמה עדיין, על לבנון או על מדינת לאום אחרת. האדמות בחבל החורן היו הזולות ביותר בצפון ארץ ישראל, ואגודות רבות התעניינו בשטח הזה בשל העובדה שיכלו לגאול יותר דונמים תמורת הכסף של החברים, שנתרם דולר לדולר, ולירה ללירה.

והמצב היום - בשנת 1957 התפרקה חברת פיק"א מרצון, והעבירה את מרבית שטרי הקניין על אדמות החורן והגולן לידי הקרן הקיימת לישראל. בשנת 1982 העבירה חברת פיק"א שהתפרקה את ייתר האדמות (להוציא כמה דונמים בודדים) לידי הקרן הקיימת ובעצם לידי ממשלת ישראל, שבבעלותם כמאה אלף דונם בחורן ובגולן, כאשר שטח רמת הגולן כולו הוא כמאה אלף דונם.

מה עלינו לעשות עכשיו? ישראל אינה צריכה להתנצל על שסיפחה את הגולן בשל המתקפה של צבא סוריה עליה, ועל הגולן להישאר בשטח ישראל לתמיד. הוא בסך הכל חצי אחוז משטח סוריה. על הממשלה לישב ולפתח את חבל הארץ הזה, גם כהוקרה למתיישבי החורן הנשכח.

סביר להניח שישראל לא תדרוש את האדמות, שנמצאות היום בשטח סוריה, קרוב לעיר המורדת דרעא, אך אם יום אחד יפתח מחדש המשא ומתן עם סוריה החדשה, ואם ימצא צורך, יש בכך כדי לקזז את הבעלות על רמת הגולן, השווה בגודלה פחות או יותר לשטח החורן, ובעצם להנציח סופית וליגלית את הסטטוס קוו. תהיה זו החלפה "רעיונית" של שטחים, דהיינו על הנייר בלבד. בסוף שנות התשעים קיימו סוריה וירדן תהליך של שרטוט גבול, במסגרתו אף החליפו אדמות זו עם זו בפועל, וללא שום בעיות, וגם זה הוא תקדים.

שום משא ומתן עתידי עם סוריה לא יוכל להתעלם עוד מן השטחים הישראליים האבודים האלה, ולישראל יש זכות קניינית מלאה, לפי כל חוק מקומי סורי או בינלאומי, על אדמותיה. אין לנו שום זכות לוותר על הקניין הזה, שאלפי יהודים תרמו עבורו את מעט כספם ואשר מאות מהם שהגיעו אליו להפריחו, ואף היו מוכנים להקריב למענו את חייהם.

לכתבה כולה זכויות? יש למי שמוכן להגן עליהן

Advertisement