הדס משולש מספרו של זהר עמר ברשות בעל הצילום דר' שמואל זילכה
הדס הוא אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות, כפי שנאמר בספר ויקרא:" וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים " (כ"ג, מ"ג). מההגדרה "ענץ עץ עבות" למדו חז"ל :"שענפיו חופין את עצו ואי זה הוא הוי אומר זה הדס ואימא זיתא בעינן עבות וליכא ואימא דולבא בעינן ענפיו חופין את עצו" [1] ורש"י הוסיף:ענף עץ עבות - שכולו ענף שהעץ מחופה בעלין ע"י שהן עשויין בקליעה ושוכבין על אפיהן:ואימא זיתא - כולו עלין ארוכים ורצופים ומתוך שהן מרובין מכסין את העץ:בעינן עבות - מעשה שרשרת שיהו מורכבין זה על זה. לצורך מצוה רק הדס יהיה כשר.
הדס משולש[]
רבי יהודה אמר : "והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא" (שם), כלומר, מצב שבו שלושת עלים יוצאים מאותו קן (מפרק הגבעול), הקרוי בימינו "עלים צוריים" - במצב כזה העלים מחפים על הגבעול. כך הוגדר הדס משולש - הדס, ששלושת עליו שבכל קן וקן יוצאים מאותו גובה של הענף, בעיגול אחד בשווה, שאין אחד משלושתם גבוה או נמוך מן השניים (ראו תמונה לעיל).
בחפירות מצדה נמצא נר חרס מהתקופה ההרודיאנית, המעוטר בענפים בעלי שלושת עלים מאורכים ומחודדים. בציור הפירות מעוגלים עם בליטה מעוגלת מעליהם, כעין "כתר" [2]
תוספת הדרים[]
אגד הדסים של יהדות תימן - מספרו של זהר עמר
להלכה די בשלושה הדסים. עם זאת מקובל גם להוסיף הדסים נוספים. בתחריטי מטבעות קדומים נראה בבירור שמספר ההדסים עולה על שלוש. הטעם הוא שאגודה של הדסים נחשבת לנוי.
בחסידות חב"ד נהגו להוסיף הדסים. הרבי מליובאוויטש אגד בלולבו הדסים נוספים: בתשל"ד : 26, בתשמ"א ותשנ"ו : 36.
גם אצל יהדות תימן מקובל הנוהג של תוספת הדסים (ראו תמונה)
קישורים חיצוניים[]
לקריאה נוספת[]
- פרופ' זהר עמר, ארבעת המינים - עיונים הלכתיים במבט היסטורי, בוטני וארץ-ישראלי - הוצאת המחבר תש"ע