Family Wiki
Register
Advertisement
DeadSea124

החוף הצפוני של ים המלח - חלק זה זה של החוף היה מכוסה מי ים המלח - צולם ביום: 31 במרץ 2010 צילם:~ori הויקיפדיה העברית

לקראת ההצבעה על פלאי העולם כתבי הארץ סקרו את מצב האתרים. להלן התיאור בקצרה. לקריאת הכתבה כולה הקישו בקישור.

ניר חסון כתב ביום 11 נובמבר 2011 גם הכרזה על ים המלח כפלא עולם, לא תציל אותו מגסיסתו - החוף הנסוג, הבולענים והטבע שנעלם - לקראת הכרזת שבעת פלאי עולם היום. צפו בתמונות. בין השאר נכתב במאמר

  • ראשי המועצות האזוריות של ים המלח, דב ליטבינוף ממועצה אזורית תמר ומרדכי (מוצי) דהמן ממועצת מגילות,סבורים :"לא צפוי שום שינוי בקצב ירידת הים ב-20-30 השנים הקרובות, והתוכניות להצלתו באמצעות תעלת ימים מים סוף או הזרמת מים מהכנרת והירדן כבר לא נראות בנות מימוש בעתיד הנראה לעין. הים, לכן, ימשיך להתרחק ולהיעלם. "
  • המעיינות החזקים של עין פשחה חרצו בשטח חריצים עמוקים, המכונים "מיני קניונים". הגדולים שבהם מגיעים לעומק של 15 מטרים ומוסיפים לחתור באדמה
  • חוף מצוקי דרגות - 15 ק"מ דרומה:"אבל המעיינות המתוקים התכווצו והותירו אחריהם רק שבילים של בוץ דביק. הצמחייה החלה להתייבש, בולענים מוטטו את האדמה וכדי להעביר את המסר שכאן זה כבר לא גן עדן, נראה כאילו ריח הגופרית רק מתחזק עם השנים.
  • קיבוץ עין גדי - לכל הדעות, בירת ים המלח - שילם עד כה את המחיר הכלכלי הכבד ביותר בשל הנסיגה. מטע התמרים המפואר וחניון הלילה נפלו קורבן לבולענים.

צפריר רינת הוסיף :"דרומה משם, באזור שבו נמצא שטח הזיכיון של מפעלי ים המלח, ישנן תוכניות להקמת תחנת שאיבה חדשה עבור המפעלים, לאחר שמפלס הים החל לסגת ולהתרחק מהתחנה הנוכחית. כמו כן, מקדמים המפעלים תוכנית להקמת בריכה תעשייתית נוספת שאליה יוזרמו מים מצפון הים אל חלקו הדרומי, שהפך מזמן לרצף בריכות תעשייתות.

תוכניות אלו, לא רק שיאיצו עוד יותר את ירידת מפלס הים בשל שאיבת המים, עלולות לגרום נזקים כבדים גם לנחלים ולנוף הייחודי של האזור, ובראשם אפיק נחל צאלים הנמצא סמוך למצדה, בשל עבודות הבנייה. בין היתר מדובר בהעברת תשתיות גדולה וכן בעבודות כרייה לבניית הסוללות מסביב לבריכה החדשה. דרומה משם סובל אתר חשוב נוסף, שמורת הטבע של עין בוקק, מזיהום חמור, שמקורו בפעילות תעשייתית ממערב למדבר יהודה - ואולם במכון הגיאולוגי הזהירו השנה כי אם לא יטופל הזיהום, הוא יתפשט למאגר מי התהום הנמצא באזור. האתר היחיד באזור ים המלח שבו חל תהליך מסוים של שיפור הוא שמורת עין גדי. הסדרי מים שהושגו במקום איפשרו להחזיר חלק מזרימת המים במעיין ובנחל דוד הסמוך.


על עתיד כביש עוקף "בולענים" ליג עין גדי[]

ניר חסון כתב בעיתון הארץ מיום 17 באפריל 2015 גיאולוגים בכירים: לא יהיה מנוס מהסטת כביש 90 מערבה, סמוך לשמורת טבע - ומסכם:" הגיאולוגים קוראים לשינוי תוואי של קטע מכביש ים המלח שעובר מעל אחד האזורים הפעילים ביותר בהיווצרות בולענים. הירוקים מוחים: המהלך יפגע בטבע ובחיות הבר". בין השאר נאמר בכתבה:

המכון הגיאולוגי, כמו רוב הגיאולוגים הבכירים בישראל ובהם אלו העוסקים בבעיות ים המלח, טוענים כי שינוי תוואי כביש ים המלח באזור עין גדי לכיוון מערב הוא האמצעי המועדף להתמודדות עם בעיית הבולענים. לדברי מקורות המעורים בנושא, זו גם המדיניות המתגבשת בחברת נתיבי ישראל. אך יחלפו עוד חודשים עד קבלת החלטה סופית בעניין.

משמעות שינוי התוואי היא שהכביש המהיר יתקרב לקיבוץ עין גדי ולגבולות שמורת הטבע של הנחלים דוד וערוגות, על חשבון שטחים חקלאיים המשמשים את בעלי החיים. להחלטה יש משמעויות מרחיקות לכת מבחינת הפגיעה בנוף והפגיעה האפשרית בטבע ובחיות הבר. ברשות הטבע והגנים דורשים שאם אכן יסלל כביש כזה, הוא יהיה על גבי גשר או בתוך מנהרה, כדי שלא יפגע ברציפות מרחב המחייה של החיות.

המסקנה שכנראה תתקבל - קבוצת מומחים המכונה "פורום כביש 90" כתבה מסמך שבו תקפה בחריפות את מסקנות החברה ההנדסית. הקבוצה כונסה על ידי הגיאולוג, חוקר הבולענים ותושב עין גדי אלי רז, וחבריה הם הגיאולוג יוסי לנגוצקי — האחראי לגילוי מאגרי הגז בים התיכון, אורי וירצבורגר — גיאולוג שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה, מיכאל בייט — מנהל מינהל המחקר למדעי האדמה ומדען ראשי במשרד התשתיות, המנדס אמנון אפרתי ורז עצמו.

במסמך, שנכתב בהתנדבות, צוין כי "המציאות שהכתיבה בעיית הבולענים לאורך השנים כוללת אובדן השקעת ענק בגשר ערוגות החדש (2009) שלא הוציא את ימיו ופגיעה בשגרת החיים ובפרנסת התושבים... כל אלו מטילים צל כבד על עתיד האזור". בהמשך כותבים המומחים כי "התייעצויות וחוות דעת בעל פה ובכתב לפתרון סוגיית הבולענים בכביש, ביוזמת ד"ר לאוניד קירז'נר מנתיבי ישראל, הבהירו כי כל חוקרי הבולענים תומכים בפתרון נטול אי־ודאויות של עקיפת שכבת המלח ממערב, בעוד שיועצים אחרים של נתיבי ישראל, שאינם קשורים למחקר הבולענים, ממליצים לשמור על הנתיב הקיים ולפתור את בעיית הבולענים באמצעים הנדסיים".

לטענת חברי הפורום, הפתרון שמציעה חברת ההנדסה לא יפתור את הבעיה לאורך זמן ועלול אף להגביר את סכנת הבולענים. "נושא ההידוק הדינמי, שהופעל בעבר והוא חלק מהכשרת חלופות ההתמודדות, אינו מתאים למציאות של בולענים", כתבו. "המשקולת המוטחת בקרקע מגובה עשויה לגלות חלל קיים אך לא חלל עתידי שהתפתחותו מעלה תעוכב בגלל הידוק, אך נפחו ימשיך לגדול לצדדים. הקריסה במקרה זה תעוכב, אך עלולה להיות יותר מסוכנת אם וכאשר תתרחש".

Advertisement