|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
ראו גם:החוף האמאלפיטאני - גירסת אונסקו - גוגול
ראו גם:סיור לישראלי באזור נאפולי ובחוף Amalfitana
חוף אמאלפי (Costiera amalfitana), הוא החלק ההררי הצמוד החוף הים מהעיר אמאלפי בדרום עד העיר סורנטו בואכה מפרץ נאפולי בצפון. האזור הוכרז בשנת 1997 כ"אתר מורשת עולמית". הנימוקים לכך היו שהמכלול של שיפוע ההר היורד לחוף מהווה דוגמא לנוף ים תיכוני. מצבו הטופוגרפי הייחודי התלוליות של ההר, יחד עם מיעוט חלקות אדמה הראויות לעיבוד יוצרות נוף טבעי יוצא דופן. יחד עם זאת, נכרים בחוף ההשפעות של התיישבות בני האדם מהתקופה העתיקה ועד לימנו אלה. תופעות המאפשרות צפיה בטבע ובתרבות האנושית.
תאור האתר[]
החוף האמאלפי הוא אזור בעל נתוני יופי טבעיים ומגוונים. ממבט מספינה הנוסעת בין אמאלפי לבין נפולי אפשר להבחין בטבעו של החוף. החוף יורד באופן תלול עד לשפת הים. הוא כמעט ואינו מותיר מקום לחוף רחצה. במקומות בודדים הים חודר ליבשה ויוצר מעין מפרצונים ואפילו מערות ימיות. בשיפולי ההר בנויים מיגוון של מבנים מתקופות שונות. המבנים העתיקים נועדו להגנה ואילו המבנים החדשים - לתיירות. העתיקים, הנצפים מהים חלקם הרוסים וחלקם משוקמים מחדש. קיים פיקוח קפדני על הבנייה לאורך החוף, כך שלא ייפגע המבט הפנורמי.
הכביש שנסלל במעלה ההר , לאורך החוף , נבנה רק בתקופת שלטון מוסוליני - שנות ה-40 למאה ה-19. מאז בניית הכביש כמעט ולא חל בו שינוי עד היום. התחבורה בו מתנהלת באיטיות ולעיתים היא בפועל חד-סיטרית: רק רכב אחד יכול לעבור והשני ממתין לסיום המעבר. חלק צהכביש עובר מתחת לקמרונות חצובים בסלע.
בחוף מצויות ערים אחדות והחשובות הן אמאלפי, שהייתה מעצמה ימית בימי הביניים , רבלו ובסוף החוף סורנטו.
שטחי החקלאות נפרסים לעיני הצופה מהיבשה, ובעיקר מהים ומצביעים על הניצול המלא של פיסות הקרקע הראויות לעיבוד. הגידולים העיקריים הם: גפנים, עצי לימונים ומטעים אחרים.